מתודולוגיה

גרסה 0.7 (2026-09-25). מתעדכן תוך כדי העבודה. כל שינוי שעשוי לשנות תוצאה – בחישוב, בנתונים, בשאלות או בכללי הראיות – נרשם ביומן השינויים (ADR-0039), מקובץ לפי גרסה (ADR-0053). מה שנוסף אחרי הגרסה האחרונה, כמו עדכוני מחקר, נרשם שם מיד ומופיע ראשון.

מה הכלי הזה כן, ומה הוא לא

זהו פרויקט מחקר אישי. לא גוף תקשורת, לא מכון מחקר, ולא קשור לאף מפלגה, ארגון או גוף ממשלתי. אדם אחד בנה אותו כדי להחליט בעצמו למי להצביע, ופתח אותו כדי שיהיה שימושי גם לאחרים. אין מאחוריו מערכת, עורך או תקציב.

מה שמוצג כאן הוא נתונים, לא דעה. לכל טענה יש מקור, ציטוט מדויק ותאריך שליפה, ואפשר ללחוץ ולראות אותם. מה שלא נמצא לו מקור – לא נכתב. במקומות שבהם יש הערכה שלנו (ערך על סולם, סיווג אירוע התנהלות), היא מסומנת במפורש כניתוח ולא כעובדה, וההנמקה חשופה. הכלי אינו ממליץ על אף רשימה ואינו מחשב "ציון" אחד – הוא מציג שלוש קריאות נפרדות, והשקלול ביניהן הוא שלכם.

המידע חלקי, וזה לא מקרה שאפשר לתקן. מערכת בחירות גדולה מכדי שאדם אחד יסקור אותה במלואה. לכן:

• "לא נמצא" אינו "אין". רשימה שאין לה אירועי התנהלות במאגר אינה בהכרח רשימה נקייה – ייתכן שלא נבדקה מספיק. לכן ליד כל רשימה מוצג תג כיסוי מחקרי, וטבלת הרשימות מבחינה במפורש בין "נבדק, לא נמצא" ובין "ניטור חלקי". ההבחנה הזו חשובה יותר מכל מספר בטבלה.
• עומק המחקר אינו אחיד. הוא נקבע לפי סיכויי הכניסה והמיקום ברשימה, ומדווח לכל אדם ולכל רשימה.
• חלק מהטענות מסומנות "לא מאומת", והן מוצגות ככאלה בכוונה. ראו הסבר.

ייתכנו טעויות, ואנחנו רוצים לשמוע עליהן. אם מצאתם נתון שגוי – ציטוט לא מדויק, תאריך שגוי, עמדה שיוחסה לאדם או לרשימה בטעות, מקור שהשתנה או הוסר – נשמח שתגידו, עם הפניה למקור. תיקון עם מקור ייבדק וייכנס. זה כולל גם טענה שאתם חושבים שחסרה: אם יש חומר מתועד שלא נמצא כאן, הוא כנראה פשוט לא נמצא.

הסרת אחריות. המידע מוצג כמות שהוא ("as is"), ללא אחריות לשלמות, לדיוק או לעדכניות, ובלי התחייבות שהוא מכסה את כל מה שרלוונטי. מקורות משתנים, מתפרסמים תיקונים, ורשימות ומועמדים משתנים עד יום הבחירות. ההחלטה למי להצביע היא שלכם בלבד, וכך גם האחריות על כל הסתמכות על מה שכתוב כאן. אין באמור ייעוץ מכל סוג, ואין בו כדי להחליף בדיקה עצמאית של המקורות – שלשמה הם מופיעים ליד כל טענה.

1. מה הכלי עושה ומה לא

הכלי מציג עובדות ממוסמכות על הרשימות והאנשים שמתמודדים, ומאפשר לכל משתמש לשקול אותן לפי מה שחשוב לו. הוא לא מציע "רשימה נכונה". בתוצאות השאלון מוצגים לכל רשימה שלושה מספרים, זה לצד זה, ואף פעם לא ממוזגים לציון אחד (ADR-0001): כמה מה שהרשימה אמרה קרוב לתשובות שלכם, כמה מה שהיא עשתה קרוב אליהן, וכמה קרוב הרקורד של האנשים בעשירייה הראשונה שלה, לפי מה שכל אחד מהם אמר ועשה באותן שאלות (ADR-0066). לצדם מוצגת התוצאה הצפויה: המרחק מאחוז החסימה, ומי מוכן לשבת עם מי. ההתנהלות (אמירות שקריות, תקיפות, קונספירציות) היא מידע על הרשימות ולא על התשובות שלכם, ולכן היא אינה נכנסת לתוצאות השאלון, ומוצגת בעמוד הרשימות ובדף של כל רשימה ואדם (ADR-0022).

"רשימה" ו"מפלגה" אינן מילה נרדפת

רשימה היא מה שמופיע על הפתק ומה שבוחרים: יש לה אות, מנדטים בסקרים, עשירייה ראשונה וסיכון אחוז חסימה. זו יחידת הניתוח של הכלי, ולכן זו המילה כמעט בכל מקום. מפלגה היא גוף רשום, ורשימה יכולה להיות מורכבת מכמה מהן: מתוך חמש-עשרה הרשימות המתמודדות, שבע הן איחוד של שתיים או שלוש מפלגות — הדמוקרטים (העבודה ומרצ), ביחד (בנט 2026 ויש עתיד), יהדות התורה (דגל התורה, אגודת ישראל וחומת תורת ישראל), הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל ובל"ד), המילואימניקים והכלכלית, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בדף של כל רשימה מופיעה השורה "מפלגות ברשימה" כשיש יותר מאחת.

2. היררכיית הראיות

1. הצוות – עשרת הראשונים בכל רשימה. פרופיל לכל אחד; עומק המחקר לפי השפעה וריאליות כניסה.
2. ראש הרשימה.
3. הרשימה כגוף – הסכמים קואליציוניים, הצבעות סיעתיות, כניסה/פרישה מקואליציות.
4. מצע ופרסומים רשמיים – עדיפות נמוכה; נבחנים מול מעשים.

רקורד בתפקיד ציבורי נאסף גם מחוץ לכנסת (ADR-0014): תפקידים ביצועיים, רשויות מקומיות, צבא ושירות המדינה, ממצאים של גופי ביקורת והליכים פליליים. הרקורד מוצג כעובדות, מה נעשה, מתי ומי תיעד, ובלי תוויות כמו "מקצוען" או "מינוי פוליטי". את המסקנה משאירים לקורא.

איפה מחפשים מה אדם אומר (ADR-0019)

לכל מועמד בעשירייה הראשונה נאספות שתי עמדות בכל נושא מחלוקת, בנפרד: מה עשה (הצבעות, חקיקה, החלטות בתפקיד) ומה אמר. את מה שאמר מחפשים קודם בערוצים הרשמיים שלו עצמו — אתר אישי, X, פייסבוק, טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם — כי שם פוליטיקאים אומרים את עמדותיהם, והעיתונות מדווחת רק על חלק מזה. אחר כך ריאיונות, נאומים בכנסת ודיווחים. מאיזה תאריך אמירה נחשבת עמדה תלוי בנושא, ומוסבר בסעיף הבא. דברים שנאמרו רק בתוך סרטון, ואי אפשר לקרוא אותם כטקסט, מסומנים "לא מאומת" ואינם נכנסים לחישוב. ציטוט במירכאות שכלי תקשורת פרסם בשם אדם, בכתבה או בתיאור כתוב של סרטון, נספר כדבריו גם כשההקלטה עצמה לא נשמעה, כמו כל ציטוט בכתבה; כשזה משפט אחד בלי ההקשר שבו נאמר, הביטחון נמוך. ניסוח של עיתונאי בלי מירכאות אינו ציטוט. דברים שנאמרו רק בסרטון מתומללים על ידינו במחשב, ומוצגים כ"תמלול מכונה" עם הדקה והשנייה בסרטון, כדי שכל אחד יוכל לשמוע בעצמו; אדם מאזין לקטע, ועד אז עמדה שנשענת רק על תמלול כזה היא בביטחון נמוך, ואחר כך לכל היותר בינוני. אם אדם שינה עמדה, שני השלבים מוצגים, כל אחד עם מקור.

מתי אמירה או מעשה נספרים

לכל נושא יש תאריך שממנו ראיות נספרות (ADR-0054), כי הרגע שבו שאלה הפכה למחלוקת שונה מנושא לנושא:

ראיה מהכנסת ה-24 ומממשלת בנט-לפיד נספרת בביטחון נמוך בדרגה אחת, ומפנה את מקומה לכל ראיה מהכנסת ה-25 באותה שאלה. בשאלה מי יושב עם מי אין הורדה, כי ממשלת האחדות, ממשלת השינוי וממשלת החירום הן בדיוק מה שהשאלה שואלת עליו.

בתוך חלק מהנושאים יש תאריכי מפנה, רגעים שאחריהם השאלה עצמה משמעה אחר: הצגת תוכנית לוין ומתווה הנשיא במערכת המשפט, ו-7 באוקטובר בגיוס ובשטחים. אמירה מלפני תאריך מפנה אינה קובעת את העמדה כשיש אמירה מאוחרת יותר. כשהיא היחידה, היא נשארת בביטחון נמוך, וההסבר אומר מתי נאמרה ומה עמד אז על הפרק. אמירה מאוחרת גוברת על מוקדמת, והמצע הנוכחי גובר על אמירה ישנה, אלא אם כן השינוי עצמו מתועד. הסכמה שניתנה בתוך משא ומתן, תחת "תסכימו או שנמשיך", נרשמת ככזו: היא מלמדת על מה שהרשימה מוכנה לקבל, פחות על מה שהיא מעדיפה. הסכם קואליציוני נספר כ"מה אמרו" ולא כ"מה עשו", כי יש פער מתועד בין מה שנחתם למה שבוצע.

עמדה משתמעת

תא בשאלון מתמלא כשאמירה או מעשה עונים על המשפט של השאלה. כשהרשימה אמרה משהו כללי שמחייב את התשובה, כך שאם התשובה הייתה אחרת האמירה הכללית הייתה שקרית, הערך נרשם כמשתמע (ADR-0048). ערך משתמע הוא לכל היותר 1± ובביטחון נמוך, ליד המספר בשאלון כתוב "משתמע", וההסבר פותח במה שלא נאמר ומצטט את מה שכן. אמירה מפורשת או מעשה גוברים עליו תמיד. "רפורמה מאוזנת" אינה מחייבת תשובה על פסקת ההתגברות; "נעניק לזכויות מעמד עליון" מחייבת. המבחן מוחל על כל הרשימות בידי קורא אחד.

תמיכה בחבילה שלמה אינה עמדה על כל רכיב שבה (בעל הפרויקט, 29.9.2026). מי שקורא לאמץ מתווה, הסכם או פשרה כמכלול, למשל כדי למנוע משבר, לא אמר בכך מה דעתו על כל סעיף בו. לכן לא נרשם לו ערך בשאלה על אחד הסעיפים מתוך התמיכה בחבילה, לא מפורש ולא משתמע. דוגמה: קריאתו של נפתלי בנט (15.3.2023) לאמץ את מתווה נשיא המדינה "ולמנוע מלחמת אחים" אינה עמדה שלו על הרכב הוועדה לבחירת שופטים או על פסקת ההתגברות.

עמדה משתמעת מהצבעה (ADR-0052): כשהרשימה לא אמרה דבר בנושא, אבל הצביעה על המשפט של השאלה עצמו, התא "מה אמרו" מקבל 1± בכיוון ההצבעה, בביטחון נמוך, וליד הערך כתוב "משתמע מהצבעה". אם יש אמירה של הרשימה בנושא שמצביעה לכיוון אחר מההצבעה, התא נשאר ריק, כי הפער בין מה שנאמר למה שנעשה הוא עצמו מידע.

ראיה דלה על עמדה ידועה היא פער במחקר, לא סיבה להוריד ערך

כשרשימה ידועה בעמדה מפורשת בשאלה (למשל ש"ס על פסקת ההתגברות כדרך להבטיח את הפטור מגיוס, או יהדות התורה על תחבורה ציבורית בשבת), אבל הראיות שבמאגר דלות - סעיף כללי בהסכם, קריאה משתמעת, או דברים של מועמד שאינו קול הרשימה - לא מורידים את הערך כדי להתאים אותו לראיה הדלה. מחפשים את הראיה המפורשת: את ראש הרשימה, הודעה רשמית או מעשה של הרשימה. רק אם אחרי חיפוש אמיתי אין כזו, הערך נקבע לפי מה שנמצא, ונכתב שהעמדה המפורשת לא נמצאה. הורדת ערך נעשית כשהראיה סותרת אותו, או כשהיא שייכת לשאלה אחרת, לאדם שאינו ברשימה או לחתימה משותפת (בעל הפרויקט, 24.10.2026).

רשימה שחלוקה בתוכה

כשחברי רשימה אמרו או הצביעו בכיוונים שונים, עמדת הרשימה נקבעת לפי סדר קבוע (ADR-0042, ADR-0019): קודם ראש הרשימה (ההצבעה שלו, או אמירה שלו בשם הרשימה); אם אין, רוב הסיעה בהצבעה השמית האחרונה בנושא; ואם אין הצבעה, המצע או הודעה רשמית. הפיצול אינו נעלם: ההסבר מציין מי בתוך הרשימה חשב אחרת ואיך הצביע, והקריאה "לפי האנשים" מראה כל מועמד בנפרד. התחמקות של ראש הרשימה ("לא אוסיף בנושא") אינה עמדה ואינה נרשמת כ-0.

מי מדבר בשם הרשימה (ADR-0065). מה שרשימה אמרה נקבע קודם לפי ראש הרשימה או מה שהרשימה פרסמה בשמה: מצע, הודעה רשמית, דובר, תשדיר, חשבון רשמי. אם אין כזה, לפי מי שהרשימה שולחת לדבר בשמה בנושא: שר בממשלה הנוכחית בתחום שלו, או מועמד שהרשימה שלחה כנציג שלה (בהודעה שלה, באירוע שלה, בעימות), בלי קשר למקום ברשימה, כל עוד ראש הרשימה לא סתר אותו אחר כך במילים או במעשה. בכל מקרה האמירה חייבת לענות בדיוק על השאלה ולהיות בתוך חלון הזמן. כששני קולות כאלה סותרים זה את זה, מי שהנושא בתחומו גובר, ובין שווים המאוחר מכריע; הסתירה נכתבת בנימוק. אמירה של מועמד שלא נשלח לדבר בשם הרשימה נספרת אצלו בלבד, בקריאה לפי האנשים.

מועצה שהרשימה כפופה לה (ADR-0069). כשהמסמכים של הרשימה עצמה מעמידים גוף מחוץ לה מעל ההנהגה הנבחרת, החלטה פורמלית ופומבית של אותו גוף נחשבת לדברי הרשימה בשמה. למשל: מכתב חתום או החלטה שפורסמה בשם מועצת גדולי התורה או מועצת חכמי התורה. דרשה, ריאיון או אמירה של רב יחיד אינם החלטה של המועצה. נכון לספטמבר 2026 זה חל על יהדות התורה ועל ש"ס. רע"ם נפרדה ממועצת השורא של התנועה האסלאמית, ולנעם ולציונות הדתית יש השפעה של רבנים בלי מעמד פורמלי.

אמירה של מי שעמד בראש הרשימה בזמן שאמר אותה נספרת, כל עוד ראש הרשימה הנוכחי לא אמר אחרת (ADR-0050). הביטחון בה נמוך, וההסבר אומר מי עמד אז בראש הרשימה ומי עומד בה היום.

רשימה חדשה נמדדת במה שעשו המועמדים שלה בתפקידים קודמים (ADR-0055). לרשימה שלא כיהנה בכנסת, "מה עשו" נקרא מהמעשים של עשרת הראשונים בה: הצבעות בכנסת מטעם סיעה אחרת, והחלטות כשרים או בתפקיד ציבורי אחר, בתוך חלון הזמן של השאלה. מעשה של ראש הרשימה קובע; אם אין לו, קובעים שאר העשירייה, וההסבר אומר מי, מתי ומטעם איזו רשימה. הביטחון לכל היותר בינוני. אם לאף אחד מהם אין מעשה בשאלה, התא נשאר "אין רקורד".

איך נקראת הצבעה

עמדה "בפועל" נשענת על הצבעות שמיות במליאה. שלושה כללים שחלים על כולן, ולכן הם כתובים כאן ולא חוזרים בכל שורה:

• הימנעות והיעדרות אינן עמדה ואינן נספרות. הכנסת מתעדת ארבע תוצאות שאינן "בעד"/"נגד" — "נמנע", "נוכח" (בעד הדלת, לא לוחץ), "לא הצביע" והיעדרות — ומאף אחת מהן אי אפשר לקרוא עמדה. הן מתועדות כעובדה, אך אינן מזיזות ערך.
• החרמה מתועדת כן נספרת (ADR-0033). היעדרות היא היעדר מעשה; החרמה מאורגנת היא מעשה — היא מוכרזת מראש ומדווחת ככזו, ואין סיעה שמחרימה הצבעה על חוק שהיא תומכת בו. היא נספרת בכיוון שהמקור נותן, נקודה אחת לכל החרמה ובמצטבר, כך ששתי החרמות באותו כיוון על אותה שאלה מגיעות לקצה הסולם. שני תנאים: מקור שמתעד שההחרמה הייתה מאורגנת, ומקור שאומר במה היא מכוונת — החרמה שנועדה ללחוץ בנושא אחר אינה עמדה על מה שעמד להצבעה. שורה ריקה לבדה אינה החרמה: בלי מקור כזה התא נשאר ריק.
• הצבעה נגד חוק הפטור מגיוס נספרת כראיה לסנקציות רק כשהרשימה אמרה במפורש שהיא בעד סנקציות. החוקים שהוצבעו בכנסת ה-25 (דין רציפות 11.6.2024, תיקון 28 ב-14.7.2026, תיקון 29 ב-16.7.2026) עסקו בפטור ובהקפאת האכיפה, לא בסנקציות. הצבעה בעדם היא ראיה ישירה נגד סנקציות: תיקון 28 הקפיא מעצר, חקירה ואכיפה נגד מי שלא התייצב. הצבעה נגדם היא ראיה חלשה יותר, כי אפשר להתנגד לפטור מסיבות שונות — רשימה שמתנגדת לחיוב גיוס בכלל מצביעה נגדו מסיבה אחרת לגמרי מרשימה שדורשת סנקציות. לכן הצבעה נגד נספרת לכיוון הסנקציות רק כשהעמדה המוצהרת של הרשימה עצמה קוראת במפורש לסנקציות; אחרת היא נרשמת כעובדה ואינה מזיזה את הערך. כך נקראות היום כל 15 הרשימות, ו-npm run audit בודק זאת.
• הצבעה על חוק שכופה שירות נספרת בשאלת השירות האזרחי לצעירים ערבים רק בכיוון "בעד". הצעת החוק "שירות חובה לכל" (2023, 2024) מחייבת כל צעיר, גם ערבי, בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות. מי שהצביע בעדה תמך בכך שצעירים ערבים ישרתו, ולכן 1+; לא 2+, כי השירות כפוי ולא בתנאים מוסכמים עם החברה הערבית, כנוסח השאלה. הצבעה נגדה אינה נקראת כעמדה: נגדה הצביעו גם מי שמחזיקים בדיוק בעמדת השאלה (שירות בהסכמה), גם המפלגות החרדיות, וגם הקואליציה מול הצעה של האופוזיציה. מכאן שבשאלה הזו לרשימה בלי הצבעה "בעד" אין ערך "בפועל", ולא ערך שלילי.
• הצבעה שייכת לסיעה שבה האדם כיהן אז, לא לרשימה שבה הוא מועמד היום. מועמד שעבר מרשימה לרשימה לוקח את הרקורד שלו לדף האישי שלו, והוא אינו נזקף לרשימה הנוכחית (ADR-0017).
• הצבעה מהצד השני של המפה לא נקראת כעמדה של האדם. מי שישב בקואליציה ועבר לרשימה באופוזיציה, או להפך, הצביע אז ברוב המקרים לפי המשמעת של הגוש שלו. הצבעה כזו מעידה בעיקר על הצד שבו ישב. לכן היא מוצגת בדף האישי כעובדה, ולא נקראת כעמדה שלו בקריאת האנשים. מעבר בתוך אותו גוש לא משנה דבר. מה שהאדם עשה ביוזמתו נספר תמיד: הצעת חוק שהגיש, או הצבעה נגד הגוש שבו ישב אז. היום הכלל חל על דן אילוז (בקואליציה עד אוגוסט 2026) ועל גדעון סער (באופוזיציה עד אוקטובר 2023, ובחלק מ-2024) (ADR-0075).
• הצבעה עם הגוש נקראת כמעשה של הסיעה, בעוצמה מלאה (בעל הפרויקט, 25.10.2026). כשכל הקואליציה או כל האופוזיציה הצביעו יחד, זה עדיין מה שהסיעה עשתה, ומי שהצביעה נגד מה שאמרה מראה בדיוק את הפער שבין דיבור למעשה. נבדקו שלוש דרכים: לקרוא הצבעות כאלה במלואן, לקרוא אותן לכל היותר כ-1± בביטחון נמוך, או לא לקרוא אותן בכלל. בבדיקת ההטיה שתי הראשונות יצאו שוות, והשלישית הרחיקה רשימות רבות מהמצביעים שמסכימים איתן. החריג: שאלה שבה יש ראיה מתועדת שההצבעה משקפת את המקום בקואליציה ולא את העמדה, כמו סיעות שהפכו את הצבעתן על אותן הצעות כשעברו צד. היום זה נכון רק בשאלת הפיקוח על מחירי מוצרי יסוד (ראו להלן); ראיה כזו בשאלה אחרת תחיל עליה את אותו חריג.
• כיוון ההצבעה על הציר נקבע לפי הצעת החוק שהוצבעה, ולכן הצבעות על הצעות חוק שונות אינן מתחלפות זו בזו גם כשהן באותו נושא.

פיקוח על מחירי מוצרי יסוד: מה נקרא כעמדה ומה רק נרשם (ADR-0074)

• שלוש הצבעות שמיות על השאלה הן הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה בקריאה טרומית: הכנסת לחם מלא ודגנים לפיקוח מחירים (21.5.2025), פיקוח על רווחי השיווק בתוצרת חקלאית (24.6.2026) והגבלת מרווחי השיווק על ירקות (29.12.2021). הן נרשמות כעובדה בעמוד הרשימה ובעמודי האנשים, ואינן מזיזות ערך לאף רשימה, לשום כיוון.
• הסיבה: כל סיעה שעברה צד בין הכנסת ה-24 לכנסת ה-25 הפכה את הצבעתה עליהן. מי שהיה באופוזיציה בכנסת ה-24 ובקואליציה בכנסת ה-25 הצביע בעד ואז נגד, ומי שעבר מהקואליציה לאופוזיציה הצביע נגד ואז בעד. ההצבעות האלה מראות את מקום הסיעה בקואליציה או באופוזיציה, לא את עמדתה בשאלה.
• חריג אחד, סימטרי: הצבעה נגד הגוש של המצביע באותו זמן (חבר קואליציה בעד, או חבר אופוזיציה נגד) יכולה להיקרא כ-1+ או 1- בביטחון נמוך.
• הצעת חוק שהניח חבר כנסת מהסיעה של הרשימה, ומוסיפה מוצרים או מרווחים לפיקוח מחירים, נרשמת 2+ בביטחון נמוך. עד שנקרא נוסח ההצעה, הקריאה נשענת על השם הרשמי שלה.
• החלטה של שר נחשבת רק אם היא מוסיפה מוצרים לפיקוח או מוציאה מוצרים ממנו (או מחליטה רשמית לעשות זאת). הורדת מכסים, רפורמות יבוא ותקינה וצעדי תחרות אינם נחשבים בשאלה הזו.
• מגבלה שכדאי לדעת: אנשים מניחים הצעות חוק רק כדי להוסיף מוצרים לפיקוח, לא כדי להוציא מוצרים ממנו. לכן כמעט כל ערך "בפועל" בשאלה הזו נשען על הצעות חוק ונוטה לכיוון של יותר פיקוח. זו תוצאה של סוג הראיות, לא סימן להסכמה בין הרשימות. ראיות לכיוון ההפוך מגיעות בעיקר מהחלטות של שרים.

3. סטנדרט הראיות (ADR-0007)

טענה חמורה חייבת להיות ניתנת למיקום בזמן, אבל לא בדיוק מומצא. לפעמים כל מה שהמקור מתעד הוא חודש או שנה. אז הטענה מוצגת עם מה שיש לה, למשל "נובמבר 2023" או "2022", ולא עם תאריך יומי שאין לו בסיס. טענה שמתארת מצב ולא אירוע ("המשפט בשלב ההוכחות") מתוארכת לפי מתי המצב תועד. טענה שאי אפשר למקם בזמן בכלל מסומנת ככזו (ADR-0024).

הליכים משפטיים: מאיזה צד

הליך משפטי מוצג תמיד לפי הצד שבו עומד המועמד או הרשימה: הליך נגדם (חקירה, כתב אישום, תביעה נגדם, בקשה לפסול אותם), הליך שהם יזמו (תביעה, עתירה או תלונה שהגישו), או דוח של גוף ביקורת כמו מבקר המדינה, שאינו הליך משפטי. בעמוד הרשימות, העמודה "הליכים נגד מועמדים" סופרת רק הליכים פליליים נגד מועמדים. הליך שמועמד יזם לא נספר בה, וגם תביעה אזרחית שעוד לא הוכרעה לא נספרת בה. תביעה אזרחית תלויה נרשמת באותו אופן בשני הכיוונים, עם מי תבע את מי, על מה ומתי, והכיתוב שטרם הוכרעה. הגשת תביעה אינה ממצא. מועמד שבית משפט קבע שפרסם לשון הרע נספר בממד ההתנהלות (ADR-0059).

טענות שמסומנות "לא מאומת"

טענה שלא עומדת ברף מסומנת "לא מאומת", והיא מוצגת באתר ולא מוסתרת. הסיבה: טענה כזו נשענת על מקור אמיתי שלא הצלחנו להצליב מול מקור ראשוני – זה לא אומר שהיא שקרית, ולא אומר שהיא נכונה. הסתרה שלה הייתה מחליטה במקומכם. לכן היא מופיעה עם המקור, עם הציטוט ועם התיוג, כדי שתשקלו אותה בעצמכם.

מה שטענה כזו לא עושה: היא אינה מוצגת כעובדה, ואינה נכנסת לאף חישוב בשאלון. כל תג "לא מאומת" באתר מפנה לפסקה הזו.

עותק שמור של כל מקור, וציטוט שנבדק מולו

מכל מקור נשמר עותק מקומי ביום השליפה: העמוד כפי שהשרת שלח אותו, וכשהוא ריק (אתרים שבונים את הכתבה בדפדפן) גם העמוד כפי שדפדפן מציג אותו. כשאתר חוסם קריאה אוטומטית, נשמר עותק של הטקסט שהועתק מהעמוד ביד, ומסומן ככזה. העותקים אינם מוצגים באתר; הם קיימים כדי שאפשר יהיה לבדוק. כל ציטוט נבדק מול העותק או מול העמוד החי, וציטוט שלא נמצא בו מתוקן לנוסח המדויק או מוסר, יחד עם מה שנשען עליו.

כמות מקורות אינה ראיה. מקורות שחוזרים על אותה טענה נספרים כשרשרת אחת. תמיד מחפשים קודם את המקור הראשוני.

4. נושאי המחלוקת (ADR-0003, ADR-0005)

רשימה קצרה של נושאים שהם מהות הבחירות. לכל אדם ורשימה מוצגת העמדה המוצהרת והעמדה בפועל, כל אחת עם הטענות שעליהן היא נשענת (ADR-0034). ערך העמדה (-2 עד +2) הוא ניתוח שלנו; כיוון הסולם מוגדר לכל נושא בדף "נושאי המחלוקת" בניסוח ניטרלי. null = לא ידוע, ולא ניטרלי.

שני הקצוות של כל סולם צריכים להיות באותו מרחק מהאמצע. מתנגד חריף ותומך חריף מקבלים ניסוח סימטרי: קצה אחד לא יכול לדרוש תנאי נוסף, כמו "קריאה לחזק" את הצד השני, שהקצה האחר אינו דורש. אחרת הכלי היה מציג מחנה אחד כמתון יותר רק בגלל הניסוח. הכלל הוחל על סולם הרפורמה המשפטית (ADR-0038) ועל סולם דת ומדינה (ADR-0043), וכל סולם שנמצא בו חוסר סימטריה מתוקן לפיו.

0 הוא עמדת ביניים, לא "אין עמדה" (ADR-0044). רשימה שלא אמרה דבר ברור אינה מקבלת 0, אלא תא ריק עם נימוק. 0 הוא תמיד עמדה שאפשר לתאר במילים: פשרה מוסכמת, ניהול הסכסוך, "כן, אבל" עם תנאי פתוח, או עמדה מעורבת. ההבחנה חשובה כי בחישוב השאלון עמדה מתונה קרובה לכל תשובה, ורשימה לא צריכה ליהנות מזה רק משום שלא אמרה דבר.

ועדת החקירה נמדדת לפי קיום ועצמאות, לא לפי עיתוי (ADR-0045). הקצה הוא ועדה ממלכתית מלאה, בלי תנאי שדוחה אותה, בין שנאמר מועד ובין שלא; דחייה למועד מוגדר היא 1.5+; תמיכה מסויגת (בלי התחייבות למתכונת, או עם תנאי או נסיגה באותה הזדמנות) היא 1+; "כן, אבל" עם תנאי פתוח הוא 0; ועדה שהדרג הפוליטי שולט בה היא 1-, וכך גם ועדה שהדרג המדיני מוחרג מסמכותה; ועדה עצמאית שאינה ממלכתית מלאה, שחבריה ממונים בידי גוף לא פוליטי אחר וסמכותה כוללת גם את הדרג המדיני, היא 0.5+.

חצאי דרגה, רק עם כלל כתוב (ADR-0046). יש עמדות שנמצאות באמת בין שתי נקודות, למשל גיוס לכולם בלי סנקציה על מי שלא מתגייס. ערך כזה יכול להיות 1.5, אבל רק כשבעמוד הנושא כתוב כלל: מה יש בעמדה מהנקודה שמעליה, ומה חסר בה. "לא בטוחים" אינו חצי דרגה; את זה מבטאת רמת הביטחון. בשאלון עצמו עונים עדיין בחמש דרגות.

גיוס חרדים: מה מבדיל בין 1+, 1.5+ ו-2+ (ADR-0047). 2+ הוא גיוס לכולם וגם סנקציה על מי שלא משרת, במילים של האדם עצמו: אישית, כלכלית, או דרך מימון מוסדות. גיוס לכולם בלי סנקציה הוא 1.5+. תמיכה בגיוס עם הסדר חלקי (מכסות, סנקציה רק אם לא עומדים ביעד, הגנה על הלומדים) היא 1+. הצבעה נגד חוק הפטור לבדה היא 1+: היא אומרת שהמצביע נגד הפטור, ולא שהוא בעד סנקציה. כל שורות הנושא נקראו לפי הכלל הזה בידי קורא אחד, לכל הרשימות.

לכל נושא יש עמוד משלו, ובראשו פסקה שמתארת את המצב המשפטי הקיים בנושא: מה החוק אומר היום, ומה נפסק. הפסקה הזו אינה עמדה של אף רשימה ואינה טענה על אף אדם, ולכן היא אינה נושאת מזהה מקור כמו טענה רגילה; היא תיאור רקע, והיא נכתבת רק על בסיס מצב משפטי יציב ומתועד. אם המצב משתנה - היא מתעדכנת. בכוונה אין בה מספרים שנויים במחלוקת ואין בה תיאור של אירועים שטרם הוכרעו, מעבר לציון שהם טרם הוכרעו.

קווים אדומים לקואליציה (ADR-0040). הקצוות הם פסילה של כל הגוש הנגדי (2-) ופתיחות מוצהרת לכל שותף (2+). 1- הוא פסילה של מפלגות או אישים מסוימים בשמם, בלי לפסול את כל הגוש (למשל "לא עם בן גביר", "לא עם מפלגות שלא מגנות את חמאס"); 1+ הוא פתיחות לכל מי שמקבל תנאים או עקרונות שנאמרו, גם אם יש חריג. במעשים, 1± פירושו רקורד מעורב: ישיבה בעיקר עם גוש אחד, עם חריגים. השוואה של קמפיין בין שני מחנות ("או אנחנו, או הם") אינה התחייבות עם מי לשבת, ולכן אין לה מקום על הסולם.

ישיבה עם ש"ס ויהדות התורה (ADR-0061). בשאלה הזו 2 הוא סירוב מפורש בלי תנאי, ו-1 הוא סירוב בתנאי שהן אינן עומדות בו היום, למשל "כל עוד הן תומכות בפטור". ב"מה עשו" נקראות הממשלות שכל רשימה ישבה בהן או סירבה לשבת בהן מאז 2020, כולל ממשלת החירום של 2023-2024, בציון ההקשר.

המשך הלחימה בעזה ובלבנון (ADR-0067). שתי שאלות נפרדות, כי המצב בשתי הזירות שונה. בשתיהן המחיר כתוב בשאלה ("גם בניגוד לעמדת ארצות הברית", "גם אם זה ימנע הסכם"), כי על עצם פירוק חמאס וחיזבאללה כמעט כולם מסכימים. 2 הוא המשך לחימה או הישארות עד פירוק בלי תנאי, או דחייה של ההסדר בתיווך ארצות הברית: מי שאומר "נחזור ללחימה" בלי תנאי מתכוון "בכל מקרה", ושתיקה על ארצות הברית אינה מורידה את הערך; 1 הוא אותו דבר בתנאי מפורש של תיאום עם ארצות הברית או במסגרת הסכם; 1- הוא העדפה של ההסדר, עם סידורי ביטחון, על פני חזרה ללחימה; 2- הוא סיום הלחימה ונסיגה גם בלי פירוק מלא. ביקורת על ניהול המלחמה בלי לומר מה לעשות היא לכל היותר ±1 משתמע. "מה עשו" נקרא מהצבעות בממשלה ובקבינט על ההסדרים; הצבעה בעד עסקת החטופים של אוקטובר 2025 אינה לבדה ערך בשאלת עזה. מה שנאמר לפני הפסקת האש בעזה (10.10.2025) או לפני חידוש הלחימה בלבנון (2.3.2026) הוא רקע, לא בסיס לערך.

סירוב דרך תנאי, ושפה מקודדת (ADR-0063). שני כללים לקריאת הצהרות על עם מי יושבים, בכל ארבע השאלות ובציר הקווים האדומים:

• סירוב דרך תנאי. תנאי לכניסה לממשלה נקרא כסירוב לשבת עם מפלגה מסוימת כששלושה דברים מתקיימים יחד: התנאי ספציפי (מעשה מוגדר שאפשר לבדוק, כמו חוק גיוס עם חובה לפני השבעת הממשלה, ועדת חקירה ממלכתית או החלפת חוק הלאום, ולא "ערכים" או "עקרונות"); המפלגה השנייה דוחה אותו בעקביות, במילים ובמעשים, ויש לזה מקור; והמחלוקת ציבורית וידועה. הערך הוא נקודת הסירוב בתנאי (1 בשאלת החרדים, 1- בציר הקווים האדומים), ולעולם לא הקצה, כי אם המפלגה השנייה תשנה את עמדתה התנאי יתקיים. הכלל פועל לשני הכיוונים: גם תנאי של רשימה חרדית מוציא את מי שדוחה אותו בעקביות. הוא לא חל כשהמילים של הדובר עצמו הן פתיחות ("יש על מה לדבר"), וגם לא על תנאי כללי.
• שפה מקודדת. ביטוי שכל קורא מבין ככינוי של מפלגה מזוהה נחשב כאילו נקב בשמה: "מי שהובילו השתמטות" הן המפלגות החרדיות, "האחים המוסלמים" היא רע"ם. ביטוי שמתאים לשתי קבוצות שונות אינו נחשב.
• שני הכללים לא הופכים השוואה של קמפיין להתחייבות: "ממשלת מיעוט עם טיבי והאחים המוסלמים" נשארת מחוץ לסולם.

5. ממד ההתנהלות (ADR-0006, ADR-0010)

נספרים אירועים משלושה סוגים: אמירות שקריות מתועדות, תקיפות "מלוכלכות", ושימוש בתיאוריות קונספירציה. הטווח: הקמפיין הנוכחי וכהונת הכנסת האחרונה. הרמה: רשימה ואדם.

דברים שנאמרו בשמו בידי אחרים (ADR-0016). חלק ניכר מהדיסאינפורמציה אינו נאמר בפי הפוליטיקאי אלא בפי מי שקרוב אליו. אנחנו לא זוקפים את זה לו - הוא לא אמר את זה. נרשם מי אמר, מה היחס המתועד שלו אליו (רשימה סגורה: בן/בת זוג, ילד בגיר, הורה, אח, עובד או יועץ בהעסקה מתועדת, מי שמונה על ידו, כלי תקשורת שייחס בשמו במפורש או ל"גורם בכיר"), ובנפרד מה עשה הפוליטיקאי עם זה - שיתף, אישר, הסתייג, דחה, סירב להגיב, או שנבדק ולא נמצאה תגובה. זה החלק שהוא שלו, כי זה החלק שהוא עשה. אירועים כאלה לעולם אינם נספרים במניין ההתנהלות שלו. קרבה פוליטית אינה קרבה, וקטין אינו נכנס בשום מקרה.

רובריקה ל"תקיפה מלוכלכת" (טיוטה)

• נספר: תקיפה על רקע אישי, משפחתי, עדתי, מגדרי או דתי; ייחוס מומצא של מעשים או אמירות; הסתה.
• לא נספר: ביקורת חריפה על רקורד, החלטות, הצבעות או כשירות מקצועית, גם אם בוטה.
• גבולי: מתועד ככזה ולא נספר בסיכום.
• כינויים גנריים בדיון בכנסת לא נספרים (בעל הפרויקט, 21.10.2026). "פשיסט", "גזען", "שקרן" וכדומה, כשנאמרים בוויכוח בוועדה או במליאה, נאמרים שם מכל הכיוונים ולכן כמעט אינם מבחינים בין רשימות. מה שכן נספר נשאר כפי שהיה: השוואה לנאצים, "מחבל" ודה-הומניזציה אחרת, וכינוי שמצורף לו ייחוס מעשה מומצא.

טענה שחוזרת על עצמה נספרת פעם אחת, עד שהופרכה (ADR-0056). פוליטיקאים חוזרים על מסר, וספירה של כל חזרה הייתה מענישה את מי שמנוטר יותר ולא את מי שחוזר יותר. לכן חזרות לפני הפרכה פומבית הן אירוע אחד, שמסווג לפי הגרסה החזקה מביניהן, ולידו כתוב כמה פעמים תועדה הטענה ומתי. חזרה אחרי שבדיקת עובדות, מסמך רשמי או תחקיר הפריכו את הטענה היא אירוע נפרד, כי זו כבר בחירה להתעלם מהראיה.

ייחוס מניע (ADR-0057). טענה על הסיבה להחלטה ציבורית ידועה ("פיטר אותו כדי לעצור חקירה") היא ביקורת פוליטית, ולכל היותר גבולית. טענה על מעשה או תוכנית נסתרים ("החליטו בסתר לא להעיר אותי", "מתכנן לייצר משבר") היא קונספירציה: בלי ראיה פומבית היא נספרת כשנאמרה כעובדה, וגבולית כשנאמרה בהסתייגות. הערכה ואפיון ("חיסלנו את כוחו הצבאי", "לא הייתה אלימות") אינם נתונים שאפשר להפריך, ולכן הם לכל היותר גבוליים.

שלושה כללים שנקבעו ב-22.10.2026 (בעל הפרויקט), כל אחד לכל הרשימות באותו אופן:

• "תפרו תיק" ו"רדיפה פוליטית" נספרים. אמירה כעובדה שגורמי אכיפה או בית משפט "תפרו" תיק, "רודפים" או פועלים מתוך מטרה נסתרת היא ייחוס של מעשה נסתר (בדיית תיק), ולא רק ייחוס מניע להחלטה ידועה, ולכן נספרת כקונספירציה כשאין לה ראיה פומבית. זה חל גם על מי שאומר את זה על התיק שלו עצמו.
• "הוא ידע" נשען על דיווחים פומביים: גבולי. קביעה כעובדה על מה שאדם ידע או קיבל, כשהיא נשענת על אזהרות, עדויות או תחקירים שפורסמו, גבולית ולא נספרת. היא נספרת כשהיא חורגת בהרבה ממה שהדיווחים אומרים (למשל "ידע בדיוק שהולך לקרות טבח", כשהדיווחים הם על אזהרות כלליות). הכחשה של מי שהטענה עליו אינה הפרכה.
• "תומך טרור", "מחבל", "טרוריסט": כלפי אדם מזוהה נספר; כלפי קבוצה (מפגינים, ציבור) גבולי. כשהכינוי נשען על קביעה רשמית (למשל ממצא של היועץ המשפטי לממשלה או פסילה בוועדת הבחירות), גבולי. עימות חוזר עם אותו אדם ובאותו כינוי הוא אירוע אחד.

"אי אפשר להפריך" אינו "שקר" (ADR-0072). אמירה נספרת כשגויה רק כשיש סתירה מתועדת: המקור הראשוני, הכחשה של הגוף שהטענה מיוחסת לו, או בדיקת עובדות. טענה שמיוחסת למידע שאינו פומבי (למשל סקירה מסווגת) נשארת ליד פתוח לבדיקה חוזרת, ולא נרשמת. ליד על רשימה אחת נבדק; אם הוא מוביל לממצא, אותו חיפוש רץ על כל הרשימות.

ממצא של גוף רשמי על התבטאות (ועדת האתיקה של הכנסת, בית משפט). כשהגוף קבע הפרה בגלל תקיפה אישית של אדם מזוהה, או בגלל ייחוס מעשה לאדם מזוהה בלי בסיס, האירוע נספר. כשההפרה היא על עמדה פוליטית כלפי המדינה, הצבא או מדיניות, האירוע מתועד כגבולי ולא נספר, גם אם הגוף הטיל סנקציה. הכלל אחד לכל הרשימות. ממצאים על היעדרויות, ניגוד עניינים או התנהלות אחרת בתפקיד מוצגים כממצאי ביקורת ואינם נספרים.

"טרם הושלמה הבדיקה" אינו "גבולי". כשמה שמונע הכרעה הוא ראיה שעוד לא הושגה, כמו מסמך שלא אותר או בדיקת עובדות שלא נשלפה, ולא אי-בהירות באירוע עצמו, האירוע מסומן "טרם הושלמה הבדיקה", לצד מה שחסר כדי להכריע. כך הקורא יודע שזה פער בעבודה שלנו ולא שיפוט על האירוע. אירוע כזה אינו נספר בסיכום (ADR-0025).

מאמץ שווה, ולא רק הצהרה עליו

הסיכון המוצהר של כלי כזה הוא לא מה שנמצא אלא איפה חיפשו. לכן: (1) כל מועמד מקבל את אותה מכסת חיפוש התנהלות, באותם ערוצים. (2) כשמגיע רמז על מועמד מרשימה אחת, אותו חיפוש בדיוק מורץ על מועמדים בפרופיל דומה בשאר הרשימות, לפני שהממצא נכנס. (3) בדיקה אוטומטית מחשבת איפה המאמץ לא היה שווה: מקור שנקרא עבור חלק מהרשימות שהוא מזכיר ולא עבור האחרות, הצבעה שתועדה לחלק מהסיעות ולא לכולן, ושאלה שיש עליה ראיות לרשימה אחת ואפס לאחרת. מה שנמצא שם נקרא מחדש עבור מי שדולג. ממצא שונה בין רשימות אינו הטיה; מאמץ שונה הוא.

בדיקת הטיה של השאלון עצמו

מאמץ שווה אינו מספיק: גם השאלות, המשקלות וכלל המיון יכולים להעדיף רשימות. לכן, לפני כל שינוי בשאלון ובכל גרסה, מריצים בדיקה קבועה (ADR-0041). היא בונה ציבור מדומה לפי הסקרים, שכל מצביע בו עונה כמו הרשימה שלו, ובודקת אם כל רשימה מומלצת בערך לפי חלקה בציבור. היא גם בודקת שמשתמש שעונה בדיוק כמו רשימה מקבל אותה ראשונה, כמה מהשאלות הן שאלות שרוב הציבור מסכים עליהן ובאיזה צד הן נופלות, וכמה מהשאלון יושב על ציר אחד. בבדיקה הראשונה (23.9.2026) נמצא שבתצוגה "לפי מה שאמרו" רשימה אחת מומלצת פי חמישה מחלקה בסקרים, בעיקר משום שחלק מהרשימות מתועדות פחות, ומה שלא ידוע נספר במיון כאי-הסכמה. בעקבות זה שונה כלל המיון (ADR-0049). הבדיקה כוללת מאז גם מבחן שתיקה: לכל רשימה נמחקות העמדות שבהן היא בצד המיעוט בסקרים, ונבדק אם היא עולה בדירוג. כלל מיון שבו שתיקה משתלמת נפסל. התיקונים נבדקים באותה בדיקה לפני שהם עולים, והתוצאות נרשמות ביומן השינויים.

הסיווג הוא ניתוח ומסומן ככזה. הניטור מתבצע באותה שגרה לכל רשימה, וכיסוי הניטור מוצג לכל רשימה.

6. השאלון (ADR-0002)

לא כל שאלת עמדה נכנסת לשאלון. שאלה נכנסת רק אם אפשר לכתוב עליה תשובה מתועדת, עם מקור, לכל אחת מהרשימות, גם אם אצל חלקן התשובה היא "לא נמצא". שאלה שלרוב הרשימות אין בה תשובה אינה נשאלת. מאותה סיבה אין בשאלון שאלות של תחושה או אמון ("כמה אתם סומכים על..."): לרשימה אין עמדה כזו שאפשר לתעד, ותשובת רגש שלכם הייתה מושווית למשהו שאינו קיים. במקומן יש שאלות מדיניות, עם הצבעות, הצעות חוק ואמירות מאחוריהן (ADR-0018). שאלה חדשה נשארת בטיוטה ואינה מוצגת עד שלכל רשימה יש תשובה או תא ריק מנומק.

• המשתמש עונה על שאלות (-2 עד +2). נקודת האמצע, 0, נקראת "באמצע" והיא עמדה לכל דבר: רשימה שבאמצע מסכימה איתה במלואה. "אין לי דעה" הוא דבר אחר: השאלה יוצאת מהחישוב (ADR-0062).
• לכל שאלה שנענתה אותו משקל, ושאלה שהמשתמש סימן "מכריע בשבילי" נספרת פי שלושה. המשקלים מנורמלים ל-1. עד ADR-0062 דירג המשתמש חשיבות לנושא, ומשקל הנושא התחלק בין שאלותיו, כך ששאלה יחידה בנושא שקלה פי ארבעה משאלה אחת מתוך ארבע בנושא אחר, רק בגלל האופן שבו חולקו השאלות לנושאים.
• הסכמה לשאלה: 1 − |תשובת המשתמש − עמדת הרשימה| / 4.
• המספר המוצג הוא ההסכמה בפועל ועוד חצי ממה שלא ידוע (ADR-0051, שמתקן את ADR-0021). כשהכול ידוע זו ההסכמה עצמה: סכום משקל×הסכמה על כל מה שהגולש שקלל. זה ציון מ-0 עד 100, ולכן הוא מוצג בלי "%". כשלפחות שני שלישים לא ידוע, אין מספר אלא "מעט מידע", כי המספר היה בעיקר ההנחה. מתחת למספר פס שתמיד מסתכם ל-100%: הסכמה מצד אחד, אי-הסכמה מהצד השני, ומה שלא ידוע ביניהן. מתחת לפס כתובים שלושת החלקים באחוזים, באותו סדר ובאותם צבעים. זו תצוגה עריכתית, לא רווח סמך.
• הפס מורכב מארבעה חלקים, כי לתא ריק יש שתי משמעויות שונות (ADR-0026): מסכימה, חולקת, לא ידוע (חיפשנו ועדיין לא מצאנו — פער שעשוי להיסגר) ואין רקורד (אין מה למצוא: לרשימה אין רקורד פרלמנטרי בנושא). שניהם נספרים כאי-ידיעה ואף אחד מהם אינו נזקף לזכות הרשימה או לחובתה, אבל הם אומרים דברים הפוכים על מה שעוד יכול להשתנות. השניים נבדלים גם בעין: "לא ידוע" הוא אפור מלא ו"אין רקורד" אפור מקווקו, כדי שההבדל ישרוד גם בלי צבע.
• קריאה שכל השאלות בה הן "אין רקורד" אינה מוצגת כאפס. לרשימה חדשה שלא ישבה בכנסת אין עמדות "בפועל" שאפשר לקרוא, ו-0% היה נקרא כקביעה שהיא חולקת עליכם בכול. במקום זה הטור אומר "אין רקורד", ובדירוג רשימה כזו יורדת מתחת לאפסים האמיתיים ולא מתערבבת בהם. הקריאה לפי מה שהרשימה אומרת ממשיכה לעבוד כרגיל, והיא מה שיש על רשימה כזאת.
• שאלה על מצב שמעולם לא קרה אינה נספרת נגד אף רשימה (ADR-0027). למשל, ממשלה שנשענת מבחוץ על המפלגות הערביות בלי שהן חברות בה: מצב כזה לא עמד למבחן בכנסת היוצאת, ולכן לאף רשימה אין עליו רקורד "בפועל". המשקל של שאלה כזו אינו יורד לחובת הרשימה, והמשקל שנשאר מתחלק מחדש בין שאר השאלות.
• הסדר הוא לפי הסכמה פחות אי-הסכמה (ADR-0049, שמתקן את ADR-0021). מה שאיננו יודעים נספר במיון כחצי הסכמה, כלומר לא לטובת הרשימה ולא לחובתה. עד 23.9.2026 הוא נספר כאי-הסכמה מלאה. בדיקת ההטיה הראתה שהכלל הקודם תגמל כיסוי ולא עמדה: הרשימה היחידה עם כיסוי מלא הומלצה פי חמישה מחלקה בסקרים. מיון לפי התאים הידועים בלבד נבדק גם הוא ונפסל, כי בו רשימה הייתה מרוויחה משתיקה במקומות שבהם היא במיעוט. הסדר הוא בדיוק לפי המספר המוצג. בשוויון קודמת הרשימה שמסכימה יותר בפועל. קריאה של "מעט מידע" יורדת מתחת לכל המספרים, כמו "אין רקורד".
• החישוב נעשה בנפרד למוצהר ולבפועל, ומעולם לא ממוזג לציון אחד.
• קריאה שלישית: לפי הרקורד של האנשים ברשימה. שתי העמודות הראשונות מתארות את הרשימה, וזה נשבר בדיוק במקרים החשובים: רשימה שהוקמה לפני שבועות לא הצביעה מעולם, רשימת איחוד אין לה רקורד בשם החדש, ומי שעבר ממפלגה אחרת נושא רקורד שהרשימה החדשה לא מראה. העמודה השלישית נגזרת מהעמדות בפועל של עשרת המועמדים הראשונים ברשימה, כממוצע פשוט. היא מוצגת לצד השתיים ולא במקומן.
• עמדה של מועמד נרשמת על שאלה (ADR-0066), בדיוק כמו עמדה של רשימה: מה שהוא עצמו אמר או עשה בשאלה הזו, על הסולם שלה. עד 25.9.2026 נרשמה לכל מועמד עמדה אחת לכל נושא מחלוקת, והיא הועתקה לכל השאלות שתחתיו. זה היה קירוב: שתי שאלות על אותו נושא קיבלו אותו ערך גם כשהראיה עסקה רק באחת מהן, ו-10 מתוך 19 שאלות לא קיבלו קריאה לפי אנשים כלל. במעבר נקראו כל הראיות מחדש, שאלה אחר שאלה, וערך נקבע רק לשאלה שהראיה עונה עליה. הצבעה שמית נקראת לפי השאלה שהיא עוסקת בה, וכמה קריאות של אותה הצעת חוק נספרות פעם אחת. גם שאלות "עם מי יושבים" נקראות לפי אנשים: מה שהמועמד עצמו אמר, או עשה (כיהן בממשלה, הצביע בעד הקמתה), ולא ההצהרה של ראש הרשימה שמועתקת לכולם. הצבעה נגד הקמת ממשלה אינה נקראת כסירוב לשבת עם מי שבראשה, כי מצביעים נגד ממשלה מסיבות רבות.
• מה שהרשימה אמרה בשמה נרשם גם לראש הרשימה. ראש הרשימה מייצג אותה, והרשימה מובלת בדעותיו, ולכן עמדה שהרשימה פרסמה בשמה (מצע, הודעה רשמית, תשובה לסקירת עיתונות) נרשמת גם כעמדה המוצהרת שלו, כשאין לו אמירה משלו באותה שאלה. אמירה שלו עצמו גוברת תמיד. ההסבר אומר שזו עמדת הרשימה, והביטחון בה לכל היותר בינוני, כי אלה לא המילים שלו. זה חל רק על "מה אמרו", ורק על ראש הרשימה: מה שהרשימה עשתה אינו מעשה שלו, ושאר המועמדים נמדדים לפי מה שהם עצמם אמרו ועשו. לא נרשמים כך דברים של אדם אחר ברשימה, של מפלגה שהתאחדה לתוכה, או תיאור של הרשימה בידי גוף אחר.
• שאלה נפתחת לקריאה לפי אנשים לכל הרשימות בבת אחת (ADR-0066), אחרי סבב מחקר משותף. שאלה שעוד לא נפתחה, למשל שאלה חדשה, יוצאת מהחישוב של הקריאה הזו (ADR-0064), כמו שאלה שאינה חלה על רשימה, וב"למה?" כתוב על כמה מהשאלות שעניתם הקריאה נשענת.
• נספר מי שיישב אם הרשימה תיכנס (ADR-0037). הקריאה עונה על השאלה: אם הקול שלכם עוזר לרשימה להיכנס — מי יושב בזכותו? ארבעת הראשונים נספרים תמיד במלואם, כי רשימה שעוברת את אחוז החסימה מקבלת לפחות ארבעה מנדטים; כך גם רשימה שהסקרים מראים מתחת לחסימה נקראת לפי ארבעת הראשונים שלה ולא לפי אף אחד. מעבר לזה: עד חציון הסקרים מאז סגירת הרשימות (בשבועיים האחרונים) — משקל מלא; עד הסקר הגבוה — חצי משקל; מעבר לו — לא נספר, אבל מוצג ב"מי ולמה". החציון ולא הסקר הגבוה, כי סקר חריג אחד לא צריך להכריע מי נספר במלואו. החציון נלקח על פני בתי סקרים ולא על פני סקרים: הסקר האחרון של כל חברת סקרים, וחברה שעורכת סקרים לשני גופים נספרת פעם אחת (ADR-0073).
• אמירות נכנסות רק למקום שהמעשים אינם מגיעים אליו. רשימה חדשה או רשימה של אנשים שמעולם לא כיהנו הייתה נשארת ריקה אילו נספרו רק מעשים. לכן, בשאלה שבה המעשים המתועדים של אנשי הרשימה אינם מספיקים לקריאה, נספרת גם העמדה המוצהרת של כל מועמד — ורק אמירות מאז השבעת הכנסת ה-25 (15.11.2022). בשאלה שבה המעשים כן מספיקים, הקריאה נשענת על המעשים בלבד, והאמירות אינן משנות אותה. מדדנו את זה לפני שהוחלט: בכל שאלה שכבר נשענה על מעשים לא השתנה דבר; אצל רשימות בלי רקורד "לא ידוע" ירד. כל קריאה שנשענת גם על אמירות מסומנת "כולל אמירות", וב"מי ולמה" מצוין ליד כל אדם אם הערך שלו בא ממעשים או מאמירה — כי אמירה תלויה גם בכמה חיפשנו, ומעשה לא.
• "מתוך כמה" נספר מול מי שיכול בכלל לשאת רקורד, לא מול עשרת השמות. מועמד שמעולם לא כיהן ואין לו תפקיד ציבורי מתועד אינו "חסר" — אין עליו מה למצוא. לכן המכנה הוא המועמדים בעשירייה שכיהנו בכנסת או שיש להם רקורד ציבורי מתועד. רשימה שהיה לה חבר כנסת אחד, ויש בידינו את הרקורד שלו, מוצגת כ"רקורד ל-1 מ-1" ולא כ"1 מ-10": הראשון מתאר נוכחות פרלמנטרית קטנה, השני נקרא כמחקר חסר. מי שכיהן ועדיין לא מצאנו את הרקורד שלו כן נספר במכנה, כדי שפער אמיתי יישאר גלוי.
• הסף: שני מועמדים, או כל מי שיכול לשאת רקורד. ממוצע של אדם אחד מתוך תשעה אינו הרשימה, ולכן הוא נחסם. אבל כשאותו אדם הוא כל הנוכחות הפרלמנטרית של הרשימה, חסימתו אינה זהירות: היא הציגה 0%, שפירושו "הרשימה חולקת עליכם בכול" — טענה גדולה בהרבה מממוצע של אחד. קריאה שנשענת על אדם אחד נוקבת בשמו.
• קריאה שאיש ברשימה אינו יכול לשאת אינה אפס. אם אף אחד מעשרת הראשונים לא כיהן ואין לאיש מהם רקורד ציבורי מתועד, הטור אומר "אין רקורד". אם יש מי שיכול והרקורד טרם נמצא, הוא אומר "לא ידוע" ולצדו כמה מתוך כמה — פער בעבודה שלנו, ולא ממצא על הרשימה. כשהקריאה נשענת גם על אמירות, השורה אומרת "עמדה ל-X מ-Y" במקום "רקורד", ושני המספרים סופרים את אותה קבוצה.
• מה שהמספר אינו אומר: הוא אינו "אחוז השאלות שהסכמתם בהן". ההסכמה לכל שאלה היא מדד קרבה, ולכן רשימה שרחוקה מכם בדרגה אחת בכל השאלות ורשימה שזהה לכם ברובן והפוכה לכם באחת יכולות להגיע לאותו מספר. הפירוט ב"למה?" מראה שאלה-שאלה, ושם ההבדל נראה.

פרטיות השאלון

התשובות וסימוני ה"מכריע" נשמרים ב-localStorage של הדפדפן שבו עניתם, ואינם נשלחים לשום מקום — החישוב כולו רץ אצלכם. המשמעות היא שבמחשב משותף או ציבורי הם נשארים שם, ולכן בעמוד התוצאות יש "למחוק את כל התשובות" שמנקה הכול אחרי אישור.

6א. מה סופרים המספרים בדף הראשי

• טענות עם מקור - כל עובדה במאגר, עם הקישור למקור שממנו נלקחה ועם ציטוט מתוכו. טענה בלי מקור אינה נכנסת.
• מקורות - המסמכים, הכתבות והרשומות שהטענות נשענות עליהם. מקור אחד משמש לרוב כמה טענות, ולכן המספר קטן ממספר הטענות.
• רשומות רשמיות - הצבעות במליאה, הצעות חוק ומרשמי הכנסת: הרשומה עצמה, להבדיל מדיווח עליה. אלה המקורות החזקים ביותר שיש כאן.
• מועמדים - האנשים ברשימות שנבדקו. העומק לכל אחד נקבע לפי מיקומו ברשימה ולפי סיכויי הכניסה של הרשימה (ADR-0004).
• לא מאומתות - טענות שטרם אומתו מול המקור הראשוני. הן נשארות באתר ומסומנות ככאלה במקום להיעלם (ADR-0007).

7. כיסוי מחקרי ותיקונים (ADR-0008, ADR-0023)

לכל רשימה מוצגים שישה סעיפי בדיקה, ולכל אחד אחד מארבעה מצבים. המצבים אינם נכתבים ביד — הם מחושבים מהנתונים בכל בנייה, לפי הכלל הכתוב כאן, ואותו כלל חל על כל הרשימות.

"אין רקורד" — המצב הרביעי, והוא אינו "חלקי". פירושו: כל מה שאפשר היה לחקור נחקר, והשאר פשוט אינו קיים. לרשימה שלא התמודדה מעולם אין הצבעות בכנסת שאפשר לבדוק; הליכוד אינו מפרסם מצע בחירות מאז 2009. אלה עובדות על המציאות, לא משימות פתוחות, והצגתן כ"חלקי" הייתה מדווחת עבודה חסרה במקום שבו אין מה למצוא.

איך מטופל תא ריק. לכל עמדה או הערכה שאין לה ערך רשומה סיבה, ואחת מהשלוש:

• לא ידוע — חיפשנו ולא מצאנו. פער אמיתי שעשוי להיסגר, ונספר כחסר. זו גם התווית שמופיעה באתר.
• אין רקורד — לנושא אין רקורד רלוונטי, ולכן אין מה למצוא.
• לא נופל על הסולם — יש התנהלות מתועדת, והיא אינה מצטמצמת לציר אחד. קואליציה רחבה שכללה גם את הימין וגם את רע"ם אינה "בעד" או "נגד" בסולם של פסילה מול פתיחות.

"לא נופל על הסולם" אינו חוסר. יש שם רקורד מתועד, והוא פשוט לא מצטמצם לציר — ולכן הוא נספר כעבודה שהושלמה, בדיוק כמו תא עם ערך. רשימה עם חמישה-עשר ערכים ותא אחד כזה היא "נחקר", לא "אין רקורד". התג "אין רקורד" מופיע רק כשמה שלעולם לא יתמלא הוא לפחות כמו מה שנמצא — אחרת הוא היה מכריז על היעדר דווקא במקום שבו יש הכי הרבה מידע.

תא שלא סווג כלל נספר כ"לא ידוע", כלומר כפער. זו בחירה מכוונת: טעות לכיוון הזה מציגה את הכיסוי שלנו כגרוע ממה שהוא ועולה לנו בעוד עבודה, ואילו טעות לכיוון ההפוך משקרת לקורא.

מה שהסעיפים האלה לא אומרים. הם מודדים כמה נאסף, לא כמה זה חמור. רשימה עם "נחקר" בכל הסעיפים אינה רשימה טובה יותר מאחרת — היא רשימה שיש עליה יותר מידע. הספים עצמם הם בחירה ולא מדידה, והם כתובים כאן כדי שאפשר יהיה לחלוק עליהם.

"לא נמצא" נשען על חיפוש מתועד (ADR-0036). כל חיפוש נרשם — איפה, מה חיפשנו, מתי ומה יצא, גם כשלא יצא כלום — כדי שאפשר יהיה לחזור על אותו חיפוש בדיוק ולגלות מתי הופיעה תשובה, ולספור כמה חיפשנו על כל רשימה. הכיסוי נמדד לכל אדם, לכל נושא ולכל אחת משתי העמדות (מוצהר ובפועל) בנפרד: אדם שיש לו הצבעות בנושא אינו "מכוסה" בנושא הזה כל עוד לא ידוע מה אמר.

תיקונים מתועדים ביומן השינויים.

רשימה או מועמד שפרשו

רשימה שהודיעה שאינה מתמודדת (ADR-0076), ומועמד שפרש מרשימתו אחרי הגשתה (ADR-0077), יוצאים מכל השוואה: מהשאלון, מהקריאה לפי האנשים, מעמוד הרשימות ומהסקרים. שום דבר לא נמחק: העמוד שלהם נשאר בכתובתו, עם הודעה על הפרישה ועל המקור שלה. מקומות שאר המועמדים לא משתנים, כי הרשימה שהוגשה היא הרשימה.

8. מה לא נאסף

כתובות מגורים, פרטי משפחה שאינם בתפקיד ציבורי, תקשורת פרטית, מידע רפואי – גם אם זמינים ברשת.