ביחד

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות").

  מוצהרהתוכנית מדברת על חוק יסוד: החקיקה שיקבע את סמכויות הכנסת, הממשלה ובית המשפט "תוך חתירה להסכמות רחבות", ואינה מתייחסת לפסקת התגברות. נבדקו גם דברי ראש הרשימה - עלו בעיקר עמדות היסטוריות של בנט כשר בממשלות קודמות (2014, 2019) בעד גרסאות מוקדמות של פסקת התגברות, ותוכנית "בנט 2026" המקורית (לפני האיחוד עם לפיד) לא נבדקה בנפרד לריאיון עדכני על הנושא הספציפי. לא אותרה אמירה מתוארכת מ-2025-2026 של בנט על פסקת התגברות באופן ספציפי (להבדיל מחוק יסוד: החקיקה הכללי). בסקירה של ynet מ-22.9.2026, שבה התבקשו המפלגות להביע את עמדתן על מערכת המשפט, התעלמה ביחד מהשאלות לפי הכתבה, ושלחה תגובה כללית על חוק יסוד: החקיקה, בלי להתייחס לפסקת ההתגברות. [1] [2] [3]

  בפועל (-2), נכון ל-22.2.2023בהצבעה מ-22.2.2023 על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות בקריאה טרומית הצביעו יאיר לפיד, מירב בן ארי, מירב כהן, רם בן ברק ונאור שירי, כולם אז מסיעת יש עתיד, נגד. -2 ("מתנגד/ת מאוד"), ובאותו אופן שבו דורגו כחול לבן, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל ורע"ם על אותה הצבעה. ההצבעה על הוועדה לבחירת שופטים שייכת לשאלה הנפרדת על הרכב הוועדה ואינה הבסיס לערך כאן. [1] [2] [3] [4] [5]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב.

  מוצהר (-2), נכון ל-22.9.2026בתגובה רשמית ל-ynet (22.9.2026) מסרה ביחד: "נבטל את החוק לבחירת שופטים החדש שיחריב את המערכת ונמנע פוליטיזציה של מערכת המשפט". לפני כן הודיע יאיר לפיד, יחד עם ראשי אופוזיציה נוספים, אחרי אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה (26.3.2025), שידאגו לבטלו בממשלה הבאה. ב-21.10.2026 כתב ראש הרשימה נפתלי בנט שמיד עם כינון הכנסת יבוטלו כל החוקים שהוא מכנה חוקי ההפיכה המשפטית, וראשון ברשימה החוק על הוועדה לבחירת שופטים. [1] [2] [3]

  בפועל (-2)יש עתיד החרימה את ההצבעה על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועתרה נגדו לבג"ץ. ב-8.1.2025 הצביעה הסיעה נגד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים (התקבלה 56 מול 48). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות.

  מוצהר (+2), נכון ל-20.10.2026"חוק המשרתים" מבטל קצבאות, הטבות וסבסוד למי שלא משרת ועובד; בנט: "מי שלא מתגייס - לא יקבל שקל מהמדינה". הסנקציות המוצעות כלכליות, לא פליליות. ב-10.10.2026 מסרה המפלגה: "מי שלא ישרת - לא יקבל שקל". ב-17.10.2026 אמר בנט: "כל העברת תקציב של עוד מיליארד ועוד שלושה מיליארד למשתמטים זו בושה וחרפה". ב-20.10.2026 אמר בנט: "ניקח 30 מיליארד ש"ח מהמשתמטים ונעביר לחיילים ולמשרתים". [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]

  בפועל (+2), נכון ל-16.7.2026הסיעה הצביעה נגד בכל ההצבעות המתועדות בנושא (11.6.2024, 14.7.2026, 16.7.2026), ויאיר לפיד, מספר 2 ברשימה ואז יו"ר האופוזיציה, עתר לבג"ץ נגד תיקון 28, החוק שהקפיא את המעצר, החקירה והאכיפה נגד מי שלא התייצב לגיוס. החוק בוטל ב-3.9.2026. העתירה היא מעשה בכיוון הפעלת האמצעים שהשאלה עוסקת בהם, ולא רק התנגדות לפטור, ולכן 2. ראש הרשימה נפתלי בנט הגיש ב-2022, בכנסת הקודמת, הצעת חוק עם מכסות גיוס וסנקציה שמותנית בעמידה ביעדים; היא מוקדמת יותר ונסוגה מפני המעשים בכנסת הנוכחית באותה שאלה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהר (+1), נכון ל-15.9.2026בסקירה השוואתית של ynet (15.9.2026) מסרה ביחד: "כל אזרח במדינת ישראל יתגייס לצה"ל או יעשה שירות לאומי אזרחי לפי חוק שירות ביטחון, ללא פטורים - זה נכון לערבים ונכון גם לחרדים". המפלגה קובעת במפורש ששירות אזרחי יחול גם על צעירים ערבים, לא רק על חרדים, ולכן זו עמדה תומכת. הערך אינו 2: העמדה מדברת על חוק אחיד וללא פטורים לפי המסגרת הקיימת, ואינה אומרת שתנאי השירות (מי מפעיל אותו, איפה משרתים ומה מקבלים בסופו) ייקבעו בהסכמה עם החברה הערבית. עמוד "חוק המשרתים" המפורט באתר המפלגה עצמה אינו מזכיר את החברה הערבית כלל, ולא אותרה התבטאות נפרדת של בנט או לפיד על ניהול שירות אזרחי לערבים בתיאום עם החברה הערבית. [1]

  בפועל (+1), נכון ל-26.6.2024בכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. חברי סיעת יש עתיד, המרכיבה היום את הרשימה (יאיר לפיד, מירב בן ארי, מירב כהן, רם בן ברק ונאור שירי), הצביעו בעד בכל אחת מהן. זו תמיכה מעשית בשירות של צעירים ערבים, אבל בחובה שמוטלת עליהם ולא בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית, ולכן 1+ ולא 2+. הביטחון נמוך: זו הצעה של סיעה אחרת, שעיקרה היה גיוס חרדים, והאופוזיציה הצביעה בעדה כגוש. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (+2)בנט: "צריך לאפשר לערים לבחור אם הן רוצות לקיים תחבורה ציבורית בשבת" (20.4.2026). בתשובת המפלגה לפניית ynet (31.8.2026) העמדה חזרה באופן מפורט: תמיכה בקווים לבתי חולים ולבסיסי צה"ל בתיאום עירוני, ואפשרות הגעה לנתב"ג בשבת, במודל שמאזן בין אופי השבת לצביון כל יישוב. [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-24.12.2025הסיעה הצביעה בעד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 19.11.2025. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)התוכנית מתחייבת ל"חוק ברית הזוגיות האזרחית" – רישום זוגיות אזרחי במשרד הפנים עם מלוא זכויות הנשואים, ללא תלות בדת – ולא לנישואין אזרחיים במפורש; בנט: "אני תומך בנישואים לכל מי שרוצה". [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-24.12.2025הסיעה הצביעה בעד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 24.12.2025. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. נפתלי בנט לא כיהן בכנסת בעת ההצבעה על ביטול סעיף הנכד (9.7.2025). אולם חברי עשירייה שכיהנו אז - יאיר לפיד ומירב בן ארי מטעם יש עתיד, ואיתן גינזבורג מטעם כחול לבן - הצביעו כולם נגד ביטול הסעיף. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1]

  בפועל (-2), נכון ל-9.7.2025נפתלי בנט לא כיהן בכנסת בעת ההצבעה על ביטול סעיף הנכד (9.7.2025). אולם חברי עשירייה שכיהנו אז - יאיר לפיד ומירב בן ארי מטעם יש עתיד, ואיתן גינזבורג מטעם כחול לבן - הצביעו כולם נגד ביטול הסעיף. [1]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית.

  מוצהר (-2), נכון ל-28.9.2026עמדת הרשימה נקבעת לפי ראש הרשימה הרשמי. בנט, כראש הרשימה, אמר בוועידת JNS (23.6.2026, בתוך הכנסת ה-25 והקמפיין הנוכחי): "אני איש ימין. לא שיניתי את דעותיי... לא לוותר על שטחים, לא לאפשר הקמת מדינה פלסטינית". תוכנית הביטחון הלאומי באתר המפלגה אינה מזכירה מדינה פלסטינית במפורש אך גם אינה סותרת. עמדתו הקודמת והשונה של לפיד ("שתי מדינות לשני עמים", 22.9.2022) קודמת להקמת "ביחד" (2026), נאמרה כשלפיד היה ראש ממשלה במפלגה אחרת (יש עתיד), ואינו ראש הרשימה הנוכחית - משקלה נמוך יותר מדברי ראש הרשימה המכהן כיום, לפי כלל משקל הזמן ב-. ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet: "מתנגדים למדינה פלסטינית ומסירת שטחים". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (-2)ב-30.10.2024 הצביעו שבעה מחברי סיעת יש עתיד, המרכיבה היום את הרשימה, נגד הצעת חוק-יסוד להכרה במדינה פלסטינית, ואיש מהם לא הצביע בעד; ההצעה נדחתה 9 מול 47. זו הצבעה נגד הכרה בחקיקה, שאינה זהה להסדר מדיני מוסכם, והיא נקראת כאן כמו אצל כל הרשימות שהצביעו בה. [1]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה.

  מוצהר (+1), נכון ל-28.9.2026משתמע: הרשימה לא התחייבה להחיל ריבונות בקדנציה הקרובה, והערך נגזר מתמיכתה העקרונית. ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet: "תוכנית בנט מ-2012 רואה את שטחי C כחלק עתידי ריבוני של מדינת ישראל. מובן שיש להפעיל שיקול דעת לגבי העיתוי". זו תמיכה עקרונית בריבונות בשטחי C, בלי התחייבות לעיתוי, ולכן 1 ולא 2, בביטחון נמוך. לפני כן נמצאו רק אמירות של בנט נגד ויתור על שטחים ("לא נמסור סנטימטר לאויב"), שאינן אומרות דבר על ריבונות. משתמע עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (+1), נכון ל-22.10.2025חברי סיעת יש עתיד, שהיא היום חלק מביחד, הצביעו בכנסת ה-25 פעמיים בעד הצעות חוק להחלת ריבונות על אזור מוגדר: בקעת הירדן (22.1.2025: 13 בעד, אף אחד נגד) ומעלה אדומים (22.10.2025: 16 בעד, בהם יאיר לפיד ומירב בן ארי, אף אחד נגד). באותו יום הצביעו 11 מחבריה, בהם לפיד, נגד הצעת חוק להחלת ריבונות בכל חבלי יהודה והשומרון. ב-2023 תמכו רוב חבריה בהצעה לחייב משאל עם לפני החלת ריבונות, ואת ההצבעה על ההצהרה בעד ריבונות (23.7.2025) החרימה הסיעה. הקריאה היא תמיכה בריבונות על אזורים מסוימים והתנגדות להחלה רחבה, ולכן 1 ולא 2. הביטחון נמוך: כל ההצבעות הן בקריאה טרומית, עשרה מתוך 23 חברי הסיעה לא הצביעו בהצעה על בקעת הירדן, ולמפלגתו של נפתלי בנט, ראש הרשימה, אין הצבעות בכנסת הזו. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5]
• התיישבות ברצועת עזה

  לא ידוע

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהרלא אותרה עמדה מפורשת של נפתלי בנט, ראש הרשימה, בעד או נגד חידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה. תוכניתו לרצועה, שהציג כשר הביטחון וכראש ממשלה, עוסקת ברצועת ביטחון, במצור על חמאס ובהקמת מנהל זמני - לא בהתיישבות אזרחית; תמיכתו הפומבית בבנייה באזור E1 מתייחסת ליהודה ושומרון ולא לרצועת עזה.

  בפועל: לא היה מקרההנושא לא הגיע להצבעה במליאת הכנסת, והממשלה לא קיבלה החלטה בנדון. חיפוש אחר מעשה או הצבעה מתועדים של חברי הרשימה בנושא זה לא העלה ממצא.
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום.

  מוצהר (+1), נכון ל-21.10.2026נפתלי בנט, יו"ר "ביחד", אמר בהצגת תפיסתו המדינית (3.9.2026) שממשלה בראשותו תפעל להשלים את פירוק חמאס מנשקו ותוציא את קטאר וטורקיה מהמסגרת האזורית: "נשלים את המשימה שבה נכשלה הממשלה היוצאת בעזה ונביא לפירוק חמאס". בסיור בעוטף עזה (24.9.2026) הוסיף שבפועל חמאס הוא עדיין הריבון בשטח, תקף את הסעיף בהסכם שפותח נתיב למדינה פלסטינית בלי שחמאס התפרק מנשקו, ואמר שאין דרך להתקדם בלי חיסול חמאס. בריאיון לפודקאסט של מעריב (פורסם ב-21.10.2026), על סגירת הכספים לחמאס, אמר: "ואם בקצה בקצה צריך גם פעולה מלחמתית או צבאית, עושים גם את זה, אבל כמהלך אחרון. אני חושב שיש סיכוי לא רע גם בלי". הוא מתחייב לפעולה צבאית רק כמוצא אחרון, אחרי צעדים כלכליים - כלומר בתנאי - ולכן 1 ולא 2. [1] [2] [3] [4]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. ההחלטות שנבדקו התקבלו במסלול ממשלתי-קבינטי. נמצאה הצבעה דיונית במליאת הכנסת במאי 2026 על עצם העלאת נושא פירוק חמאס ופירוז הרצועה לסדר-היום, שבה חברי יש עתיד (כחלק מביחד) הצביעו בעד הדיון - אך זו הצבעה על עצם קיום דיון ולא עמדה על תוכנו, ולכן אינה נושאת ערך.
• רצועת הביטחון בלבנון

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון.

  מוצהר (+2), נכון ל-3.9.2026לפי דיווח וואלה על הצגת התפיסה המדינית של נפתלי בנט (3.9.2026), הוא הציע בזירה הצפונית לשלב לחץ כלכלי ומדיני על חיזבאללה עם המשך החזקת רצועת הביטחון כל עוד הארגון אינו מפורז. זה ניסוח של הכתב ולא ציטוט: המילים שבנט עצמו מצוטט בהן באותה כתבה אינן עוסקות ברצועת הביטחון. ההחזקה מוצגת כאן בלי תנאי מלבד פירוק חיזבאללה, ולכן 2; הביטחון נמוך, כי העמדה ידועה רק מדיווח על דבריו, ולא נמצאה אמירה שלו על המחיר של אובדן הסכם. עדות חלשה [1]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. הסכם המסגרת עם לבנון התקבל במסלול ממשלתי-קבינטי ולא הובא להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

  מוצהר (+2), נכון ל-21.10.2026בנט: "דקות אחרי השבעת הממשלה, נקים ועדת חקירה ממלכתית"; לפיד: "בחודש הראשון של הממשלה הבאה"; התוכנית: "תוקם ועדת חקירה ממלכתית". ב-4.10.2026 מסרה הרשימה ל-ynet: "נקים ועדת חקירה ממלכתית כלשון החוק בחמש הדקות הראשונות של ישיבת הממשלה הראשונה". באותו ריאיון (21.10.2026) אמר בנט שבישיבה הראשונה של ממשלתו "אני מביא לממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק". [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2)ב-1.7.2026 הצביעו מועמדי הרשימה שכיהנו אז בכנסת מטעם יש עתיד - יאיר לפיד, מירב בן ארי, מירב כהן, רם בן ברק ונאור שירי - בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר (קריאה טרומית). ב-6.7.2026 החרימה יש עתיד את ההצבעה על חוק ועדת החקירה "הממלכתית-לאומית" של הקואליציה כ"מצג שווא"; החרמה מתועדת נספרת נקודה אחת שמצטרפת להצבעה. כבר ב-24.12.2025 הצביעו אותם חברי כנסת נגד הצעת החוק החלופית של הקואליציה, בקריאה טרומית. הצבעה בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולכן 2; הביטחון בינוני, כי מדובר בהצעות חוק בקריאה טרומית. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1), נכון ל-17.5.2026בתוכנית להורדת יוקר המחיה שפרסמה הרשימה במאי 2026 נכתב: "כדי להילחם ביוקר המחיה בישראל לא נדרשות עוד ועדות, עוד פיקוח ועוד תירוצים", והפתרון שהיא מציעה הוא "תחרות, תחרות, תחרות". זו דחייה מפורשת של פיקוח נוסף, ולכן 1-. לא 2-: נכתב "פיקוח" ולא "פיקוח מחירים", ואין בתוכנית קריאה להוציא מוצרים מהפיקוח הקיים. הביטחון נמוך, כי העמדה נשענת על משפט אחד. עדות חלשה [1]

  בפועל (+2)בכנסת ה-25 הציע רם בן ברק מיש עתיד, היום במקום ה-12 ברשימה, הצעת חוק לפקח על רווחי השיווק בתוצרת חקלאית, ולכן 2. סיעת יש עתיד הצביעה מהאופוזיציה בעד הצעה להכניס לחם מלא ודגנים לפיקוח מחירים (מאי 2025) ובעד ההצעה על רווחי השיווק (יוני 2026); את ההצעה על הלחם הגישה טטיאנה מזרסקי מיש עתיד, שאינה מועמדת ברשימת ביחד, ולכן היא מובאת כהקשר בלבד. בכנסת ה-24, מהקואליציה, הצביעה יש עתיד עם ימינה נגד הגבלת מרווחי השיווק על ירקות (דצמבר 2021). ביולי 2022 הודיע יאיר לפיד, אז ראש הממשלה, יחד עם שרת הכלכלה, שכל סוגי הלחם יוצאו מפיקוח מלא באפריל 2023; ההחלטה לא בוצעה, והיא מהכנסת הקודמת ולכן נסוגה מפני המעשים בכנסת הנוכחית. הביטחון נמוך, כי ההכרעה נשענת על השם הרשמי של ההצעה ולא על נוסחה. התוכנית של הרשימה עצמה דוחה פיקוח נוסף, והפער בין האמירה למעשים מוצג כפי שהוא. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (+1), נכון ל-17.5.2026בתוכנית יוקר המחיה של הרשימה (מאי 2026) נכתב: "נפתח את ישראל לתחרות בינלאומית דרך הסרת חסמי יבוא, אימוץ התקינה האירופית ואיחוד הבירוקרטיה תחת רשות מזון אחת". התוכנית מתחייבת לבטל מכסים ולתמוך במקומם ישירות בחקלאים, ולפתוח את השוק ליבוא "לטובת הצרכנים, מבלי לפגוע בחקלאות ובחקלאים שלנו". זו תמיכה ברורה בפתיחת השוק, אבל בתנאי שלא תבוא על חשבון החקלאים, ולכן 1+ ולא 2+. [1]

  בפועל (+1), נכון ל-1.8.2021באוגוסט 2021 אישרה הממשלה שבראשה עמד נפתלי בנט, ראש הרשימה, רפורמה בחקלאות שכללה הפחתת מכסים על ביצים ועל ענפי הצומח ופתיחת היבוא של ירקות, פירות וביצים, וכן תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא. את התוכנית הרוחבית הודיעה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מיש עתיד, שאינה מועמדת ברשימה, יחד עם שר האוצר. זו החלטת ממשלה ולא צעד של משרד שבראשו עמד מועמד מהרשימה, והיא מהכנסת הקודמת, ולכן 1+ בביטחון נמוך. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2]
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (+2)תוכנית "שילוב אחינו החרדים" מתחייבת שזרם החינוך הממלכתי (הכולל לימודי ליבה) יהיה זרם החינוך היחיד המתוקצב במדינה, ומצהירה "לא ממלכתי, לא על חשבוני" ו"לא נממן את מי שבוחר במערכת חינוך שאינה ממלכתית". [1] [2]

  בפועל (+2)ב-31.5.2023 הצביעו כל 21 חברי יש עתיד שהשתתפו, ובהם יאיר לפיד, מירב כהן ורם בן ברק שברשימה הנוכחית, בעד הצעת חוק שהייתה מחייבת לימודי ליבה מלאים ומבטלת את מוסדות הפטור. ההצעה נדחתה. זו הצבעה אחת בקריאה טרומית על הצעה של האופוזיציה, ולכן 2 בביטחון בינוני. ברקע, לפני תקופת הבדיקה: בינואר 2018, כשר החינוך, חתם בנט על תקנות שתקצבו את מוסדות הפטור החרדיים באופן יחסי לשיעור לימודי הליבה שהם מלמדים - צעד ראשון מסוגו, אך מדורג ולא תנאי מלא, ובלי חובת אנגלית. [1] [2]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.

  מוצהר (+2), נכון ל-21.10.2026בנט הצהיר "לא אשב עם נתניהו" ו"הדלת נעולה" — סירוב מפורש. נגזר מעמדת הקווים האדומים הקואליציוניים שכבר תועדה. בריאיון לפודקאסט של מעריב (פורסם ב-21.10.2026) אמר בנט: "נתניהו חייב ללכת הביתה. לא תקום ממשלה עם נתניהו". [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2), נכון ל-13.6.2021ב-27.3.2020 פרש יאיר לפיד, יחד עם משה יעלון, מכחול לבן כדי לא להצטרף לממשלת האחדות שגנץ הקים עם נתניהו, ואמר: "מה שמוקם היום אינה ממשלת אחדות ולא ממשלת חירום - זו עוד ממשלה של נתניהו". נפתלי בנט כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו עד מאי 2020, מינוי מלפני הבחירות של אותה שנה; ביוני 2021 עמד בראש ממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו. באוקטובר 2023 התנה לפיד את הצטרפותו לממשלת החירום בהוצאת בן גביר וסמוטריץ' מהתיקים הביטחוניים, ונשאר בחוץ. הביטחון בינוני כי בנט, העומד היום בראש הרשימה, לא סירב במפורש אלא החליף את נתניהו. לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3] [4]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2), נכון ל-21.10.2026ב-2.2.2026 התחייב נפתלי בנט בכנס פעילים שלא להישען על חברי הכנסת הערבים בהקמת ממשלה: "מאז 7 באוקטובר אין מנדט לממשלה שנתמכת במפלגות ערביות". האמירה נאמרה בשם "בנט 2026", לפני האיחוד עם יש עתיד. לא אותרה התייחסות של הרשימה לחלופה של בחירות נוספות, ולא אותרה התבטאות נפרדת של לפיד בסוגיה. ב-18.10.2026 אמר בנט על מנסור עבאס: "אני לא פוסל אותו כי הוא ערבי, אבל אני אקים מפלגה רק על בסיס מפלגות ציוניות"; בכותרת המשנה של הכתבה: "אקים ממשלה על בסיס מפלגות ציוניות בלבד". בריאיון לפודקאסט של מעריב (פורסם ב-21.10.2026), בתשובה לשאלה על רע"ם ועל מנסור עבאס, אמר בנט: "במדינת ישראל אנחנו צריכים ממשלה על בסיס מפלגות שהן ציוניות", והוסיף שגם "ש"ס ויהדות התורה הן אנטי-ציוניות". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+2)ביוני 2021 הקימו בנט ולפיד את ממשלת השינוי - קואליציה רחבה שכללה מפלגות מימין, מרכז, שמאל ואת רע"ם - ובנט כיהן בראשה. זו התנהלות מתועדת ההפוכה בכיוונה מהעמדה שהצהיר בנט ב-2026, והפער בין השתיים הוא עצמו נתון. [1]
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

  מוצהר (-2)בכינוס פעילים ב-3.2.2026, בתגובה למתווה שלפיו אפשר להקים ממשלה באי-התנגדות של חברי הכנסת הערבים, אמר נפתלי בנט: "מאז 7 באוקטובר אין מנדט לממשלה שנתמכת במפלגות ערביות". ההקשר בדיווח הוא התמיכה מבחוץ עצמה. [1] [2]

  בפועלבחלון הזמן של השאלה, מאז הבחירות של מרץ 2020, עמדה ממשלה שנשענת מבחוץ על מפלגות ערביות למבחן פעמיים: תוכנית ממשלת המיעוט של בני גנץ במרץ 2020, והניסיון של בנימין נתניהו להקים ממשלה בתמיכת רע"ם באפריל-מאי 2021. לא נמצא מעשה של נפתלי בנט באף אחד מהם. ממשלת בנט-לפיד, שהוקמה ביוני 2021, צירפה את רע"ם כחברה בקואליציה ולא נשענה עליה מבחוץ, ולכן היא נספרת בשאלה על צירוף רע"ם לקואליציה ולא כאן.
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-21.10.2026בנט, ראש הרשימה, אמר באוגוסט 2026 שלא יאפשר כניסה של המפלגות החרדיות לממשלה בראשותו כל עוד הן תומכות בחוק הפטור מגיוס ("הדלת נעולה למי שבעד השתמטות"): סירוב בתנאי, ולכן היה 1. ב-8.10.2026 אמר: "אני לא יושב עם מפלגה חרדית אנטי-ציונית בממשלה הבאה בשום אופן", כשהוא קורא לפרק את "המדינה החרדית האנטי-ציונית". זה סירוב בלי תנאי, בכינוי שמכוון למפלגות החרדיות, ולכן 2. בריאיון לפודקאסט של מעריב (פורסם ב-21.10.2026), בתשובה לשאלה על רע"ם ועל מנסור עבאס, אמר בנט: "במדינת ישראל אנחנו צריכים ממשלה על בסיס מפלגות שהן ציוניות", והוסיף שגם "ש"ס ויהדות התורה הן אנטי-ציוניות". שינוי עמדה [1] [2] [3]

  בפועל (+1)נפתלי בנט, שעומד בראש הרשימה, לא היה חלק מממשלת האחדות של נתניהו-גנץ שהושבעה במאי 2020 (עם ש"ס ויהדות התורה) - נשאר חבר כנסת מן השורה באופוזיציה עד יוני 2021 - ואז עמד בראש ממשלת השינוי (יוני 2021-יוני 2022), קואליציה שלא כללה את שתי המפלגות החרדיות. שותפו לרשימה יאיר לפיד פרש מכחול לבן במרץ 2020 במחאה על הצטרפות בני גנץ לאותה ממשלת אחדות, ולאחר מכן כיהן כשר החוץ וראש ממשלה חלופי/ראש ממשלה באותה ממשלת שינוי, גם היא בלי ש"ס ויהדות התורה. מאז 2020 איש מהשניים לא ישב בממשלה שכללה את שתי המפלגות. לא אותרה הצהרה מפורשת של בנט שבה הוא מסרב להצעה קונקרטית לשבת עם ש"ס ויהדות התורה באותה תקופה (פרישת לפיד ב-2020 מנומקת בהתנגדות לנתניהו באופן כללי, לא למפלגות החרדיות בפרט) - ולכן הערך המוצע הוא ישיבה בלעדיה בלי סירוב מתועד, לא הציון הגבוה ביותר. [1] [2] [3] [4]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2)תוכנית המפלגה לקהילה הגאה מתחייבת לחוק ברית זוגיות אזרחית שיעניק לזוגות להט"ב את מלוא הזכויות והחובות של זוגות נשואים, לרישום הורות מיידי ושוויוני, לעיגון הזכות לשוויון בחוק יסוד, לאיסור גורף בחקיקה על טיפולי המרה ולתקציב קבוע לארגוני הקהילה. שני ראשי הרשימה חזרו על ההתחייבות בכנס "חוקי שגיא" (7.2026). התוכנית אינה משתמשת במונח "נישואים אזרחיים", ובנט החזיק ב-2015 בעמדה הפוכה ("הכרה - לא, זכויות - כן"). [1] [2] [3]

  בפועל (+1)סיעת יש עתיד (רכיב ברשימת ביחד) הצביעה בעד בכל תשע ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא - איסור טיפולי המרה לקטין, ארבע גרסאות של חוק הפרשנות וארבע הצעות בעניין נפגעי פשעי שנאה - בלי אף מתנגד מן הסיעה, וכולן נדחו. ח"כ איתן גינזבורג (מספר 8 ברשימה) הוא היוזם הרשום של הצעת איסור טיפולי המרה לקטין ושל הצעה להסמכת בית המשפט לענייני משפחה לדון בבני זוג מאותו המין, ויאיר לפיד ו-12 ח"כים נוספים מהסיעה הם יוזמי הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית. הערך אינו 2 מפני שההצעות שנוגעות להכרה בזוגיות ובהורות הונחו בלבד ולא הובאו להצבעה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27] [28] [29]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. הרשימה ומועמדיה לא התייחסו לחיוב ייצוג נשים ברשימות המועמדים לכנסת או לרשויות המקומיות. ב-3.12.2025 הצביעו חמישה מועמדי הרשימה שכיהנו אז בכנסת מטעם יש עתיד - יאיר לפיד, מירב בן ארי, מירב כהן, רם בן ברק ונאור שירי - בעד הצעת חוק-יסוד שהייתה מחייבת ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת, ולכן 1 בביטחון נמוך. אמירה קרובה אך שונה: בכנס "מטה נשים" (3.12.2025) הבטיח נפתלי בנט שממשלה בראשותו תקדם החלטת ממשלה שתקבע יעד של 50% מהמשרות הבכירות בשירות הציבורי בידי נשים בתוך חמש שנים. זו הבטחה על מינויים בשירות הציבורי ולא על רשימות המועמדים, ולכן אינה עונה על השאלה. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2)ב-3.12.2025 הצביעו חמישה מועמדי הרשימה שכיהנו אז בכנסת מטעם יש עתיד - יאיר לפיד, מירב בן ארי, מירב כהן, רם בן ברק ונאור שירי - בעד הצעת חוק-יסוד שהייתה מחייבת ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת, בלי אף מתנגד מהסיעה; כך הצביעו חמשתם גם על הצעה דומה ב-5.7.2023. כשההצעה הובאה שוב, ב-1.7.2026, הצביעו בעדה מירב בן ארי, מירב כהן ונאור שירי. סיעת יש עתיד הצביעה בעד גם בהצעות לייצוג נשים ברשות המקומית (8.7.2026) ולייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון (31.12.2025), בלי אף מתנגד. הצבעה בעד חיוב הייצוג בחוק, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי אלה הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה בקריאה טרומית, וכולן נדחו. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (+2), נכון ל-11.10.2026ב-11.10.2026 אמר נפתלי בנט, ראש הרשימה: "נבטל את ההפרדה המגדרית באקדמיה", ולכן 2. עד אז נקראה עמדת הרשימה רק מההצבעה: ב-16.7.2026 הצביעו 22 מ-23 חברי סיעת יש עתיד שהשתתפו, ובהם יאיר לפיד, נגד החוק שמרחיב את ההפרדה באקדמיה לתואר שני ושלישי, ולכן היה 1. [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-16.7.2026בהצבעה הסופית (קריאה שלישית) מ-16.7.2026 על החוק שמרחיב את האפשרות להפרדה מגדרית באקדמיה לתואר שני ושלישי, שהתקבל 52 מול 43, הצביעה סיעת יש עתיד - המרכיבה כיום את רשימת ביחד - ברובה המכריע נגד: 22 מתוך 23 חברי הסיעה שהשתתפו, ובהם יו"ר הסיעה יאיר לפיד, הצביעו נגד; חבר סיעה אחד, ח"כ אלעזר שטרן, הצביע בעד ולא הלך עם רוב סיעתו. מכיוון שהחוק עצמו מרחיב הפרדה מגדרית, הצבעה נגדו היא הצבעה בעד איסור ההפרדה - כיוון הרוב המכריע של הסיעה, ובפרט הצבעתו האישית של לפיד, נותנים ערך גבוה בקצה הסולם. [1]