ש"ס

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות").

  מוצהר (+2), נכון ל-2.8.2026יו"ר סיעת ש"ס ינון אזולאי, מספר 2 ברשימה, הציג באוגוסט 2026 את תנאי המפלגה לקואליציה הבאה ואמר: "נעביר את פסקת ההתגברות ואת כל החקיקה הנדרשת כדי שבית המשפט לא יוכל לפסול את החוקים ברגל גסה". ראש הרשימה אריה דרעי אמר באפריל 2023 ש"יש הסכמה רחבה שתהיה פסקת התגברות לחוק הגיוס או שהוא יהיה חוק יסוד ואי אפשר יהיה לבטל אותו", וביולי 2026, אחרי שבית המשפט העליון הקפיא חוק של הכנסת, אמר: "אנחנו לא מכירים בסמכות שלהם". זו התחייבות מפורשת להעביר פסקת התגברות בתחילת הקדנציה, ולכן 2. הביטחון בינוני ולא גבוה: ההתחייבות המפורשת היא של יו"ר הסיעה ולא של דרעי עצמו, ובאותו ריאיון מ-2023 אמר דרעי שאם בית המשפט יוכל לפסול חוקים רק בהרכב מלא וברוב מיוחס, פסקת ההתגברות "פחות דחופה". ברקע: שני חברי כנסת מש"ס הניחו בדצמבר 2022 הצעת חוק-יסוד שמוסיפה פסקת התגברות. [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2)בהצבעה טרומית ב-22.2.2023 על "הצעת חוק-יסוד: ההתגברות" תמכו 10 מ-11 חברי הסיעה (אחד נעדר, אף אחד לא נגד); ש"ס הייתה אז חברה בקואליציה. לא אותרה הצבעה מאוחרת יותר (קריאה שנייה/שלישית) על פסקת התגברות באופן ספציפי - להבדיל מביטול עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהן רכיבים נפרדים של אותה רפורמה ומתועדים בנפרד. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. ב-27.3.2025 הצביעו תשעה מחברי סיעת ש"ס, ובהם ראש הרשימה אריה דרעי, בעד חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים; החוק אושר 67 מול 1. גם ב-20.2.2023 הצביעו חברי הסיעה בעד הצעת החוק הקודמת על הרכב הוועדה, וב-8.1.2025 בעד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ ועבודת הוועדה. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20]

  בפועל (+2)ב-27.3.2025 הצביעו תשעה מחברי סיעת ש"ס, ובהם ראש הרשימה אריה דרעי, בעד חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים; החוק אושר 67 מול 1. גם ב-20.2.2023 הצביעו חברי הסיעה, ובהם דרעי, בעד העברת הצעת החוק המקורית של לוין לשינוי הרכב הוועדה (חוק בתי המשפט, תיקון מס' 105) לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, וב-8.1.2025 בעד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ ועבודת הוועדה. המקורות על החוק מ-2025 אינם מפרטים כמה מחברי הוועדה הם נבחרי ציבור. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות.

  מוצהר (-2), נכון ל-20.10.2026ראש הרשימה אריה דרעי תיאר במרץ 2026 את ההסדר שהנציגים החרדיים קיבלו: מי שתורתו אומנותו ילמד ללא הפרעה, ו"מי שלא לומד - הצבא יידרש אליו, בלי יעדים, בלי סנקציות". ב-20.10.2026 גינתה ש"ס בהודעה רשמית את עיכובם של עריקים חרדים בנתב"ג, שתיארה כ"מתן הוראות למעצרים אלימים של בני ישיבות", ודרשה את שחרורם המיידי. שלילה מפורשת של סנקציות, גם על מי שאינו לומד, ולכן 2-. במאי 2026 התנה דרעי כניסה לקואליציה: "לא ניכנס לקואליציה ולממשלה בלי שנסדיר את מעמדם של לומדי התורה". מועצת חכמי התורה של ש"ס הורתה ביולי 2024 "אין להיענות לשום צו גיוס או זימון ואף לא לצו ראשון". [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (-2), נכון ל-14.7.2026ב-14.7.2026 הצביעו ראש הרשימה אריה דרעי וחברי הסיעה בעד חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28, הוראת שעה) בקריאה שלישית. לפי התקציר הרשמי של הכנסת, החוק מקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות בגין היעדרות מהשירות, ומפסיק הליכים נגד מי שכבר הועמד לדין. הצבעה בעד הקפאת האכיפה היא מעשה נגד סנקציות, ולכן 2-. ב-11.6.2024 הצביעו דרעי וחברי הסיעה בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מ-2022 (שילוב תלמידי ישיבות). הביטחון גבוה כי אלה הצבעות של ראש הרשימה עצמו. ברקע: שרי ש"ס פרשו מהממשלה (7.2025) ומהתפקידים הקואליציוניים (10.2025) בשל העיכוב בחוק הפטור מגיוס. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  לא ידוע

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהרבתשובת הרשימה לסקירת ynet שפנתה לכל המפלגות בסוגיית הגיוס (16.9.2026) התייחסה ש"ס רק לגיוס תלמידי ישיבות שנשרו מלימודיהם, בלי אזכור שירות אזרחי לצעירים ערבים. לא נמצאה אמירה של אריה דרעי על שירות אזרחי לצעירים ערבים, גם לא בערוץ הטלגרם הרשמי שלו.

  בפועל: לא ניתן למקם על הסולםבכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. חברי סיעת ש"ס שהשתתפו בהצבעות הצביעו נגד. הצבעה נגד אינה נקראת בשאלה הזו: ההצעה כפתה שירות בסנקציות ועיקרה היה גיוס חרדים, ולכן הצביעו נגדה גם מי שתומכים בשירות בתנאים מוסכמים, גם המפלגות החרדיות וגם קואליציה שדחתה הצעה של האופוזיציה. לכן אין כאן ערך, ולא נמצא מעשה אחר של הרשימה בשאלה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (-2), נכון ל-28.12.2022ראש הרשימה אריה דרעי תקף פעמיים את הכוונה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת: בנובמבר 2021 אמר שהכוונה להפעיל את הרכבת בשבת מגלה את "החורבן שהממשלה הזו מתכוונת לחולל בזהות היהודית של המדינה", ובאוקטובר 2022 אמר שההחלטה להפעיל את הרכבת הקלה בשבת היא "דריסת השבת והזהות היהודית של המדינה. בושה!". אלה דברי התנגדות חריפה, ולכן 2-. בהסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 חתמה ש"ס על שמירת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ועל תיקון כל פגיעה בו. הביטחון נמוך: שתי האמירות של דרעי קודמות לכנסת ה-25, ובכנסת ה-25 לא נמצאה אמירה מפורשת שלו או של שר מש"ס בשאלה; מה שהרשימה עשתה בכנסת הזו מוצג בממד "בפועל". עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2), נכון ל-15.7.2026ב-15.7.2026 הסיר ראש הרשימה אריה דרעי, יחד עם ראשי יהדות התורה, את חוק הרשויות המטרופוליניות מסדר היום של הכנסת לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית, מחשש שהעברת ניהול התחבורה הציבורית לרשויות המקומיות תוביל להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. זו פעולה של ראש הרשימה לחסימת המהלך שהשאלה עוסקת בו, ולכן 2-. ב-19.11.2025 הצביעו חברי הסיעה נגד הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. חברי הכנסת מש"ס יוסף טייב, אברהם בצלאל ואוריאל בוסו הגישו הצעת חוק להרחבת סמכות שר התחבורה לאסור הפעלת כלי רכב ציבוריים בשבת; מועד הגשתה אינו ידוע, ולכן היא רקע בלבד. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל.

  מוצהר (-2)בתגובה להצבעת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בעד הצעת חוק נישואים אזרחיים בקריאה טרומית (24.12.2025), מסרה סיעת ש"ס כי הדבר "פוגע במוסד הנישואין כדת משה וישראל, בניגוד מוחלט לעמדת הקואליציה" וכי ההצבעה "התרסה חמורה המוכיחה כי אינו ראוי לתפקידו כיו"ר הכנסת". [1] [2]

  בפועל (-2)בהצבעה השמית ב-24.12.2025 על הצעת חוק נישואים אזרחיים (קריאה טרומית) הצביעו 6 מ-11 חברי הסיעה נגד ואף אחד לא בעד (5 נעדרו); ההצעה נדחתה במליאה 47–36. [1]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-28.12.2022בהסכם הקואליציוני עם הליכוד (דצמבר 2022) חתמה ש"ס על ביצוע "תיקוני החקיקה הנדרשים" בגלל "הקשיים והפרצות שיוצר סעיף הנכד בחוק השבות". 1+ ולא 2+: ההסכם מדבר על תיקון הסעיף ולא על ביטולו. ב-9.7.2025 הצביעו חברי הסיעה בעד קידום הצעת חוק לביטולו. [1]

  בפועל (+2), נכון ל-9.7.2025בהצבעה במליאה ב-9.7.2025 על קידום הצעת חוק לביטול סעיף הנכד, הצביעו תשעה מחברי סיעת ש"ס בעד ואף אחד לא הצביע נגד. ראש הרשימה אריה דרעי נעדר מההצבעה; שאר הסיעה הצביעה פה אחד. [1]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1), נכון ל-23.7.2025לא נאמר במפורש על הסדר קבע ומדינה פלסטינית; משתמע מהודעת ש"ס (23.7.2025, לפני ההצבעה במליאה): "מפלגת ש"ס הודיעה כי תצביע היום בעד ההצעה להחלת ריבונות על יהודה ושומרון" - תמיכה מוצהרת של המפלגה בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון אינה מתיישבת עם פעולה להסדר קבע שבסופו תקום שם מדינה פלסטינית. משתמע עדות חלשה [1]

  בפועל (-2)בהצבעה ב-18.7.2024 על הצעת סיכום דיון הקובעת שהכנסת מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן תמכו 9 מ-11 חברי הסיעה (2 נעדרו, אף אחד לא נגד); הצעה הצהרתית ולא חקיקה מחייבת. ב-30.10.2024 הצביעה הסיעה נגד הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית (נדחתה 9 מול 47). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-23.7.2025לפני ההצבעה במליאה ב-23.7.2025 על ההצהרה להחלת ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מסרה ש"ס הודעה שתצביע בעד, וחברי הסיעה אכן הצביעו בעד. ש"ס הייתה בין הסיעות שהגישו את ההצהרה, הקוראת לממשלה "לפעול בהקדם להחלת הריבונות", ולכן 2, כמו בקריאת אותה הצהרה אצל הליכוד. הביטחון נמוך: זו הודעה של המפלגה ולא אמירה של דרעי עצמו, ההצהרה אינה מחייבת, ולא נמצאה אמירה של דרעי בעד החלת ריבונות בקדנציה הקרובה. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (+1)הצהרת הכנסת להחלת ריבונות (7.2025) הוגשה בין היתר מטעם סיעת ש"ס, אך היא הצהרתית בלבד ואינה מתייחסת ללוח זמנים; הצבעה שמית לא אותרה. בהצעות החוק לריבונות שהובאו אחר כך לקריאה טרומית: בהצעת החוק להחלת ריבונות על מעלה אדומים (22.10.2025, קריאה טרומית, עברה 31 מול 9): לא נרשמה הצבעה לאף אחד מ-11 חברי הסיעה; בהצעת החוק להחלת ריבונות בכל יהודה ושומרון (22.10.2025, קריאה טרומית, עברה 25 מול 24): לא נרשמה הצבעה לאף אחד מ-11 חברי הסיעה; בהצעת החוק להחלת ריבונות על ביתר עילית (31.12.2025, קריאה טרומית, נדחתה 8 מול 45): 7 נגד, ל-4 לא נרשמה הצבעה. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10]
• התיישבות ברצועת עזה

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהר (-1), נכון ל-11.1.2024לא נאמר במפורש אם לחדש את ההתיישבות בעזה; משתמע מדברי ראש הרשימה. בריאיון לרדיו 'קול חי' ב-11.1.2024, יום אחרי שח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) קרא לחדש התיישבות ענקית בעזה, אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי: "כל מי שמדבר על להעביר את האוכלוסייה למקום אחר והחזרת ההתיישבות היהודית גורם נזק אדיר ליו"ש, מעורר שוב את הנושא הפלסטיני ללא צורך". הדברים נאמרו נגד עצם הדיבור הפומבי על חידוש ההתיישבות, בגלל הנזק שהוא לדבריו גורם, ולא כהתנגדות עקרונית לרעיון עצמו, ולכן 1- בביטחון נמוך. לא נמצאה התבטאות מאוחרת יותר שלו בנושא. משתמע עדות חלשה [1]

  בפועלבכנס גדול שקרא לחדש את ההתיישבות בעזה (28.1.2024, 12 שרים ו-15 חברי קואליציה) לא השתתף אף נציג של ש"ס. שר הרווחה יעקב מרגי הסביר למחרת שהסיעה כלל לא דנה בהגעה לכנס, מטעמי רגישות התקופה ולא מתוך עמדה על עצם הרעיון - כך שההיעדרות אינה מעידה על תמיכה או התנגדות. [1]
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  לא ידוע

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום.

  מוצהרלא נמצאה אמירה של אריה דרעי, ראש הרשימה, או של הרשימה על פירוק חמאס, חידוש הלחימה או מועצת השלום.

  בפועל: לא היה מקרהשרי ש"ס פרשו מהממשלה ביוני-יולי 2025, לפני הפסקת האש בעזה מ-10.10.2025, ולכן לא היו חברי קבינט בעת ההחלטות שנבדקו. ההחלטות התקבלו במסלול ממשלתי ולא הובאו להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• רצועת הביטחון בלבנון

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון.

  מוצהר (+1), נכון ל-9.4.2026יו"ר הרשימה אריה דרעי אמר (9.4.2026): "אם ממשלת לבנון והאמריקאים והאירופאים מוכנים להתחייב לפרק את החיזבאללה בצעדים מעשיים – אנחנו לא נזוז מאיפה שהגענו". הוא תומך בהישארות צה"ל בלבנון, אבל במסגרת הסדר עם ממשלת לבנון וארצות הברית, ולכן 1. [1]

  בפועל: לא היה מקרהשרי ש"ס פרשו מהממשלה ביוני-יולי 2025, לפני חידוש הלחימה בלבנון ב-2.3.2026, ולכן לא היו חברי קבינט בעת ההחלטות שנבדקו. לא אותרה הצבעה שמית במליאת הכנסת בנושא.
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. לא נמצאה אמירה של אריה דרעי או של ש"ס בעד ועדת חקירה ממלכתית או נגדה. בינואר 2025 קרא דרעי לוועדת חקירה "שתהיה מקובלת על רוב העם", בלי לומר אם הכוונה לוועדה ממלכתית. הסיעה הצביעה בדצמבר 2025 בעד הצעת החוק לוועדה שחבריה ממונים בהליך פוליטי, וביולי 2026 נגד הצעת החוק להקמת ועדה ממלכתית. לכן 1- ולא 2-: זה הכיוון שעולה מההצבעות, ולא דבר שנאמר במפורש. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2)ב-24.12.2025 הצביעו 8 מחברי סיעת ש"ס בעד הצעת החוק הקואליציונית לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" לאירועי 7 באוקטובר, שחבריה ממונים בהליך פוליטי ולא בידי נשיא בית המשפט העליון, ואף אחד מהם לא הצביע נגד. ב-1.7.2026 הצביעו 8 מחברי הסיעה נגד הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית במתכונת הקבועה בחוק (ההצעה נדחתה 47–53), ואף אחד מהם לא תמך; שלושה נעדרו. הסיעה הצביעה נגד ועדה ממלכתית ובעד גוף שממונה בהליך פוליטי במקומה, ולכן 2-. [1] [2]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים.

  מוצהר (+2), נכון ל-5.9.2022בספטמבר 2022, כיו"ר סיעת ש"ס, הציג מיכאל מלכיאלי (היום במקום השלישי ברשימה) את החזון הכלכלי של המפלגה: "האם צריך לבטל את המושג מוצרים בפיקוח? חס ושלום. צריך להוסיף מוצרים בפיקוח". זו תמיכה מפורשת בהרחבת הפיקוח, ולכן 2. הביטחון נמוך: הדברים נאמרו לפני הבחירות לכנסת ה-25, ולא נמצאה אמירה של אריה דרעי בנושא. בכנסת ה-25 הצביעה סיעת ש"ס, ובה מלכיאלי, מהקואליציה נגד הצעות האופוזיציה להכניס לחם מלא לפיקוח (מאי 2025) ולפקח על רווחי השיווק בתוצרת חקלאית (יוני 2026), ובכנסת ה-24, מהאופוזיציה, בעד הגבלת מרווחי השיווק על ירקות. ביוני 2023 דווח ששר הבריאות דאז משה ארבל פנה לשר האוצר בדרישה לצרף לחם מדגן מלא לפיקוח; ארבל אינו ברשימה הנוכחית, ולכן דבריו אינם נספרים כעמדת הרשימה. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (+2)בנובמבר 2024 הניח חבר הכנסת יונתן מישרקי (ש"ס) הצעת חוק שמסמיכה את שרי האוצר והבריאות להוסיף מוצרי מזון בריא בסיסיים - כמו לחם מדגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עונתיים ושמן זית - לרשימת המוצרים בפיקוח מחירים; הצעה זהה הונחה כשלושה שבועות אחר כך על ידי חברת כנסת מרע"ם. זו הצעה של חבר כנסת אחד מהסיעה, והיא לא הגיעה להצבעה, ולכן הביטחון נמוך. עדות חלשה [1]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (+1), נכון ל-16.7.2024ביולי 2024 אמר שר הבריאות אוריאל בוסו (היום במקום השמיני ברשימה), על רפורמת יבוא המזון של משרדו, שהיא "בשורה היסטורית ליבואנים ולצרכנים בישראל שתתרום להסרת חסמים בתחום המזון ולהורדת העלויות", והוסיף: "כפי שהתחייבתי, החוק מקודם בתיאום ועם שמירה על ענף החקלאות והחקלאים". זו תמיכה בהסרת חסמי תקינה ביבוא מזון, מפי שר בתחום משרדו, בלי פגיעה בחקלאים, ולכן 1+. הביטחון נמוך, והראיות מושכות לשני הכיוונים: האמירה עוסקת רק בתקינה ולא במכסים, וב-2022 שאל מיכאל מלכיאלי (היום במקום השלישי), כשהציג את החזון הכלכלי של המפלגה: "האם נפתח לגמרי את שוק החקלאות? מה נעשה עם אלפי חקלאים בצפון ובדרום?". לא נמצאה אמירה של אריה דרעי בנושא. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (+1), נכון ל-16.7.2024ביולי 2024 הביא שר הבריאות אוריאל בוסו (היום במקום השמיני ברשימה) להצבעה בוועדת הבריאות של הכנסת את רפורמת המזון של משרדו, שפותחת מסלולי יבוא מזון לפי הרגולציה האירופית ומעבירה ליבואן את האחריות לתקינות ולבטיחות המוצרים. זו פעולה של שר מהרשימה בתחום משרדו שמסירה חסמי תקינה ביבוא מזון, ולכן 1+. הביטחון נמוך: הרפורמה עוסקת רק בתקינה ולא במכסים, והשר הדגיש שהיא מקודמת "עם שמירה על ענף החקלאות והחקלאים". עדות חלשה [1]
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (-2)תנועת ש"ס יצאה בהודעה רשמית חריפה (12.2025) נגד הקפאת תקצוב למוסדות ללא לימודי ליבה מלאים, בטענה שמדובר בפגיעה בלימוד התורה; דרעי דרש כינוס מיידי של צוות השרים למאבק בהחלטה. ביולי 2024 הזהירה מועצת חכמי התורה מפני מעבר לחינוך הממ"ח, "שהוא השתלטות גורמים חילוניים על חינוך בנינו". [1] [2]

  בפועל (-2)כל 9 חברי סיעת ש"ס שהצביעו בהצבעה מ-31.5.2023 התנגדו להצעת חוק לחובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור. [1]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.

  מוצהר (-2)דרעי הצהיר (7.2026) נאמנות מוחלטת לנתניהו, כולל בתשובה ישירה לשאלה אם ש"ס תלך רק איתו גם ללא 61 מנדטים: "אנחנו תומכים בראש הממשלה נתניהו נקודה!". ביולי 2025 קבעה מועצת חכמי התורה ש"אין מקום לשום שיתוף פעולה עם מפלגות השמאל והאופוזיציה להביא להכתרת מועמד שלהם". [1] [2]

  בפועל (-2), נכון ל-1.7.2025ש"ס הייתה חברה בממשלה ה-37 בראשות נתניהו משנת 2022, ושריה כיהנו בה. פרישתה ביולי 2025 הייתה על רקע חוק הגיוס ולא סירוב לשבת בראשות נתניהו. -2. [1] [2] [3]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות.

  מוצהר (-1), נכון ל-7.7.2026לא נאמר במפורש על צירוף רע"ם לקואליציה; משתמע מהודעות ש"ס. בפברואר 2026 כתבה ש"ס בהודעה רשמית שנפתלי בנט, כשהקים ממשלה שרע"ם הייתה חברה בה, מכר את המדינה "באופן מביש למנסור עבאס בתמורה לכיסא ראש הממשלה", וביולי 2026 תקפה את גדי איזנקוט על תלותו במפלגות הערביות להרכבת ממשלה. אלה מלמדים על נטייה לפסול את רע"ם כשותפה, לא על התחייבות, ולכן 1- בביטחון נמוך. ב-2021 היה דרעי עצמו, לפי דיווח, בכיר המתווכים מול מנסור עבאס, כשנתניהו ניסה להקים ממשלה בתמיכת רע"ם מבחוץ. משתמע עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועללא אותרה רשומה מתועדת של משא ומתן קואליציוני מול מפלגה ערבית או של סירוב מתועד לכזה בכנסת ה-24 או ה-25.
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

  מוצהרלא נמצאה אמירה של ש"ס או של אריה דרעי על ממשלה שנשענת על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות. בהודעה מ-7.7.2026 תקפה ש"ס את גדי איזנקוט ("בלי המפלגות הערביות אין לאייזנקוט ממשלה!"); זו השוואה בין המחנות בקמפיין, שמייחסת מניע ליריב ואינה אומרת אם ש"ס עצמה תקבל תמיכה כזו, ולכן אין כאן ערך. [1]

  בפועל (+1), נכון ל-30.3.2021אחרי הבחירות של מרץ 2021, כשנתניהו ניסה להקים ממשלה בתמיכת רע"ם מבחוץ, היה יו"ר ש"ס אריה דרעי, לפי "גלובס", בכיר המתווכים מול מנסור עבאס, בערוץ שיחות חשאי שנועד למצוא דרך שתאפשר את תמיכת רע"ם בקואליציית ימין. נבחנה אפשרות וקוימו מגעים, אבל ממשלה כזו לא הוקמה ולא הוצעה רשמית, ולכן 1+ ולא 2+, כמו אצל הליכוד באותם שבועות. הביטחון נמוך, כי המגעים מתועדים בדיווח עיתונאי שנשען בחלקו על דיווח קודם, ולא בדברי דרעי או עבאס. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1]
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

  מוצהר (-2)ש"ס היא אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ולכן 2-. התנאי שהציב דרעי לכניסה לממשלה הבאה, הסדרת מעמד לומדי התורה, נוגע לשותפים האחרים ולא לישיבה עם יהדות התורה. [1]

  בפועל (-2)ש"ס היא עצמה אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ולכן מטבע הדברים לא סירבה מעולם לשבת עם עצמה או עם יהדות התורה. היא חברה בממשלת נתניהו ברציפות מדצמבר 2022, לצד יהדות התורה; באמצע 2025 פרשו שריה מהממשלה על רקע משבר חוק הגיוס, אך המפלגה נותרה חלק מהקואליציה. [1] [2] [3]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח.

  מוצהר (-1), נכון ל-11.7.2021ביולי 2021, בתגובה לפסיקת בג"ץ שהרחיבה את הזכאות לפונדקאות לזוגות גברים וליחידים, כתב ראש הרשימה אריה דרעי: "החלטת בג"צ להרחבת חוק הפונדקאות, הינה פגיעה חמורה ונוספת בזהותה היהודית של מדינת ישראל". זו התנגדות להרחבת זכות מסוימת, לא קריאה לבטל זכויות קיימות, ולכן 1-. הביטחון נמוך כי הדברים נאמרו בכנסת ה-24 ועסקו בפונדקאות בלבד. בכנסת ה-25 הצביעו חברי הסיעה נגד בכל ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא; אלה מעשים, ונרשמים בנפרד. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31] [32] [33] [34] [35] [36] [37] [38] [39] [40] [41] [42] [43]

  בפועל (-1)בכל תשע ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא הצביעו כל חברי סיעת ש"ס שנרשמה להם הצבעה - נגד; לא נרשמה אף הצבעת בעד או נמנע. באיסור טיפולי המרה לקטין (14.1.2026) הצביעו תשעה מחברי הסיעה נגד. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31] [32] [33] [34] [35] [36] [37] [38] [39] [40] [41]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות.

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש אם החוק צריך לחייב ייצוג לנשים; משתמע מדברי ראש הרשימה. בריאיון רדיו (29.4.2023) אמר אריה דרעי שהמקום הציבורי-פוליטי "לא המקום הטבעי" של נשים ושזה "נגד תפיסת החיים שלהן". מי שאומר זאת אינו תומך בחובת ייצוג, אבל הדברים אינם עונים על השאלה עצמה, ולכן 1- בביטחון נמוך. לא נמצאה אמירה מאוחרת יותר שמאשרת, מסייגת או משנה את העמדה הזו. משתמע עדות חלשה [1]

  בפועל (-1)ש"ס הצביעה נגד כל עשר ההצבעות הטרומיות שנבדקו: פעמיים נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת, נגד ייצוג נשים ברשות המקומית, נגד ייצוג הולם במוסדות התכנון, נגד שלוש גרסאות של איסור השחתת מודעות על רקע מגדר, נגד שתי גרסאות של הגדרת אלימות במשפחה, ונגד תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה במילואים - ללא אף הצבעה בעד. כל ההצעות נדחו. [1] [2]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (-2), נכון ל-28.12.2022בהסכם הקואליציוני עם הליכוד (דצמבר 2022) חתמה ש"ס על תיקון חוק איסור הפליה כך שתעוגן האפשרות לקיים אירועי תרבות ולימודים לציבור החרדי והדתי "לרבות בהפרדה מגדרית", ו"בתנאים אלה הפרדה לא תחשב לאפליה אסורה". ב-16.7.2026 הצביעו חברי הסיעה בעד הרחבת ההפרדה בתארים מתקדמים. [1]

  בפועל (-2), נכון ל-16.7.2026בהצבעה הסופית על הרחבת ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים באקדמיה (16.7.2026) הצביעו כל תשעת חברי סיעת ש"ס שהשתתפו בעד החוק; שניים נעדרו. בדיוני ועדת החינוך לקראת ההצבעה (6.7.2026) ביקש ח"כ יוסף טייב מש"ס להרחיב את החוק ולהתיר הפרדה גם מחוץ לכיתות הלימוד, בשטחי הקמפוס של מוסדות נפרדים - מעבר למה שהחוק שאושר בסוף קבע. [1] [2]