ישר! עם איזנקוט

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות").

  מוצהר (-1), נכון ל-16.9.2026ב-16.9.2026 אמר איזנקוט בכנס JISS שניסיונות להעביר במהירות פסקת התגברות שתעקוף את חוק הגיוס יהיו "טרגדיה למדינת ישראל". ההתנגדות ממוקדת בשימוש בפסקה לעקיפת חוק הגיוס ובהעברה מהירה, ולא נוסחה כהתנגדות עקרונית לכל פסקת התגברות, ולכן -1 ולא -2, בביטחון נמוך. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-1)ראש הרשימה (וכהנא, טרופר, פרקש-הכהן) הצביעו ב-22.2.2023 נגד העברת הצעת חוק-יסוד: ההתגברות לוועדה. הצבעה אחת, טרומית. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב.

  מוצהר (-2), נכון ל-22.9.2026בתשובה לשאלון של ynet (22.9.2026) מסרה ישר! שהיא "תבטל את החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים", ותקבע בחוק יסוד מנגנון בחירה שיגן על עצמאות השפיטה ויאזן בין שיקולים מקצועיים לציבוריים. ראש הרשימה גדי איזנקוט אמר כבר במרץ 2023, כשנשאל אם הקו האדום שלו הוא שהקואליציה לא תקבל רוב בוועדה: "חד משמעית. אסור ליצור מצב שבו הפוליטיקאים יהיו אלה שיכתיבו מי יהיו השופטים". ההתנגדות לרוב של נבחרי ציבור בוועדה מפורשת וחוזרת, ולכן 2-. הערך אינו 1- כי ה"איזון" שהרשימה מציעה בא במקום רוב פוליטי ולא בנוסף לו. הביטחון בינוני: הודעת הרשימה אינה אומרת במפורש מי יחזיק ברוב בוועדה, ודברי איזנקוט עצמו מ-2023. [1] [2]

  בפועל (-2)ראש הרשימה (וכהנא, טרופר, פרקש-הכהן) הצביעו נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בפברואר 2023 ובמרץ 2025 והחרימו את הקריאה השלישית. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2)איזנקוט: "סנקציות חמורות למשתמטים", "מי שלא יהיה שותף לחובות - לא יקבל מימון של בתי ספר, ייענש"; מסמך 10 הנקודות: "על המשתמטים יושתו סנקציות". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+1)עדות עקיפה בלבד: מועמדי הרשימה, אז מטעם סיעות אחרות, הצביעו נגד החלת רציפות על חוק הפטור ונגד העלאת גיל הפטור (6.2024), ונגד חוק הגיוס של הקואליציה (14.7.2026). לא נמצאה הצבעה על הסנקציות עצמן. הקריאה של איזנקוט להטיל סנקציות היא אמירה, ונספרת במה שאמר. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהר (+1), נכון ל-24.6.2026בריאיון ב-N12 (6.6.2026) אמר איזנקוט שישב עם כל מי שמקבל שלושה עקרונות, ובהם "חובת השירות הצבאי והלאומי לחרדים וערבים" - כלומר חובת שירות שחלה במפורש גם על צעירים ערבים, לא רק על חרדים. ב-24.6.2026 הציגה "ישר!" תוכנית ייעודית לחברה הערבית הכוללת הרחבת שירות אזרחי לצעירים ערבים במסלולים כמו שיטור קהילתי, חילוץ והצלה, כיבוי אש, חינוך, בריאות ודיגיטל, וציינה שהתוכנית מבוססת גם על שיתוף פעולה עם ראשי הרשויות והנהגת החברה הערבית. הערך הוא 1 ולא 2: שני המקורות קובעים בבירור שהשירות יחול על צעירים ערבים, אך אף אחד מהם אינו אומר במפורש ששיתוף הפעולה עם הנהגת החברה הערבית חל גם על תנאי מסלול השירות עצמו (מי מפעיל אותו, איפה משרתים ומה מקבלים בסופו) ולא רק על התוכנית הכוללת (ביטחון, חינוך ושירות יחד). [1] [2] [3]

  בפועל (+1), נכון ל-26.6.2024בכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. הרשימה עצמה לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים: ראש הרשימה גדי איזנקוט הצביע בעד ב-17.5.2023 וב-6.3.2024, מטעם המחנה הממלכתי, וכך גם מתן כהנא וחילי טרופר (שהצביעו בעד גם ב-26.6.2024) ואורית פרקש הכהן. זו תמיכה מעשית בשירות של צעירים ערבים, אבל בחובה שמוטלת עליהם ולא בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית, ולכן 1+ ולא 2+. הביטחון נמוך: אלה הצבעות של חברי סיעות אחרות על הצעה שעיקרה היה גיוס חרדים. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (+2)בתשובה ל-ynet (אוגוסט 2026) מסרה ישר! שהיא "תומכת בהרחבת אוטונומיית ההחלטה לרשויות המקומיות" בתחבורה ציבורית בשבת, ובמסמך העקרונות של איזנקוט (יוני 2026) נכתב שיקדם הרחבת סמכויות מוניציפליות לתחבורה ציבורית ולפתיחת עסקים בשבת. זו בדיוק ההצעה שבשאלה - לאפשר לרשויות שמעוניינות בכך - ולכן אותו ערך כמו רשימות אחרות שאמרו את אותו הדבר. [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-19.11.2025"ישר!" לא כיהנה בכנסת כסיעה, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. ב-19.11.2025 הצביעו אורית פרקש הכהן וחילי טרופר, אז מסיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי, בעד הצעת חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. לראש הרשימה גדי איזנקוט לא נרשמה הצבעה עליה. הצבעה בעד, ולכן 2; הביטחון נמוך, כי זו הצבעה אחת של שני מועמדים שאינם בראש הרשימה. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. ב-7.6.2023, כחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי, הצביע ראש הרשימה גדי איזנקוט בעד הצעת חוק שמסדירה נישואין אזרחיים, וכך גם חילי טרופר. מסמך העקרונות של הרשימה, כפי שדווח, מדבר על הזכות "לממש את אהבתו כרצונו" בלי להזכיר נישואין אזרחיים, ויורם כהן (מספר 2) אמר שאינו רואה בזה בעיה. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (+2)"ישר!" לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. ראש הרשימה גדי איזנקוט וחילי טרופר, אז מטעם המחנה הממלכתי, הצביעו ב-7.6.2023 בעד הצעת חוק נישואין וגירושין המסדירה רשם נישואין אזרחיים (קריאה טרומית, נדחתה). טרופר הצביע בעד גם בהצעת חוק נישואין אזרחיים ב-24.12.2025. לכהנא ולפרקש הכהן לא נרשמה הצבעה. ראש הרשימה הצביע בעד נישואין אזרחיים, ולכן 2; הביטחון בינוני, כי אלה הצבעות מטעם סיעה אחרת, בקריאות טרומיות. [1] [2] [3]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. גדי איזנקוט לא כיהן בכנסת בעת ההצבעה על ביטול סעיף הנכד (9.7.2025). שניים מעשרת הראשונים ברשימה שכיהנו אז - אורית פרקש הכהן וחילי טרופר, מטעם כחול לבן - הצביעו נגד ביטול הסעיף. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1]

  בפועל (-2), נכון ל-9.7.2025גדי איזנקוט לא כיהן בכנסת בעת ההצבעה על ביטול סעיף הנכד (9.7.2025). שתיים מעשרת הראשונים ברשימה שכיהנו אז - אורית פרקש הכהן וחילי טרופר, מטעם כחול לבן - הצביעו נגד ביטול הסעיף. זו הצבעה אחת של שני מועמדים שאינם בראש הרשימה, ולכן הביטחון נמוך. עדות חלשה [1]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2), נכון ל-28.9.2026איזנקוט (8.2026): "פתרון שתי המדינות הוא טעות מרה", "מי שחושב על פתרון שתי המדינות אחרי 7.10 פשוט הזוי"; מדינה פלסטינית "אינה על הפרק בשלב זה". ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet: "הקמת מדינה פלסטינית אינה עומדת על הפרק מבחינתנו". [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (-1), נכון ל-30.10.2024"ישר!" לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. מתן כהנא הצביע ב-30.10.2024 נגד העברת הצעת חוק-יסוד להכרה במדינה פלסטינית. ב-18.7.2024 הצביעו אורית פרקש הכהן וחילי טרופר בעד הצהרת הכנסת שלפיה "כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן". לראש הרשימה גדי איזנקוט לא נמצאה הצבעה על השאלה. אלה הצבעות של שלושה מועמדים שאינם בראש הרשימה, מטעם סיעות אחרות, ולכן -1 ולא -2, בביטחון נמוך. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1), נכון ל-28.9.2026משתמע: הרשימה לא אמרה במפורש אם תחיל ריבונות על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה; הערך נגזר מהתנגדותה הכללית. לפי ישראל היום, איזנקוט "אינו מעוניין בריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון" מחשש למדינה דו-לאומית, מתנגד למכרזי E1 "כעת" ותומך בהתיישבות על פי חוק. ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet שהיא מתנגדת למהלכים שמסכנים את הרוב היהודי ויובילו למדינה דו-לאומית, בלי לומר אם הכוונה גם לריבונות חלקית. לכן -1 ולא -2, בביטחון נמוך. משתמע עדות חלשה [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+2), נכון ל-22.10.2025"ישר!" לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. ראש הרשימה גדי איזנקוט הצביע ב-22.1.2025, מטעם המחנה הממלכתי, בעד העברת הצעת חוק פרטית להחלת ריבונות על בקעת הירדן לוועדה (קריאה טרומית, נדחתה); באותו יום הצביעו בעדה גם מתן כהנא, חילי טרופר ואורית פרקש הכהן. ב-22.10.2025 הצביעו טרופר ופרקש הכהן, אז בסיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי, בעד העברת הצעת חוק להחלת ריבונות על מעלה אדומים לוועדה (קריאה טרומית, עברה); לאיזנקוט לא נרשמה בה הצבעה, ובהצעה על ריבונות בכל יהודה ושומרון לא נרשמה להם הצבעה. ב-31.12.2025 הצביע טרופר בעד הצעת החוק להחלת ריבונות על ביתר עילית (נדחתה 8 מול 45). ראש הרשימה הצביע בעד ריבונות על חלק מיהודה ושומרון, ולכן 2; הביטחון בינוני, כי זו הצבעה אחת שלו בקריאה טרומית, מטעם סיעה אחרת. יש כאן פער גלוי: בדבריו איזנקוט דוחה ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון ומזהיר מפני מהלכים שיובילו למדינה דו-לאומית, ובמעשה הצביע בעד ריבונות על הבקעה. [1] [2] [3] [4] [5] [6]
• התיישבות ברצועת עזה

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהר (-1), נכון ל-3.8.2025באוגוסט 2025 אמר גדי איזנקוט שהחזרת התיישבות יהודית לרצועת עזה דורשת הסכמה רחבה בציבור, ושמי שחושב שאפשר לעשות זאת בלי רוב בעם טועה. הוא הוסיף שכשר בקבינט הטריד אותו שהיו שרים ששאפו לכיבוש הרצועה ולהחזרת ההתיישבות אליה כמטרה נפרדת ממטרות המלחמה, והביע דאגה ממי שרוצים לספח ולהתיישב בחלקה הצפוני. זו התנגדות מותנית בהיעדר הסכמה לאומית ולא שלילה גורפת, ולכן -1 ולא -2, בביטחון נמוך. קודם לכן, כשר בממשלה (28.1.2024), כתב בתגובה לכנס תמיכה בהתיישבות ברצועה שמשתתפיו "לא למדו דבר וחצי דבר" על חשיבות ההסכמה הלאומית הרחבה. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל: לא היה מקרההנושא לא הגיע להצבעה במליאת הכנסת. איזנקוט עזב את הכנסת ביוני 2024, לפני הקמת "ישר!", ולא אותר מעשה או הצבעה נוספים מטעם הרשימה בנושא זה מעבר לעמדה המוצהרת שלעיל.
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום.

  מוצהר (+2), נכון ל-31.7.2026גדי איזנקוט, יו"ר ישר!, אמר (27.6.2026) שצה"ל יצטרך להשלים את משימתו ברצועת עזה - לפרק את הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס - ובתגובה לדיווח על הסכם לפירוק חמאס (31.7.2026) שכל הסכם ייבחן רק במבחן הזה. הדרישה אינה מותנית בדבר, ולכן 2. [1] [2] [3]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. ההחלטות שנבדקו התקבלו במסלול ממשלתי-קבינטי ולא הובאו להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• רצועת הביטחון בלבנון

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון.

  מוצהר (0), נכון ל-29.6.2026ראש הרשימה, גדי איזנקוט, אמר ב-29.6.2026, אחרי החתימה על ההסכם עם ממשלת לבנון, ש"כרגע צה"ל חייב להיות באזור הביטחון, עד שיושגו סידורים ביטחוניים משמעותיים", וכינה את ההסכם "התפתחות חיובית". הוא מתנגד ליציאה עכשיו, אבל תנאי היציאה שלו הוא סידורי ביטחון בתוך ההסכם, ולא פירוק חיזבאללה גם במחיר מניעת הסכם, כפי שמציבה השאלה. לכן 0. הביטחון נמוך: זו אמירה אחת של ראש הרשימה בריאיון, ולא עמדה שהרשימה פרסמה בשמה. עדות חלשה [1]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. הסכם המסגרת עם לבנון התקבל במסלול ממשלתי-קבינטי ולא הובא להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

  מוצהר (+2), נכון ל-19.10.2026ועדת חקירה ממלכתית כתנאי להקמת ממשלה. בריאיון ל"כיכר השבת" (19.11.2025) פירט איזנקוט את המתכונת שהוא דורש: "ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק, שבו ממשלת ישראל וקבעת את המנדט ונשיא בית המשפט העליון - קובע את ההרכב", והציע ששופט מכהן או בדימוס - נועם סולברג או הנשיא עמית - יעמוד בראשה. ב-26.9.2026 חזר איזנקוט על כך שהממשלה הבאה "תקים ועדת חקירה ממלכתית". ב-4.10.2026 מסרה הרשימה ל-ynet: "החלטת הממשלה הראשונה שלנו תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית". ב-19.10.2026 אמר איזנקוט: "ואני מבטיח שבשבועיים הראשונים לכינון הממשלה, אני אקים ועדת חקירה שתבדוק את היום, שנה ועשור אחורה", אחרי שתיאר ועדת חקירה ממלכתית "על פי חוק ועדות חקירה" שתבדוק את הדרג הצבאי והמדיני. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]

  בפועל (+2)"ישר!" לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. ראש הרשימה גדי איזנקוט הצביע, מטעם המחנה הממלכתי, בעד כל הצעות החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר (7.2024, 3.2025) ובעד העלאת הנושא לסדר היום; חילי טרופר ואורית פרקש הכהן הצביעו בעד ב-7.2024 וב-1.7.2026, ונגד הצעת החוק החלופית של הקואליציה ב-24.12.2025. ראש הרשימה הצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית, ולכן 2; הביטחון בינוני, התקרה לרשימה שלא כיהנה כסיעה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים.

  מוצהרלא נמצאה אמירה של גדי איזנקוט או של הרשימה על פיקוח מחירים. המצע הכלכלה של ישר! מדבר על הורדת מחירים דרך תחרות, פירוק מונופולים ופתיחת היבוא, אבל תחרות ופיקוח מחירים אינם סותרים, ולכן אין בזה עמדה בשאלה.

  בפועל (+2), נכון ל-6.2.2024בפברואר 2024 הניחה אורית פרקש-הכהן, היום במקום השלישי ברשימה (אז חברת כנסת מהמחנה הממלכתי), כיוזמת הראשונה, הצעת חוק לייצוב מחירי מצרכים בעת חירום, שלפי TheMarker נועדה להקפיא את מחירי מצרכי היסוד בשוק המזון והטואלטיקה. הצעה כזו היא 2+. ישר! היא רשימה חדשה שלא ישבה בכנסת, ולכן מעשיה נמדדים במעשים של מועמדיה; לגדי איזנקוט אין מעשה בנושא. הביטחון נמוך: ההצעה הוגשה לפני שהרשימה קמה ובסיעה אחרת, חלה רק בעת חירום, לא הגיעה להצבעה, ונוסחה המלא לא נקרא. עדות חלשה [1]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (0), נכון ל-25.10.2026במצע הכלכלי של ישר! (יוני 2026) נכתב: "נבטל חסמי ייבוא ותקנים ייחודיים לישראל שאין להם הצדקה, ונפתח את השוק לייבוא מקביל", "תוך שימור ועידוד החקלאות הישראלית". בתוכנית החקלאות (יולי 2026) נכתב ש"ביטחון מזון נשען על שני רכיבים משלימים: ייבוא פתוח ומגוון, וייצור מקומי איתן", והיא מבטיחה להסב את התמיכה בחקלאות "מהגנות לא-יעילות לתמיכה שקופה ומכוונת", בתוכנית משותפת והדרגתית עם הענף. זו הייתה תמיכה בפתיחה ליבוא, יחד עם התחייבות לשמור על החקלאות המקומית, ולכן 1+. אבל בתשובה לשאלון הכלכלי של מעריב (25.10.2026) כתבה ישר! שרפורמת החלב של הממשלה, שפתחה את שוק החלב ליבוא, "שגויה", בין היתר משום ש"בפועל הייתה מקדמת העברת כסף מהחקלאים ליבואנים", ובמקום אחר באותו שאלון כתבה שהפתרון ליוקר המחיה הוא "הגברת התחרות, הסרת חסמים וצמצום רגולציה". כשהפתיחה ליבוא באה על חשבון החקלאים, כמו בשאלה, הרשימה מתנגדת לה; בהסרת חסמים בלי פגיעה בחקלאות היא תומכת. שני הכיוונים מאזנים זה את זה, ולכן 0. לא נמצאה אמירה של גדי איזנקוט עצמו בנושא. [1] [2] [3]

  בפועללא נמצאו הצבעה, הצעת חוק או פעולה של הרשימה או של מועמדיה שפותחים את שוק המזון ליבוא או מגבילים אותו. אף אחד מעשרת המועמדים הראשונים לא החזיק מאז 2021 בתפקיד שבו קבע מדיניות יבוא מזון.
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (+2)בעקרונות החינוך שבאתר הרשימה נכתב: "נחיל את חוק חינוך ממלכתי ולימודי ליבה כסטנדרט מחייב לקבלת מימון ציבורי מלא" - כלומר מימון ציבורי מלא רק למוסד שמלמד ליבה, בדיוק מה שהשאלה שואלת, ולכן 2. גם מטרות המפלגה מתחייבות: "ננהיג לימודי ליבה לכל, נאחד תוכניות לימוד ונחזק את הליבה הערכית". הביטחון בינוני, כי זה מסמך מצע ולא אמירה של ראש הרשימה. [1] [2]

  בפועל (+2)ב-31.5.2023 הצביעה אורית פרקש הכהן (אז במחנה הממלכתי, כיום בישר!) בעד הצעת חוק שהייתה מחייבת לימודי ליבה מלאים ומבטלת את מוסדות הפטור; איזנקוט, כהנא וטרופר נעדרו מההצבעה. הצבעה בעד חיוב לימודי ליבה מלאים, ולכן 2, כמו שאותה הצבעה נקראת אצל רשימות אחרות. הביטחון נמוך, כי זו הצבעה אחת של מועמדת אחת שאינה ראש הרשימה. עדות חלשה [1]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-21.10.2026איזנקוט אמר בריאיון ב-N12 (6.6.2026) שמה שמנחה אותו הוא "מה כן" ולא "מה לא", ושהוא ישב עם כל מי שמקבל שלושה עקרונות יסוד: מדינה יהודית דמוקרטית, ערכי מגילת העצמאות וחובת השירות. ב-16.9.2026 אמר "אני מדבר על עקרונות ולא על אנשים". עד אז לא נמצאה התחייבות לסרב לממשלה בראשות נתניהו, ולכן הערך היה 1-. בריאיון ל"ישראל היום" ב-2.10.2026, כשנשאל על רוטציה עם נתניהו, אמר: "אני לא רואה אפשרות כזו, כי נתניהו חייב ללכת הביתה אחרי 7 באוקטובר. אני לא רואה אותו שותף בשום מצב אלא רק פועל להביס אותו". ראש הרשימה קובע את עמדתה, והאמירה המאוחרת והמפורשת מכריעה, ולכן 2. ב-18.10.2026, כשנשאל מה יעשה אם יצטרך לבחור בין בחירות נוספות לבין ממשלת אחדות עם נתניהו, השיב איזנקוט: "נתניהו לא ראוי בעיניי להמשיך בתפקידי הנהגה - נקודה". ב-21.10.2026 אמר איזנקוט: "לא אשב תחת נתניהו, גם לא ברוטציה. אם זה קורה – אני אתפטר תוך שעה". [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]

  בפועל (-2), נכון ל-9.6.2024גדי איזנקוט נכנס לממשלת החירום בראשות נתניהו באוקטובר 2023 וכיהן בקבינט המלחמה, והתפטר ממנה ב-9.6.2024 במחאה על אי-קבלת החלטות. כלומר הוא לא סירב להיכנס — הוא נכנס ואחר כך יצא. -2 באותה קריאה שבה דורגה כחול לבן על כניסת גנץ לאותה ממשלה, וביטחון בינוני ולא גבוה: "ישר!" נוסדה ב-2025 ולא הייתה סיעה באותה עת, וזהו הרקורד האישי של ראש הרשימה. [1]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1), נכון ל-25.10.2026ישר! אינה פוסלת את המפלגות הערביות בשם אלא מציבה תנאי סף: הודעת המפלגה (16.9.2026) מונה הכרה בערכי מגילת העצמאות, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ושירות לכל, ומוסיפה שמפלגות שאינן מכירות בחמאס כארגון טרור לא יהיו חלק מממשלה שתקום על ידה; יורם כהן אמר (9.5.2026) שאינו שולל שותפות עם מפלגות ערביות בכפוף לאותם שלושה תנאים. מנגד, לפי חשיפת N12 (25.7.2026) התוכנית קובעת שלא יתנהל שום משא ומתן עם המפלגות הערביות והחרדיות - גם לא על הימנעות או היעדרות - ללא קבלת תנאי הסף, ותשובה של "כן, אבל" נחשבת ל"לא"; איזנקוט הכחיש (16.9.2026) שהבטיח מקום לרע"ם. חילי טרופר, שרשימתו חברה לישר! ב-6.9.2026, אמר ב-11.7.2026 "אני בעד ממשלה ציונית בלבד". בריאיון שפורסם ב-26.9.2026 אמר איזנקוט שיבקש להכניס לקווי היסוד של הממשלה הבאה תנאי: מי שאינו מקבל שחמאס הוא ארגון טרור שיש לפרק ולהשמיד לא יהיה שותף בממשלה, והוסיף "ולכן אני לא רואה מפלגה ערבית שמקבלת את העקרונות שלי". התמונה: פתיחות מותנית בתאוריה, סגירה בפועל - ולכן ‎-1 ולא ‎-2 ולא 0. ב-25.10.2026 אמר איזנקוט שוב, ברדיו צפון, שמי שלא יקבל את ארבעת העקרונות לא יכול להיות שותף, ו"אף מפלגה ערבית לא מקבלת את זה – אז אף אחת מהן לא תהיה איתנו בקואליציה". גם כאן הסירוב נשען על תנאי, ולא נאמר שיעדיף בחירות נוספות, ולכן הערך לא השתנה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]

  בפועל (+2)הרשימה עצמה לא כיהנה, וגדי איזנקוט לא היה אז בכנסת. שלושה מעשרת הראשונים ברשימה - אורית פרקש הכהן, מתן כהנא וחילי טרופר - כיהנו כשרים בממשלת בנט-לפיד (2021-2022), הקואליציה שרע"ם הייתה חברה מלאה בה, מטעם הסיעות שבהן היו אז. זו ישיבה בפועל בממשלה שצירפה את רע"ם, כמו אצל כל שר אחר באותה ממשלה. [1] [2] [3] [4] [5]
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  לא ידוע

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

  מוצהרלא אותר ציטוט ישיר ומתוארך של גדי איזנקוט בנוסח הזה. דיווחים עקביים בכמה גופי תקשורת מתארים את התוכנית שלו ככזו שנשענת על הימנעות או תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות בלי משא ומתן קואליציוני איתן, אך זהו תיאור עיתונאי ולא דבריו שלו.

  בפועלבחלון הזמן של השאלה, מאז הבחירות של מרץ 2020, עמדה ממשלה שנשענת מבחוץ על מפלגות ערביות למבחן פעמיים: תוכנית ממשלת המיעוט של בני גנץ במרץ 2020, והניסיון של בנימין נתניהו להקים ממשלה בתמיכת רע"ם באפריל-מאי 2021. הרשימה עצמה לא כיהנה, וגדי איזנקוט לא היה אז בפוליטיקה. לא נמצא מעשה של מי מעשרת הראשונים באף אחד מהמבחנים. כמה מהם כיהנו בממשלת בנט-לפיד. ממשלת בנט-לפיד, שהוקמה ביוני 2021, צירפה את רע"ם כחברה בקואליציה ולא נשענה עליה מבחוץ, ולכן היא נספרת בשאלה על צירוף רע"ם לקואליציה ולא כאן.
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)איזנקוט (כנס INSS, יולי 2026): לא ישב בממשלה עם מפלגה שלא תקבל את חובת השירות, ואם לא יהיה רוב ציוני - יציב למפלגות החרדיות תנאים, ואם לא יקבלו, עדיף בחירות נוספות. פסילה בתנאי, ולכן 1. [1]

  בפועל (-2)ישר! היא רשימה חדשה, ולכן נבדק מה עשה ראש הרשימה גדי איזנקוט בתפקיד קודם. איזנקוט כיהן כשר בלי תיק בממשלת החירום/המלחמה שהוקמה אחרי 7 באוקטובר 2023 (מ-12.10.2023 עד התפטרותו ב-9.6.2024) - ממשלה שכללה את ש"ס ואת יהדות התורה לכל אורך התקופה. זו הכהונה הממשלתית היחידה שלו מאז 2020, ואין לו רקורד של ישיבה בממשלה בלעדיהן. הביטחון נמוך: זו נקודת נתונים אחת, וממשלת חירום בזמן מלחמה אינה בחירה רגילה של שותפים. עדות חלשה [1] [2]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח.

  מוצהר (+1)בכנס "חוקי שגיא" (12.7.2026) התחייב איזנקוט לשריין ייצוג לקהילה הגאה במקום ריאלי ברשימתו, ולפי ynet התחייב שם גם לקדם חקיקה לשוויון; באוגוסט צורף לרשימה ישראל זרי, סגן ראש עיריית רמת גן, במקום ה-18. לא אותרה התחייבות מפורטת של הרשימה לצעדי חקיקה ספציפיים - זוגיות, הורות או איסור טיפולי המרה - ולכן הערך אינו 2. [1] [2]

  בפועל (+1)"ישר!" לא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. חילי טרופר ואורית פרקש הכהן, אז מסיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי, הצביעו בעד בכל ההצבעות שנרשמו להם בנושא - פרשנות איסור האפליה (31.12.2025) והאיסור על טיפולי המרה (14.1.2026). לראש הרשימה גדי איזנקוט לא נרשמה הצבעה באף אחת מההצבעות המרכזיות בנושא. הערך אינו 2 מפני שההצבעות עוסקות בהגנה מאפליה ובטיפולי המרה, ולא בהכרה בזוגיות או בהורות; הביטחון בינוני, כי הוא נשען על שני מועמדים שאינם בראש הרשימה. [1] [2] [3] [4] [5] [6]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. לרשימה אין עבר משלה בכנסת. שלושה מעשרת הראשונים בה הצביעו בכנסת ה-25, בסיעות שבהן כיהנו אז, בעד הצעות חוק לייצוג הולם לנשים: אלעזר שטרן בכל עשר ההצבעות המרכזיות, ואורית פרקש הכהן וחילי טרופר בשלוש מהן. ראש הרשימה לא כיהן אז בכנסת. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (+2)"ישר!" היא רשימה חדשה שלא כיהנה בכנסת, ולכן נמדדים מעשי מועמדיה בתפקידיהם הקודמים. ראש הרשימה גדי איזנקוט הצביע ב-5.7.2023, מטעם המחנה הממלכתי, בעד הצעת חוק שהייתה מחייבת ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת. אורית פרקש הכהן וחילי טרופר, אז מסיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי, הצביעו בעד ההצעה ב-3.12.2025, ופרקש הכהן גם כשהובאה שוב ב-1.7.2026; איש מהם לא הצביע נגד. ראש הרשימה הצביע בעד חיוב הייצוג בחוק, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי אלה הצבעות של מועמדים מטעם סיעות אחרות, בקריאות טרומיות של הצעות שנדחו. [1] [2] [3] [4]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (+1), נכון ל-24.9.2026בעמוד המצע "ישר! לשיוויון מגדרי" נכתב: "נפעל למניעת הפרדה באקדמיה הפוגעת בפועל באיכות ההוראה, בהיקף התארים או בהזדמנויות התעסוקה", ושהמפלגה תחמיר את הענישה על מניעת גישה חופשית של נשים "באירועים ובמוסדות ממומנים ע"י המדינה". זו התנגדות להפרדה שפוגעת בנשים, ולכן 1; לא 2, כי ההתנגדות מותנית בפגיעה בפועל ואינה שוללת כל הפרדה. [1]

  בפועלגדי איזנקוט לא כיהן עוד בכנסת ב-16.7.2026, מועד ההצבעה שהרחיבה את האפשרות למסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים לתארים מתקדמים; שמו אינו מופיע כלל ברשימת המצביעים או הנעדרים של אותה הצבעה. "ישר!" מעולם לא הייתה סיעה בכנסת בשמה שלה. [1]