ישראל ביתנו

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות").

  מוצהר (-2)המצע הנוכחי של הרשימה כולל, ברשימת הצעדים האופרטיביים בפרק שיטת הממשל, "התנגדות לחוק הצרפתי ולפסקת ההתגברות" - התנגדות מפורשת, ולכן -2. המצע הוא המסמך הרשמי העדכני של הרשימה, והוא נכתב אחרי טבח 7 באוקטובר. מנגד, ב-23.1.2023 כתב ראש הרשימה שמאז הקמתה ישראל ביתנו דוגלת "בפסקת התגברות ברוב של 70 חברי כנסת" - כלומר בפסקה מסוג כלשהו, ברוב גדול מ-61 שהוצע בכנסת ה-25. אף מקור אינו מיישב בין שתי האמירות או מתעד שינוי עמדה, ולכן הביטחון נמוך. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (-2), נכון ל-22.2.2023בהצבעה השמית 22.2.2023 על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות הצביעו כל ששת חברי הסיעה נגד: ליברמן, פורר, מלינובסקי, עמאר, סובה וניר. 9.2026. הצבעתו של דן אילוז באותה הצבעה הוסרה מכאן: הוא כיהן אז כחבר סיעת הליכוד והצביע בעד, וזו הצבעה שלו ולא של סיעת ישראל ביתנו. היא מוצגת בדף האישי שלו. [1] [2] [3] [4] [5]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב.

  מוצהר (-2)המצע אינו מתייחס במפורש להרכב הוועדה לבחירת שופטים (רק לכינון חוקה ובית משפט לחוקה), אך ליברמן הגיב לאחר אישור השינוי בהרכב הוועדה (27.3.2025) בביקורת חזיתית: מינוי השופטים "כפופים לרצון הפוליטיקאים" ותיאר את המהלך כפוליטיזציה של המינויים - התנגדות ברורה להגברת כוחם של נבחרי הציבור בוועדה. [1]

  בפועל (-2)ב-27.3.2025, בהצבעה בקריאה שלישית על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לא נרשמה הצבעה לאיש מששת חברי הסיעה. זו לא הייתה היעדרות סתמית: האופוזיציה כולה החרימה את ההצבעה, החוק התקבל 67 מול מתנגד אחד, ובאותו יום מסר ראש הרשימה, יחד עם ראשי אופוזיציה נוספים, שהחוק "מטרתו אחת - לוודא שהשופטים יהפכו להיות כפופים לרצון הפוליטיקאים", ושידאגו לבטלו בממשלה הבאה. החרמה מתועדת נספרת נקודה אחת. לצדה, ב-8.1.2025 הצביעו חמשת חברי הסיעה שנכחו נגד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים (התקבלה 56 מול 48) — הצבעה שמית, בכיוון זהה. יחד הן מציבות את הרשימה ב-2-. דן אילוז, היום ברשימה, הצביע בעד שינוי הרכב הוועדה — אך אז כחבר סיעת הליכוד, וההצבעה מוצגת בדף האישי שלו ואינה נזקפת לישראל ביתנו. [1] [2] [3]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות.

  מוצהר (+2), נכון ל-21.10.2026המצע מפרט סנקציות אישיות על השתמטות – שלילת קצבאות, הנחות בדיור ובארנונה וזכאות לעבודה בשירות המדינה, ולעריקים רישום פלילי, מניעת יציאה מהארץ ושלילת זכות הצבעה; ליברמן חזר על רשימת הסנקציות בריאיון (10.9.2026). ב-21.10.2026 כתב ליברמן בהודעה פומבית: "מי שלא מתגייס - לא מקבל שקל מהמדינה!". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+2)הסיעה הצביעה פה אחד נגד שלושת המהלכים שקידמו את מתווה הפטור (דין רציפות 11.6.2024, תיקון 28 ב-14.7.2026, תיקון 29 ב-16.7.2026), ועתרה לבג"ץ נגד תיקון 28 — החוק שהקפיא את המעצר, החקירה והאכיפה נגד מי שלא התייצב לגיוס. החוק בוטל ב-3.9.2026. העתירה היא מעשה בכיוון הפעלת האמצעים שהשאלה עוסקת בהם, ולא רק התנגדות לפטור, ולכן 2. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהר (+1), נכון ל-16.9.2026מתווה הגיוס שהמפלגה מסרה ל-ynet (15-16.9.2026) קובע ש"כל צעיר וצעירה בגיל 18 - יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים - יחויבו בשירות צבאי או אזרחי", כלומר מחייב גם צעירים ערבים (מוסלמים ונוצרים נקובים בפירוש) בשירות. זה עונה על ליבת ההיגד שהשאלה מציגה. המתווה שותק על כך שהתנאים ייקבעו בהסכמה עם החברה הערבית - להפך, הוא קובע שצה"ל לבדו יחליט מי ישרת באיזה מסלול, "בלי פטורים, בלי מכסות ובלי קומבינות" - ולכן 1 ולא 2. [1] [2]

  בפועל (+1), נכון ל-26.6.2024בכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. זו הצעה של ראש הרשימה, וסיעת ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ויבגני סובה) הצביעה בעד בכל אחת מהן. זו תמיכה מעשית בשירות של צעירים ערבים, אבל בחובה שמוטלת עליהם ולא בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית, ולכן 1+ ולא 2+. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (+2), נכון ל-19.10.2026המצע מתחייב להעברת כלל הסמכויות בנושא פתיחת עסקים והפעלת תחבורה ציבורית בשבת לידי הרשויות המקומיות. בתשובת המפלגה לפניית ynet (31.8.2026) נמסר במפורש כי היא תומכת בהפעלת תחבורה ציבורית סדירה בשבת, עם העברת הסמכות לרשויות המקומיות, ושהגעה לבית חולים היא שירות חיוני שאין למנוע. ב-19.10.2026 אמר ראש הרשימה אביגדור ליברמן עצמו על תחבורה ציבורית בשבת: "חד וחלק! זו הרי צביעות: יש תחבורה ציבורית בשבת", ו"רק מי שאין לו כסף, אז הוא לא יכול לנסוע". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+2), נכון ל-24.12.2025הסיעה הצביעה בעד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 19.11.2025. עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל.

  מוצהר (+2)המצע מתחייב ל"מתן אפשרות לנישואין ולגירושין אזרחיים". [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-24.12.2025הסיעה הצביעה בעד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 24.12.2025. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו.

  מוצהר (-2), נכון ל-16.11.2022ראש הרשימה ליברמן שיגר ב-16.11.2022 מכתב אישי לחברי סיעות הליכוד והציונות הדתית שדרשו לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, ותיאר את המהלך כ"ניסיון נוסף להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה" הפוגע "בערכי הציונות ובעתידו של העם היהודי". לא אותרה התבטאות מאוחרת יותר שסותרת את זה. [1]

  בפועל (-2), נכון ל-9.7.2025בהצבעה במליאה על העברת הצעת "חוק השבות (תיקון - זכויות בני משפחה)" לוועדה (9.7.2025), שלושת חברי הרשימה הנוכחית שהצביעו - יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ועודד פורר - הצביעו נגד ההעברה, כלומר נגד צעד לקראת ביטול הסעיף. ראש הרשימה נעדר. זו הצבעה אחת בקריאה טרומית, ולכן הביטחון בינוני. [1] [2] [3] [4]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית.

  מוצהר (-2), נכון ל-22.10.2026ראש הרשימה אביגדור ליברמן אמר ב-4.10.2026 שמטרת התוכנית שלו היא גם "למנוע הקמת מדינה פלסטינית המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית", וב-22.10.2026 חזר: "מה שאני רוצה זה למנוע הקמת מדינה פלסטינית, וכדי לעשות את זה צריך לבטל את הסכמי אוסלו ולפרק את הרשות". ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet שיש לבטל את הסכמי אוסלו ולפרק את הרשות הפלסטינית. זו התנגדות מפורשת ועדכנית להקמת מדינה פלסטינית, ולכן -2. המצע עצמו אינו מתחייב להסדר שתי מדינות ואינו שולל אותו: הוא קובע ש"אין טעם בהגעה להסדר עם הפלסטינים בלבד" ומציב כיעד "עסקת חבילה אזורית כוללת". בעבר הציג ליברמן תמיכה מותנית ב"שתי מדינות" כחלק מהסדר אזורי עם חילופי שטחים ואוכלוסין; האמירות העדכניות שלמעלה הן שקובעות. ברקע: ב-18.7.2024 הצביעו כל ששת חברי הסיעה בעד הצהרת הכנסת שלפיה "כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן" (התקבלה 68 מול 9), ובדצמבר 2024 פרסמה המפלגה באתרה מאמר המונה את תמיכותיו של נתניהו במדינה פלסטינית כרשימת האשמות נגדו. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]

  בפועל (-2), נכון ל-23.7.2025שתי הצבעות מתועדות של הסיעה עצמה, ושתיהן באותו כיוון. ב-18.7.2024 הצביעו כל ששת חברי הסיעה בעד הצהרת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן; ב-23.7.2025 הצביעו חברי הסיעה בעד הצעת הסיכום "החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן". -2. הצבעתו של דן אילוז על אינה נכללת: הוא כיהן אז כחבר סיעת הליכוד. הערך היה קודם -2 בביטחון נמוך על סמך בלבד, בעוד הצבעות של חמשת חברי הסיעה כבר היו במאגר ולא היו מחוברות לתא הזה. ב-30.10.2024 הצביעה הסיעה נגד הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית (נדחתה 9 מול 47). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה.

  מוצהר (+2), נכון ל-28.9.2026המצע עצמו אינו כולל התחייבות להחלת ריבונות; בפרק יהודה ושומרון נכתב רק "ייצוב המצב הביטחוני והכלכלי בשיתוף פעולה עם ירדן". ראיה חזקה בהרבה מהמצע: ליברמן עצמו יזם הצעת חוק פרטית להחלת ריבונות על מעלה אדומים (אושרה בקריאה טרומית), ובריאיון מ-22.10.2025 קרא לקואליציה להצביע בעדה. יוזמת חקיקה אישית להחלת ריבונות על חלק מיהודה ושומרון היא ראיה ישירה וחזקה יותר מהצהרה בעלמא - התאמה כמעט מדויקת לניסוח השאלה. הערך 2 (לא -2) כי מדובר בפועלו/עמדתו של ראש הרשימה באופן אישי ומפורש, גם אם המצע הרשמי של הרשימה שקט יותר. ב-28.9.2026 מסרה המפלגה ל-ynet: "תומכים בהחלת ריבונות ישראלית בשטחי C". [1] [2] [3]

  בפועל (+2)ראש הרשימה אביגדור ליברמן יזם בכנסת הנוכחית הצעת חוק פרטית להחלת ריבונות ישראלית על מעלה אדומים - כלומר על חלק מיהודה ושומרון, כבר עכשיו - ונימק אותה בריאיון ב-22.10.2025. באותו יום עברה ההצעה בקריאה טרומית (31 מול 9), וכל ששת חברי הסיעה הצביעו בעד. באותו יום הצביעו כל ששת חברי הסיעה גם בעד הצעת החוק להחלת ריבונות בכל יהודה ושומרון (קריאה טרומית, עברה 25 מול 24), וב-31.12.2025 בעד הצעת החוק להחלת ריבונות על ביתר עילית (קריאה טרומית, נדחתה 8 מול 45). יוזמת חקיקה של ראש הרשימה עצמו, שהסיעה כולה הצביעה בעדה, היא תמיכה מלאה במעשה, ולכן 2 ולא 1. עוד קודם לכן, ב-23.7.2025, הצביעו כל ששת חברי הסיעה בעד הצעת סיכום הדיון "החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן" - הצבעה הצהרתית בלי לוח זמנים, שמחזקת את הכיוון; דיווח ynet מאותו יום מאשר את השתתפות ישראל ביתנו בין התומכות. כל הצעות החוק נבחנו בקריאה טרומית בלבד ולא הגיעו לחקיקה. [1] [2] [3] [4]
• התיישבות ברצועת עזה

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהר (-2), נכון ל-29.1.2024ראש הרשימה ליברמן אמר בישיבת סיעתו (29.1.2024), על רקע כנס ימין שקרא לחידוש ההתיישבות בעזה: "מתנגד להתיישבות יהודית בעזה", וקרא להתמקד בשיקום עוטף עזה והגליל במקום. לא אותרה התבטאות מאוחרת יותר שסותרת את זה. [1]

  בפועל: לא היה מקרהלא אותר תיעוד למעשה של הרשימה או מי מחבריה בנושא: היא לא נמנתה עם המשתתפים בכנס שקידם חידוש ההתיישבות בעזה (ינואר 2024), ולא אותרה הצבעה או הצעת חוק בנושא זה עצמו.
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום.

  מוצהר (+2), נכון ל-9.2.2026יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן נשאל במפורש (9.2.2026) אם צריך לחזור להילחם בעזה גם ללא הסכמת נשיא ארה"ב, וענה שאין מנוס מכך, כי רק ישראל תפרק את חמאס מנשקו בכוח ואיש אחר לא יעשה זאת. [1]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. ההחלטות שנבדקו התקבלו במסלול ממשלתי-קבינטי ולא הובאו להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• רצועת הביטחון בלבנון

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון.

  מוצהר (+1), נכון ל-27.6.2026יו"ר הרשימה אביגדור ליברמן אמר על הפסקת האש באפריל 2026 שהיא "בגידה בתושבי הצפון" ושאסור לסיים את המלחמה בלי הכרעה ברורה וחיסול חיזבאללה. על ההסכם עם לבנון (27.6.2026) בירך על עצם החתימה, אך אמר שהדרך היחידה ליציבות היא חיסול חיזבאללה. הוא דורש להמשיך עד שחיזבאללה יחוסל, אבל לא דחה את ההסכם, ולכן 1 ולא 2. [1] [2]

  בפועל: לא היה מקרההרשימה אינה חברה בממשלה. הסכם המסגרת עם לבנון התקבל במסלול ממשלתי-קבינטי ולא הובא להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

  מוצהר (+2), נכון ל-28.9.2026המצע קובע שהחלטת הממשלה הראשונה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וההודעה הרשמית מ-17.9.2026 חוזרת על כך במפורש ("כהחלטה ראשונה בממשלה הבאה"). ב-28.9.2026 מנה ליברמן את "הקמת ועדת חקירה ממלכתית" במכנה המשותף של גוש השינוי. ב-4.10.2026 מסרה הרשימה ל-ynet שהיא "בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית בדיוק לפי החוק הקיים". [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (+2)חמישה מחברי הסיעה הצביעו בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית בקריאה טרומית (1.7.2026), וחמישה הצביעו נגד הצעת הקואליציה לוועדה "ממלכתית-לאומית" במבנה אחר (24.12.2025). ב-16.7.2025 הצביעה הסיעה בעד הצעה לסדר היום בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר (נדחתה 14 מול 17). [1] [2] [3]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-29.1.2022בינואר 2022, כשר האוצר, אמר אביגדור ליברמן, ראש הרשימה, על עליות מחירי המזון: "לא נהסס להפעיל את רשות התחרות וגם להטיל פיקוח על המחירים וגם לפרק את הריכוזיות במשק". למחרת הציב עם שרת הכלכלה אולטימטום ליצרני המזון וליבואנים: אם לא יחדלו מהעלאת המחירים, ועדת המחירים תבדוק הטלת פיקוח על אותם מוצרים. זו נכונות להרחיב את הפיקוח ככלי, ולכן 1+. לא 2+: הפיקוח הוצג כאיום וכאמצעי אחד מתוך כמה, לצד רשות התחרות ופירוק הריכוזיות, ולא כמדיניות להרחבה. באותה תקופה גם החליט ליברמן להוציא את החמאה מפיקוח (ראו מה עשו). הביטחון נמוך: הדברים נאמרו בכנסת הקודמת, ולא נמצאה אמירה שלו בנושא מאז. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1]

  בפועל (-1), נכון ל-23.11.2021בנובמבר 2021 החליטו שר האוצר אביגדור ליברמן, ראש הרשימה, ושר החקלאות עודד פורר (היום במקום הרביעי ברשימה) להסיר את הפיקוח על מחיר החמאה. בהודעת משרד החקלאות נכתב שהחליטו "כי נוכח היבוא אין מקום להמשיך ולפקח על מחיר החמאה, והורו להסיר את הפיקוח". הוצאת מוצר מפיקוח היא צעד נגד הרחבת הפיקוח, ולכן 1-. לא 2-: מדובר במוצר אחד, אחרי שהמכס על חמאה בוטל והיבוא מילא את המדפים, ובאותם חודשים איים ליברמן להכניס מוצרים אחרים לפיקוח. הביטחון נמוך, כי ההחלטה מהכנסת הקודמת. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (+2), נכון ל-28.8.2024בעמוד הכלכלה באתר ישראל ביתנו (2024) מוצגים, תחת הכותרת רפורמות להורדת יוקר המחיה, "ביטול מלא של מכסים על מוצרי צריכה בסיסיים, כולל מזון", וגם "ביטול התכנון בענף הטלת הביצים למאכל והפחתת המכס על ייבוא ביצים למאכל". אביגדור ליברמן, ראש הרשימה, אמר בדצמבר 2021, כשר האוצר, שיתמוך ישירות במי שייפגעו מהורדת המכסים על פירות וירקות, אך הבהיר שהוא נחוש להוציא את הרפורמה לפועל. זו פתיחה של השוק גם כשהיא פוגעת ביצרנים, עם פיצוי, ולכן 2+. הביטחון בינוני: עמוד האתר מציג בעיקר את מה שהמפלגה רואה כהישגיה, ודברי ליברמן נאמרו בכנסת הקודמת. [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-15.3.2022אביגדור ליברמן, ראש הרשימה, כשר האוצר, ועודד פורר (היום במקום הרביעי), כשר החקלאות, הכריזו במרץ 2022 על הפחתת מכסי המגן על יבוא פירות וירקות, כשארגוני החקלאים ממשיכים להתנגד לרפורמה התנגדות גורפת. ביולי 2021 הודיע ליברמן, יחד עם שרת הכלכלה, על תוכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא. אלה מעשים של ראש הרשימה ושל שר מהרשימה בתחום משרדיהם, שפתחו את השוק ליבוא על אף התנגדות היצרנים, ולכן 2+. הביטחון בינוני ולא גבוה, כי המעשים מהכנסת הקודמת. לפני הכנסת ה-25 [1] [2]
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (+2)המצע ("המצע שלנו", פרק חינוך) קובע במפורש: "חובה על כל ילד בלימודי ליבה: מתמטיקה, אנגלית, טכנולוגיות מתקדמות, אזרחות ותנ"ך. מוסדות שלא יעמדו בדרישה - לא יתוקצבו"; ובפירוט הרחב יותר של פרק דת ומדינה: "חובת לימודי ליבה בכל מוסד חינוך כתנאי לקבלת תמיכה ממשלתית, בכפוף לפיקוח חיצוני... וביטול מעמדם המיוחד של מוסדות הפטור". שני הניסוחים תואמים במדויק את הצעת השאלה - תקצוב מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה. [1] [2]

  בפועל (+2)ב-31.5.2023 הצביעו חברי סיעת ישראל ביתנו שהשתתפו בהצבעה, ובהם אביגדור ליברמן, עודד פורר, יוליה מלינובסקי ויבגני סובה, בעד הצעת חוק שהייתה מחייבת לימודי ליבה מלאים ומבטלת את מוסדות הפטור; איש מהסיעה לא התנגד. ההצעה נדחתה. גם קודם לכן, כשר האוצר, סיכם ליברמן עם שרת החינוך (27.6.2022) תוכנית שבה מוסד חרדי יסודי שילמד מתמטיקה, אנגלית ומדעים ושתלמידיו ייבחנו במבחנים חיצוניים יתוקצב ב-100% מהתקציב הבסיסי לבית ספר ממלכתי - התניית תקצוב מלא בלימודי ליבה, בכנסת הקודמת. [1] [2]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.

  מוצהר (+2), נכון ל-15.10.2026ההודעה הרשמית מ-17.9.2026 מתחייבת לממשלה ציונית "ללא נתניהו". נגזר מעמדת הקווים האדומים הקואליציוניים שכבר תועדה. ב-15.10.2026 אמר ליברמן: "עם נתניהו - שיתהפך העולם לא נשב בשום מצב". ב-22.10.2026 חזר ליברמן: "לא אשב בשום ממשלה עם ביבי, עם מפלגות חרדיות ועם מפלגות ערביות. נקודה". [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2), נכון ל-13.6.2021ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, נשארה מחוץ לממשלת האחדות של נתניהו וגנץ (מאי 2020) ובאופוזיציה, עד שליברמן הצטרף ביוני 2021 כשר האוצר לממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו. באוקטובר 2023 לא הצטרפה לממשלת החירום ("אף אחד לא פנה אלינו", אמר ח"כ עודד פורר). לפני הכנסת ה-25 [1] [2]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2), נכון ל-16.10.2026הודעת המפלגה (17.9.2026) מתחייבת לממשלה ציונית "ללא נתניהו, המפלגות הערביות והחרדיות"; יו"ר הסיעה פורר (17.9.2026): "ובטח לא מפלגות ערביות"; סגן יו"ר הכנסת סובה (27.4.2026): ישראל ביתנו "לא תהיה שותפה לממשלה שתורכב ממפלגות ערביות" ו"אי אפשר להקים ממשלה שנסמכת על מנסור עבאס או חס וחלילה על טיבי"; לנקרי (1.9.2026): כל עוד רע"ם היא מפלגה ערבית "לא נשב איתה". זו ההתחייבות המפורשת והמתוארכת ביותר מבין 15 הרשימות, וכוללת גם שלילת הישענות מבחוץ ולא רק ישיבה משותפת. ב-28.9.2026 אמר זאת גם ראש הרשימה עצמו: "אני מבטיח שלא תהיה ממשלה עם מפלגות ערביות או חרדיות". ב-3.10.2026 חזר ליברמן: "לא תקום שום קואליציה עם המפלגות הערביות". ב-15.10.2026, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חזר ליברמן: "לא נשב עם ש"ס, לא עם יהדות התורה, לא עם רע"ם ולא עם הרשימה המשותפת". ב-16.10.2026 כתב ליברמן: "מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם", ולפי הכתבה הבהיר שישראל ביתנו לא תצטרף לממשלה שתלויה ברע"ם או ברשימה המשותפת, גם אם התמיכה תהיה מבחוץ. ב-22.10.2026 חזר ליברמן: "לא אשב בשום ממשלה עם ביבי, עם מפלגות חרדיות ועם מפלגות ערביות. נקודה". [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]

  בפועל (+2)ב-2.2.2021 הבהיר ליברמן שלא ייכנס לשום קואליציה עם ש"ס ויהדות התורה אך לא פסל מפלגה אחרת, לרבות הרשימה המשותפת, ובפועל כיהן כשר האוצר (13.6.2021-15.11.2022) בממשלת השינוי - הקואליציה שרע"ם הייתה חברה בה. הפער בין ההתנהלות ב-2021-2022 לבין ההצהרות ב-2026 הוא עצמו נתון. [1] [2]
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

  מוצהר (-2), נכון ל-19.10.2026ב-17.8.2026, בתגובה לדיווחים שגדי איזנקוט יתפשר על קואליציה בת פחות מ-60 מנדטים, כתב אביגדור ליברמן: "ישראל ביתנו לא תהיה שותפה בשום קונסטלציה לממשלת מיעוט. נקודה". ממשלת מיעוט היא המתכונת שנשענת על תמיכה מבחוץ, והשלילה כאן גורפת. ב-15.10.2026 חזר ליברמן: "לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר". ב-16.10.2026 כתב ליברמן: "מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם". ב-19.10.2026 אמר ליברמן: "אני רוצה שנקים ממשלה ציונית, אך ורק ממפלגות ציוניות. כל הדיבורים על ממשלת מיעוט היא מלכודת מסוכנת". ב-22.10.2026 אמר ליברמן: "אני חושב שהנושא של ממשלת מיעוט הוא טעות פטאלית", ועל חברי כנסת מרע"ם ומהרשימה המשותפת: "אני לא רוצה להישען על האנשים האלה". [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועלבחלון הזמן של השאלה, מאז הבחירות של מרץ 2020, עמדה ממשלה שנשענת מבחוץ על מפלגות ערביות למבחן פעמיים: תוכנית ממשלת המיעוט של בני גנץ במרץ 2020, והניסיון של בנימין נתניהו להקים ממשלה בתמיכת רע"ם באפריל-מאי 2021. ישראל ביתנו נמנתה על השותפות המתוכננות לממשלת המיעוט של 2020, אבל לא נמצא תיעוד שאביגדור ליברמן הסכים שהממשלה תישען על תמיכת הרשימה המשותפת, ולפני הבחירות הוא התחייב להפך. לכן אין כאן ערך לשום כיוון.
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

  מוצהר (+2), נכון ל-19.10.2026ישראל ביתנו התחייבה (17.9.2026) לממשלה "ללא נתניהו, המפלגות הערביות והחרדיות", ובמצע נכתב שהממשלה הבאה "תורכב אך ורק ממפלגות ציוניות". פסילה בלי תנאי, ולכן 2. ב-28.9.2026 אמר ליברמן: "אני מבטיח שלא תהיה ממשלה עם מפלגות ערביות או חרדיות". ב-15.10.2026, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חזר ליברמן: "לא נשב עם ש"ס, לא עם יהדות התורה". ב-19.10.2026 אמר ליברמן: "אני אומר לך מראש: אני לא יושב בקואליציה עם גולדקנופף ודרעי, נקודה". ב-22.10.2026 חזר ליברמן: "לא אשב בשום ממשלה עם ביבי, עם מפלגות חרדיות ועם מפלגות ערביות. נקודה". [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+2)ב-2.2.2021 הצהיר אביגדור ליברמן במפורש שלא ייכנס לשום קואליציה עם ש"ס ויהדות התורה. בפועל נשארה ישראל ביתנו מחוץ לממשלת האחדות של נתניהו-גנץ (2020-2021, עם המפלגות החרדיות), ומיוני 2021 כיהן ליברמן כשר האוצר בממשלת השינוי - שלא כללה אותן. לקראת הקמת ממשלת החירום באוקטובר 2023 לא פנו אליה לצרף אותה, והיא לא הצטרפה. הרשימה לא ישבה עם ש"ס ויהדות התורה מאז 2020, וההתנהלות תואמת סירוב שתועד במילים מראש, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי הסירוב עצמו מתועד באמירה ולא במעשה של דחיית הצעה, ובאוקטובר 2023 לא הוצעה לה כניסה. [1] [2] [3]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח.

  מוצהר (+1)משתמע: מצע 2026 מתחייב ל"הנהגת נישואין וגירושין אזרחיים לכל אזרח", ונישואין אזרחיים לכל אזרח כוללים גם זוגות מאותו המין. המצע אינו מזכיר זוגות מאותו המין במפורש, ולפי ynet (13.9.2026) גם לא במקום אחר, ולכן 1 ולא 2, בביטחון נמוך. ברקע, לפני תקופת הבדיקה: ב-2019 הניחה הסיעה, בראשות ליברמן ועם ארבעה מועמדים נוספים שברשימה הנוכחית, הצעת חוק שתחיל על בני זוג רשומים - ובהם בני זוג מאותו המין - כל חיקוק שחל על זוג נשוי. משתמע עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (+1)חברי סיעת ישראל ביתנו שהצביעו בכל ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא הצביעו בעד, בלי אף מתנגד, אך בכל הצבעה לא נרשמה הצבעה לחלק מחברי הסיעה. הערך אינו 2 מפני שההצבעות עוסקות בהגנה מאפליה ובטיפולי המרה, ולא בהכרה בזוגיות או בהורות. ברקע, לפני תקופת הבדיקה: ב-2019 הניחה הסיעה הצעת חוק שתחיל על בני זוג רשומים, ובהם בני זוג מאותו המין, כל חיקוק שחל על זוג נשוי; ההצעה לא הובאה להצבעה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות.

  מוצהר (+2)מצע הרשימה מונה בין הצעדים האופרטיביים בפרק שיטת הממשל את "הבטחת ייצוג הולם לנשים ברשימות המתמודדות לכנסת". אביגדור ליברמן, בפודקאסט (21.1.2026), כשנשאל אם יחוקק משהו בנושא: "אנחנו הגשנו הצעת חוק כזאת", שמחייבת לשלב נשים ב"לפחות רבע מהרשימה"; ההצעה "נפלה". בריאיון (10.9.2026) תקף את ש"ס ואת יהדות התורה: "יש רק שלוש מפלגות בעולם שאוסרות על ייצוג נשים: טאליבן, יהדות התורה וש"ס". הרשימה וראשה תומכים במפורש בהבטחת הייצוג, וראש הרשימה מדבר על חיוב בחוק, ולכן 2. הביטחון בינוני: המצע אינו נוקב במנגנון, והציטוט מהפודקאסט לקוח מתמלול של ריאיון מצולם, שחלק מהמילים בו אינן מובנות. [1] [2] [3]

  בפועל (+2)ב-3.12.2025 הצביעו כל ששת חברי סיעת ישראל ביתנו, ובהם ראש הרשימה אביגדור ליברמן, בעד הצעת חוק-יסוד שהייתה מחייבת ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת - בדיוק מה שהשאלה שואלת. כשההצעה הובאה שוב, ב-1.7.2026, הצביעו בעדה שני חברי סיעה שנכחו, ואיש מהסיעה לא התנגד; יוליה מלינובסקי ויבגני סובה הצביעו בעד גם על הצעה דומה ב-5.7.2023. הסיעה הצביעה בעד גם בהצעות לייצוג נשים ברשות המקומית (8.7.2026, חבר אחד שנכח) ולייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון (31.12.2025, שלושה שנכחו), בלי אף מתנגד. ראש הרשימה הצביע בעד חיוב בחוק, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי אלה הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה בקריאה טרומית, וכולן נדחו. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (+2), נכון ל-16.7.2026ביולי 2026, כשאושר סופית החוק שמרחיב את מסלולי הלימוד הנפרדים לנשים ולגברים גם לתארים מתקדמים, אמר ראש הרשימה אביגדור ליברמן שהממשלה "מנסה להפוך את מדינת ישראל למדינת אייתוללות", וקרא לראשי האוניברסיטאות "לא לשתף פעולה עם הטירוף הזה". זו התנגדות מפורשת וחריפה להפרדה בלימודים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כבחירה, ולכן 2 ולא 1. הוא דיבר על האקדמיה ועל הפרדה במרחב הציבורי, ולא אמר דבר מפורש על אירועים ושירותים אחרים שהמדינה מממנת, ולכן הביטחון בינוני. [1] [2]

  בפועל (+2), נכון ל-16.7.2026בהצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית על הרחבת ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים באקדמיה (16.7.2026, התקבלה 52 מול 43), הצביעו חמישה מששת חברי הסיעה - ליברמן, פורר, מלינובסקי, ניר וסובה - נגד ההצעה; חמד עמאר נעדר. הצבעה נגד הרחבת ההפרדה תומכת בהיגד שהשאלה מציגה (שאין לאפשר הפרדה כזו), ולכן 2. [1]