הליכוד - תנועה לאומית ליברלית

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות"). פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-7.1.2026ביוני 2023 אמר ראש הרשימה בנימין נתניהו שפסקת ההתגברות לא תהיה חלק מהרפורמה המשפטית. ב-7.1.2026 אמר שר המשפטים יריב לוין, שמופקד על הנושא: "לא אני עצרתי את החקיקה בשנת 2023, ואני בוודאי תומך בזה עכשיו"; הצעת החוק, שעברה קריאה ראשונה במרץ 2023, הייתה אז בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ועד יולי 2026 לא נחקקה. נתניהו לא התבטא בנושא מאז, ולפי ynet הוא מנוע מלעסוק בנושאים משפטיים בגלל המשפט המתנהל נגדו. הצהרה של השר האחראי שראש הרשימה לא סתר אחריה נקראת כעמדת הרשימה, ולכן 1. לא 2, והביטחון נמוך, כי האמירה היחידה של ראש הרשימה עצמו היא ההפוכה, מ-2023. שינוי עמדה עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (+2)ב-22.2.2023 הצביעו כל 31 חברי סיעת הליכוד שהשתתפו בעד "הצעת חוק-יסוד: ההתגברות" בקריאה טרומית (62 בעד במליאה); ההצעה לא קודמה מעבר לקריאה טרומית, וביוני 2023 הודיע נתניהו שפסקת ההתגברות לא תהיה חלק מהרפורמה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)באוגוסט 2023 אמר ראש הרשימה בנימין נתניהו בריאיון לבלומברג שהחוק הבא שיקדם כחלק מהרפורמה המשפטית יהיה כנראה החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. שר המשפטים יריב לוין, שהנושא בתחומו, אמר בריאיון באוגוסט 2026: “משנים את ההרכב בית המשפט”, ובהקלטה שפורסמה ב-12.8.2026 אמר שהמינויים בקדנציה הבאה “ישנו את בית המשפט מן היסוד” ושאז “כבר לא נצטרך רפורמה”. דבריו של לוין עוסקים בהרכב בית המשפט ובמינויים, לא בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ולא ברוב לנבחרי הציבור בה, ולכן אינם מעלים את הערך. 1 ולא 2: תמיכה בקידום החוק לשינוי הרכב הוועדה, בלי אמירה מפורשת על רוב לנבחרי הציבור. הביטחון בינוני. [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+2)ב-20.2.2023 הצביעו חברי סיעת הליכוד, ובהם נתניהו ולוין, בעד העברת הצעת החוק המקורית של לוין לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (חוק בתי המשפט, תיקון מס' 105) לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הקואליציה בראשות הליכוד העבירה ב-27.3.2025 את החוק לשינוי הרכב הוועדה לפי מתווה לוין–סער; לפי רשומת הכנסת 67 בעד, וכל 32 חברי סיעת הליכוד הצביעו בעד. המקורות על החוק מ-2025 מציינים שבוועדה יהיו תשעה חברים, ואינם מפרטים כמה מהם נבחרי ציבור. ב-8.1.2025 הצביעה הסיעה בעד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים (התקבלה 56 מול 48). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-20.10.2026ב-30.8.2026 כתב ראש הרשימה בנימין נתניהו בחשבון ה-X הרשמי שלו: “מי שלא לומד תורה - יתגייס או ילך לכלא”. בינואר 2025 אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ, בהצגת מתווה חוק הפטור, שהמדינה “תטיל סנקציות כלכליות ופליליות” על מי שיתחמק מגיוס. ביוני 2026 ביקש כ"ץ, יחד עם מזכיר הממשלה, לדון בהפסקת צעדי האכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו, לשלושה חודשים; זו הקפאה זמנית ולא שלילה של הסנקציות. 1 ולא 2: הסנקציה מוצהרת, אך היא חלה על מי שאינו לומד תורה, והפטור בפועל לתלמידי ישיבות נשאר. ב-20.10.2026, אחרי שנתניהו יצא בריאיון לרדיו קול ברמה נגד מעצרי העריקים, מסר הליכוד בהודעת הבהרה: "מי שלא לומד תורה ילך לצבא, ומי שאומר 'נמות ולא נתגייס' ילך לכלא". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (-2)ביולי 2026 הצביעו 26 חברי סיעת הליכוד (2 נגד) בעד הוראת שעה המקפיאה מעצר, חקירה ואכיפה נגד בני ישיבות שלא התייצבו (בוטלה בבג"ץ 9.2026); הקואליציה קידמה סעיף למניעת מעצר עריקים ולא השלימה חוק גיוס עם סנקציות. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  לא ידוע

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהרלא אותרה בערוצי ראש הממשלה נתניהו עצמו (הצהרות, ריאיונות, הרשת החברתית X) קריאה לחובת שירות אזרחי לצעירים ערבים, לא בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית ולא בכלל. בסקירה השוואתית שבה פנו ynet ו"ידיעות אחרונות" לכל המפלגות בשאלת הגיוס - ובכלל זה חיוב צעירים ערבים בשירות אזרחי - היה הליכוד המפלגה היחידה שבחרה שלא להשיב. כתבה שתקפה את נתניהו על התקפתו על מתחרהו בנוגע לפנייה לציבור הערבי לא הביאה עמדה שלו על שירות אזרחי, רק ביקורת על היריב. [1]

  בפועל: לא ניתן למקם על הסולםבכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. חברי סיעת הליכוד שהשתתפו בהצבעות הצביעו נגד. הצבעה נגד אינה נקראת בשאלה הזו: ההצעה כפתה שירות בסנקציות ועיקרה היה גיוס חרדים, ולכן הצביעו נגדה גם מי שתומכים בשירות בתנאים מוסכמים, גם המפלגות החרדיות וגם קואליציה שדחתה הצעה של האופוזיציה. לכן אין כאן ערך, ולא נמצא מעשה אחר של הרשימה בשאלה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (-2)בסקירת ynet מ-31.8.2026 על עמדות המפלגות מסר הליכוד: "רוצים לחבר את ישראל בששת ימי המעשה, תוך שמירת השבת" – תמיכה בסטטוס-קוו הקיים, לא בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת. [1]

  בפועל (-2)ב-19.11.2025 הצביעו 26 מחברי סיעת הליכוד נגד הצעת חוק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך, בקריאה טרומית (ההצעה נדחתה 58–39); לאף חבר סיעה לא נרשמה הצבעה בעד. [1]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. ב-24.12.2025 הצביעו 24 מחברי סיעת הליכוד נגד הצעת חוק נישואים אזרחיים של יש עתיד בקריאה טרומית (ההצעה נדחתה 47–36); רק חבר סיעה אחד – יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (מקום 3 ברשימת 2026) – הצביע בעד, ועורר מחאה חריפה של ש"ס ויהדות התורה. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1]

  בפועל (-2)ב-24.12.2025 הצביעו 24 מחברי סיעת הליכוד נגד הצעת חוק נישואים אזרחיים של יש עתיד בקריאה טרומית (ההצעה נדחתה 47–36); רק חבר סיעה אחד – יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (מקום 3 ברשימת 2026) – הצביע בעד, ועורר מחאה חריפה של ש"ס ויהדות התורה. [1]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-28.12.2022בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס (28.12.2022) התחייב הליכוד, לאור "הקשיים והפרצות שיוצר סעיף הנכד בחוק השבות", לבצע עד העברת תקציב 2023 את "תיקוני החקיקה הנדרשים". זו התחייבות לשנות את הסעיף, ולכן 1+; לא 2+ כי ההסכם אינו אומר לבטל אותו. הביטחון נמוך כי ההתחייבות ניתנה במשא ומתן מול שותפה חרדית. שבועות לפני כן, בתחילת דצמבר 2022, אמר נתניהו שיתקיים "דיון ארוך ומעמיק" אך הביע ספק אם יחול שינוי. בפועל, ב-9.7.2025 הצביעו 18 מחברי סיעת הליכוד נגד הצעת חוק לביטול הסעיף: פער בין מה שנחתם למה שנעשה. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (-2), נכון ל-9.7.2025בהצבעה במליאת הכנסת ב-9.7.2025 על הצעת חוק לביטול סעיף הנכד, הצביעו 18 מחברי סיעת הליכוד נגד ההצעה וחברה אחת בעדה; ההצעה נדחתה. רוב מוחלט של הסיעה פעל אפוא נגד ביטול הסעיף. [1]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית.

  מוצהר (-2)נתניהו (9.2025): "אמרנו שלא תקום מדינה פלסטינית - ואכן לא תקום מדינה פלסטינית"; הצהרת הכנסת שהגישה סיעת הליכוד: מדינה פלסטינית היא "סכנה קיומית"; השר אלי כהן (11.2025): "לא תקום מדינה פלסטינית". [1] [2] [3]

  בפועל (-2)כל חברי סיעת הליכוד הצביעו בעד הצהרת הריבונות השוללת מדינה פלסטינית (7.2025); הממשלה אישרה 22 יישובים חדשים ואת תוכנית E1 המתוארת כמנתקת רצף בין רמאללה לבית לחם. ב-30.10.2024 הצביעה הסיעה נגד הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית (נדחתה 9 מול 47). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-23.7.2025סיעת הליכוד הגישה (באמצעות יו"ר הקואליציה אופיר כץ), יחד עם סיעות נוספות, את הצהרת הכנסת מ-23.7.2025 הקוראת לממשלה "לפעול בהקדם להחלת הריבונות" על כלל מרחבי ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן; כל 32 חברי הסיעה הצביעו בעד. זו קריאה להחיל ריבונות בקרוב, ולכן 2. הביטחון בינוני ולא גבוה: ההצהרה אינה מחייבת, ולא נמצאה אמירה של ראש הרשימה בנימין נתניהו עצמו בשאלה. [1] [2] [3]

  בפועל (+1)בכנסת ה-25 לא הוחלה ריבונות; הממשלה הרחיבה התיישבות (22 יישובים, E1) והכנסת אישרה הצהרה בלבד. ערך ביניים – ניתוח. בהצעות החוק לריבונות שהובאו אחר כך לקריאה טרומית: בהצעת החוק להחלת ריבונות על מעלה אדומים (22.10.2025, קריאה טרומית, עברה 31 מול 9): לא נרשמה הצבעה לאף אחד מ-32 חברי הסיעה; בהצעת החוק להחלת ריבונות בכל יהודה ושומרון (22.10.2025, קריאה טרומית, עברה 25 מול 24): 1 בעד (יולי יואל אדלשטיין), אחד נוכח ולא הצביע (אופיר כץ), ל-30 לא נרשמה הצבעה; בהצעת החוק להחלת ריבונות על ביתר עילית (31.12.2025, קריאה טרומית, נדחתה 8 מול 45): 20 נגד, ל-12 לא נרשמה הצבעה. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• התיישבות ברצועת עזה

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהר (-2), נכון ל-24.6.2024ב-2024 שלל ראש הממשלה בנימין נתניהו חידוש התיישבות בעזה פעמיים: ל-CNN אמר שהדבר "מעולם לא היה על השולחן" (22.5.2024), ולערוץ 14 שזה "לא ריאלי" (6.2024). אלה אמירות מפורשות מאחרי 7 באוקטובר, ולכן 2-. כשנשאל על כך שוב ב-30.6.2026, אחרי שהשר סמוטריץ' הודיע על היערכות להקמת יישובים ברצועה, לא חזר על השלילה: אמר שלפעמים כדאי להפריד בין לעשות לבין לדבר, ושהוא "לא מוסיף בעניין הזה דבר". התחמקות אינה עמדה ואינה מבטלת את האמירות הקודמות, אבל בגללה הביטחון נמוך. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועללא נמצא מעשה של הרשימה עצמה: אין החלטת ממשלה ואין הצבעה על חידוש ההתיישבות בעזה, וראש הרשימה סירב להתייחס לנושא (30.6.2026). שרים מהרשימה, חיים כץ ומיקי זוהר, חתמו בינואר 2024 על אמנה שקראה לחדש את ההתיישבות, וחברת הכנסת מאי גולן אישרה הגעה לאירוע דומה; אלה מעשים של חברי הרשימה, לא עמדה של הרשימה כולה. [1] [2]
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-9.8.2026ראש הממשלה נתניהו הצהיר בפתח ישיבת ממשלה שישראל שוללת את מסמך 15 הנקודות שהציגה מועצת השלום ליישום ההסכם בעזה, ושצה"ל לא ייסוג כלל עד פירוק מלא של נשק חמאס - נשק כבד וקל כאחד. זו דחייה מפורשת של מתווה בגיבוי אמריקאי-בינלאומי, לא רק עמידה על פירוק כתנאי בלי להתייחס למתווה עצמו. [1] [2]

  בפועל (-1), נכון ל-9.8.2026ב-26.7.2026 אישר הקבינט בראשות נתניהו את כניסת מועצת השלום הבינלאומית לעזה ופיילוט ברפיח, כשחמאס טרם התפרק מנשקו, ורק בן גביר הצביע נגד. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 הממשלה לא חידשה את הלחימה ברצועה. ב-9.8.2026 הודיע נתניהו שישראל דוחה את מסמך 15 הנקודות של מועצת השלום ושצה"ל לא ייסוג לפני פירוק מלא, אבל זו הודעה ולא מעשה, והיא נספרת במה שאמרו. במעשים, הממשלה הלכה עם המתווה האמריקני ולא חזרה ללחימה, ולכן 1-. [1]
• רצועת הביטחון בלבנון

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-14.10.2026ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ אמרו אחרי החתימה על הסכם המסגרת עם לבנון (26.6.2026) שישראל לא תיסוג ולא תיערך מחדש בדרום לבנון כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו: "כל עוד חיזבאללה, חמוש, נמצא פה ומאיים עלינו - אנחנו נשארים פה". ההישארות אינה מותנית בדבר, ולכן 2. ב-14.10.2026 חזר שר הביטחון כ"ץ, בסיור בדרום לבנון: "כפי שראש הממשלה ואני הבהרנו: אנחנו לא ניסוג מאזורי הביטחון". [1] [2] [3] [4]

  בפועל (+1), נכון ל-26.6.2026ב-26.6.2026 חתמה ממשלת נתניהו על הסכם מסגרת עם לבנון בתיווך ארצות הברית. לפי נתניהו, ההסכם שומר על חופש הפעולה של צה"ל ברצועת הביטחון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, וצה"ל נשאר בה. כלומר הממשלה גם נשארה ברצועת הביטחון וגם חתמה על הסכם, ולא נאלצה לבחור ביניהם. לכן 1 ולא 2, בביטחון נמוך. עדות חלשה [1]
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

  מוצהר (-2), נכון ל-14.10.2026ראש הרשימה בנימין נתניהו דחה באוקטובר 2026 ועדת חקירה ממלכתית, שלדבריו היא "הכול חוץ מממלכתית" משום שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה, ואמר שהציע במקומה ועדה שמחצית חבריה מטעם הקואליציה ומחציתם מטעם האופוזיציה. כבר בנובמבר 2025 אמר שחלק גדול מהציבור לא יקבל ועדה ממלכתית וביקש ועדה במבנה אחר. השר יריב לוין אמר בדצמבר 2025 ש"מערכת המשפט חייבת להיחקר", ושאין אמון בנשיא בית המשפט העליון, שממנה לפי החוק את חברי הוועדה הממלכתית. דחיית הוועדה הממלכתית יחד עם הצעת גוף שממונה בהליך פוליטי במקומה היא התנגדות חזקה להיגד, ולכן 2-. הביטחון בינוני ולא גבוה, כי הריאיון מאוקטובר 2026 ידוע מדיווח של אתר אחר ולא מהשידור עצמו. [1] [2] [3]

  בפועל (-2)ב-16.11.2025 החליטה ממשלת נתניהו שלא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, ושראש הממשלה יקים ועדת שרים שתקבע את המנדט לוועדה אחרת. הליכוד קידם הצעת חוק לוועדה "ממלכתית-לאומית", שחבריה ממונים בהליך פוליטי: 28 מחברי הסיעה הצביעו בעדה בקריאה טרומית (24.12.2025), והיא אושרה בקריאה ראשונה (6.7.2026) בהחרמת האופוזיציה. ב-1.7.2026 הצביעו שרים וחברי כנסת מהליכוד נגד הצעת חוק להקמת ועדה ממלכתית במתכונת הקבועה בחוק. הרשימה פעלה נגד ועדה ממלכתית והובילה גוף שממונה פוליטית במקומה, ולכן 2-. הביטחון גבוה כי כל המעשים עקביים וכולם של ממשלת ראש הרשימה וסיעתו. ב-16.7.2025 הצביעה הסיעה גם נגד הצעה לסדר היום בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית; זו הצבעה של הקואליציה כגוש על הצעה של האופוזיציה, והיא מוצגת כאן אך אינה הבסיס לערך. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים.

  מוצהר (+1), נכון ל-28.1.2026בינואר 2026 פנה שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) לוועדת המחירים במשרד האוצר בדרישה לבחון בדחיפות החלת פיקוח על מחירי המצות, בנימוק של רווחיות חריגה בענף ריכוזי: "הציבור הישראלי לא צריך לממן חגיגות רווח על המצרך הבסיסי ביותר בפסח". זו תמיכה מפורשת בהוספת מוצר יסוד לפיקוח, מפי השר האחראי על התחום, ולכן הביטחון בינוני. 1+ ולא 2+: מדובר במוצר אחד ועונתי, ברקת ניסח זאת גם בתנאי ("אם צריך – נפקח"), ובדצמבר 2024 אמר: "אני בעיקרון איש של שוק חופשי, אני נגד התערבות בשוק בתקופה רגילה". סיעת הליכוד הצביעה בכנסת ה-25, מהקואליציה, נגד הצעות האופוזיציה להכניס לחם מלא לפיקוח (מאי 2025) ולפקח על רווחי השיווק בתוצרת חקלאית (יוני 2026, וברקת עצמו נגד), ובכנסת ה-24, מהאופוזיציה, בעד הגבלת מרווחי השיווק על ירקות. לא נמצאה אמירה של בנימין נתניהו בנושא. [1] [2] [3] [4] [5] [6]

  בפועל (+1)שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) הודיע ב-26.11.2024 על כוונתו להכריז על פיקוח מחירים חירום, לתקופה של 45 יום, על מוצרי יסוד נוספים - ברשימה שנבחנה: מים מינרלים, פסטה, אורז, שמן קנולה, שימורי טונה ומזון לתינוקות - מתוך חשש שעסקים מנצלים את מצב החירום כדי להעלות מחירים. ההכרזה המתוכננת מבוססת על חוק הגנת הצרכן ולא על חוק הפיקוח על מחירי מצרכים, והיא זמנית ולא הרחבה קבועה, ולכן 1+ ולא 2+. הביטחון נמוך כי לא ידוע אם ההכרזה אכן נחתמה. עדות חלשה [1]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (+1), נכון ל-2.2.2026בפברואר 2024, בדיון ועדת השרים על רפורמת היבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אמר בנימין נתניהו, ראש הרשימה: "זה יוריד מאוד את מחירי הקוסמטיקה והמזון במדינת ישראל". בפברואר 2026, כשרפורמת החלב של שר האוצר הייתה בדיון בכנסת, מסר הליכוד שנתניהו הנחה את חברי הוועדה להצביע בעד קידומה, וכן "לפעול לפשרה בהמשך הליך החקיקה שתשמור על החקלאות והייצור המקומי לצד פתיחת השוק לתחרות והוזלת מחירים". זו תמיכה בפתיחת השוק, אבל לא על חשבון החקלאים, ולכן 1+ ולא 2+. בליכוד נשמעו גם קולות אחרים: שר החקלאות אבי דיכטר, שאינו ברשימה, היה המתנגד היחיד לרפורמת החלב בממשלה. במרץ 2026 הוצאה רפורמת החלב מחוק ההסדרים אחרי פגישות עם נתניהו; זה מעשה, והוא מוצג בצד של מה שעשו. [1] [2] [3]

  בפועל (+1), נכון ל-10.3.2026בפברואר 2024 אישרה ועדת השרים ליוקר המחיה את רפורמת היבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל, שקידם שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) ושמאפשרת לייבא מוצרים שמשווקים באירופה; בנימין נתניהו, ראש הרשימה, תמך בה בדיון, והיא נחקקה באוגוסט 2024. בדצמבר 2025 תמך נתניהו בממשלה ברפורמת החלב של שר האוצר, שמבוססת על הורדת מכסים והרחבת היבוא. מנגד, במרץ 2026 הוצאה רפורמת החלב מחוק ההסדרים אחרי סדרת פגישות של שר האוצר עם נתניהו, ולפי הדיווח חלק ניכר משרי הליכוד התנגדו לה; שר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד) היה המתנגד היחיד לה בממשלה. רפורמת התקינה, שנחקקה, פתחה את השוק ליבוא, ולכן 1+; הנסיגה ברפורמת החלב מונעת 2+. הביטחון נמוך, כי הרקורד מושך לשני הכיוונים. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (-2), נכון ל-25.12.2025נתניהו התחייב (9.2022) להשוות את תקציב מוסדות החינוך החרדיים שאינם לומדים ליבה לזה של החינוך הממלכתי, ללא תנאי, ולכן 2-. ב-24.12.2025 הודיעה לשכת שר החינוך יואב קיש שרק מוסדות שילמדו 100% ליבה יקבלו 100% תקצוב; למחרת, לפי TheMarker, הקים נתניהו צוות שרים לעקיפת ההנחיות לאכיפת לימודי ליבה. מה שעשה ראש הרשימה אחרי הודעת השר גובר עליה, ולכן היא אינה קובעת את הערך. הביטחון נמוך כי ההתחייבות של נתניהו ניתנה לפני הכנסת ה-25, ולא נמצאה אמירה מאוחרת יותר שלו בנושא. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2)כל 19 חברי סיעת הליכוד שהצביעו בהצבעה מ-31.5.2023 התנגדו להצעת חוק לחובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור; בהתאם לכך הקים נתניהו (12.2025) צוות שרים לעקיפת הנחיות הייעוץ המשפטי לאכיפת ליבה. [1] [2]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.

  מוצהר (-2), נכון ל-18.10.2026בנימין נתניהו הוא ראש הרשימה, והוא מתכוון להקים את הממשלה הבאה בעצמו. ביולי 2026 אמר: "אני אקים ממשלה לאומית רחבה עם כל מי שמכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", וב-18.10.2026: "אני אמרתי שאני אקים ממשלת ימין עם כל החברים הקיימים בקואליציה הזאת, ומי שירצה להצטרף על סמך העקרונות שלנו". רשימה שראשה מבקש לעמוד בראש הממשלה הפוכה מההיגד, ולכן 2-. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]

  בפועל (-2), נכון ל-29.12.2022הליכוד הוא שהקים את הממשלה ה-37 בראשות נתניהו ועמד בראשה לאורך הכנסת ה-25. -2. [1] [2]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2)נתניהו, ביוני 2022, על הצעת מנסור עבאס להצטרף לממשלתו: "לא להקים ממשלה עם האחים המוסלמים - לא עשינו את זה וגם לא נעשה את זה". בקמפיין הנוכחי הוא מציג ממשלה שנשענת על המפלגות הערביות כאיום: "אנחנו נקבל ממשלת שמאל של איזנקוט עם יאיר גולן והמפלגות הערביות" (28.8.2026), ו"כולם בונים על ממשלה שנשענת על המפלגות הערביות" (16.9.2026). השר קיש (29.6.2026) לא שלל ישיבה בממשלה בראשות איזנקוט, ואמר שאם איזנקוט יאיים להישען על קולות הערבים "יש לגיטימציה למהלך כזה". בנט טען (2.2.2026) שנתניהו ביקש ממנו לשבת עם עבאס, ובכתבה אין תגובה של נתניהו או של הליכוד. ראש הרשימה התחייב במפורש, ולכן 2-; הביטחון בינוני כי ההתחייבות עצמה מ-2022, ובשנה שלפניה ניהל נתניהו מגעים עם עבאס. [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (+1), נכון ל-10.5.2021ב-2021 ניהל בנימין נתניהו מגעים ישירים עם מנסור עבאס, ובהם פגישות במעון ראש הממשלה. לפי עבאס עצמו (ספטמבר 2022), הליכוד הציע לרע"ם הסכם קואליציוני. הליכוד הכחיש באותה תקופה שחיזר אחר תמיכתה. 1+ ולא 2+, ובביטחון נמוך: הצעה להצטרף לקואליציה מתועדת רק מפי הצד השני, והתוכנית המתועדת בדיווחים הייתה תמיכה מבחוץ. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2]
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2), נכון ל-20.6.2022ביוני 2022, כשמנסור עבאס הציע להצטרף לממשלה שיקים, אמר בנימין נתניהו: "אני לא אקים ממשלה שתלויה באחים המוסלמים", ו"לא עשינו את זה וגם לא נעשה את זה". הכינוי מכוון לרע"ם, ו"ממשלה שתלויה" כולל גם תמיכה מבחוץ, ולכן 2-. הביטחון נמוך: זו אמירה אחת, מ-2022, וב-2021 בחן מטה נתניהו בעצמו ממשלה בתמיכת רע"ם מבחוץ. ב-16.9.2026 תקף נתניהו את גדי איזנקוט: "כולם בונים על ממשלה שנשענת על המפלגות הערביות... אז אם אתם רוצים למנוע את זה, תצביעו ליכוד". זו השוואה בין שני המחנות בקמפיין ולא התחייבות, ולכן היא רקע בלבד. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3]

  בפועל (+1), נכון ל-10.5.2021אחרי הבחירות של מרץ 2021 דווח שמטה בנימין נתניהו בחן תוכנית להקים ממשלה בתמיכה זמנית של רע"ם מבחוץ, בהימנעות או בהיעדרות חבריה מהצבעת האמון. התוכנית לא יצאה לפועל, כי הציונות הדתית סירבה לממשלה שנשענת על רע"ם בכל צורה. במאי 2021 נפגש נתניהו עם מנסור עבאס וניסה לשכנע אותו לא לתמוך בממשלת בנט-לפיד. נבחנה אפשרות וקוימו מגעים, אבל ממשלה כזו לא הוקמה ולא הוצעה רשמית, ולכן 1+ ולא 2+. הביטחון נמוך כי התוכנית ידועה מדיווח עיתונאי. באותה תקופה הכחיש הליכוד בפומבי שחיזר אחר תמיכת רע"ם. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3]
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

  מוצהר (-2), נכון ל-18.10.2026נתניהו (ערוץ 14, 30.6.2026), כשנשאל אם מקומן של המפלגות החרדיות בממשלה הבאה מובטח: "כמובן, זו לא שאלה בכלל". מחויבות לממשלה איתן, ולכן מינוס 2. ב-18.10.2026 אמר נתניהו: "אני אקים ממשלת ימין עם כל החברים הקיימים בקואליציה הזאת". [1] [2]

  בפועל (-2)מאז 2020 עמד הליכוד, בראשות נתניהו, בראש כל ממשלה שכללה את ש"ס ואת יהדות התורה: ממשלת האחדות שהושבעה במאי 2020, וממשלת נתניהו הנוכחית מדצמבר 2022, הנשענת על הסכמים קואליציוניים חתומים עם שתי המפלגות. בתקופה היחידה שבה קמה ממשלה בלי המפלגות החרדיות (ממשלת השינוי, 2021-2022) היה הליכוד באופוזיציה ולא היה שותף בה כלל. אין לו אפוא רקורד של הנהגת ממשלה או השתתפות בה בלעדיהן. [1] [2] [3] [4]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח.

  מוצהרההצהרה המפורשת ביותר שאותרה מטעם ראש הליכוד היא מ-25.12.2022: ההסכמים הקואליציוניים אינם מאפשרים להפלות לרעה להט"בים, ו"הליכוד יבטיח שלא תהיה שום פגיעה בלהט"בים או בזכויותיהם". זו התחייבות שלא לפגוע בזכויות הקיימות, והיא אינה אומרת דבר על השאלה אם להשוות אותן. לכן אין כאן ערך על השאלה. באתר המפלגה לא נמצאה התייחסות לנושא, ולמפלגה אין מצע מפורסם עדכני. [1]

  בפועל (-1)בכל תשע ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא הצביעה סיעת הליכוד נגד, למעט מצביע אחד בעד בכל אחת מהן - יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (מספר 3 ברשימה), שהצביע בעד בכל תשע. באיסור טיפולי המרה לקטין (14.1.2026) הצביעו 24 מחברי הסיעה נגד ואוחנה בעד. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31] [32] [33] [34] [35] [36] [37] [38] [39] [40] [41] [42] [43] [44] [45] [46] [47] [48] [49] [50] [51]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות.

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. הליכוד הצביע נגד כל עשר ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא: פעמיים נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת, נגד ייצוג נשים ברשות המקומית, נגד ייצוג הולם במוסדות התכנון, נגד שלוש גרסאות של איסור השחתת מודעות על רקע מגדר, נגד שתי גרסאות של הגדרת אלימות במשפחה, ונגד תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה במילואים - ללא אף הצבעה בעד באף אחת מהן. כל ההצעות נדחו במליאה. משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-1)הליכוד הצביע נגד כל עשר ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא: פעמיים נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת, נגד ייצוג נשים ברשות המקומית, נגד ייצוג הולם במוסדות התכנון, נגד שלוש גרסאות של איסור השחתת מודעות על רקע מגדר, נגד שתי גרסאות של הגדרת אלימות במשפחה, ונגד תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה במילואים - ללא אף הצבעה בעד באף אחת מהן. כל ההצעות נדחו במליאה. [1] [2]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (-2), נכון ל-28.12.2022בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס (28.12.2022) התחייב הליכוד לתקן את חוק איסור הפליה כך שתעוגן האפשרות לקיים אירועי תרבות או לימודים לציבור החרדי והדתי "לרבות בהפרדה מגדרית", ושבתנאים אלה הפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה. זה עונה ישירות על השאלה, בכיוון ההפוך מההיגד, ולכן 2-. הביטחון נמוך כי זו התחייבות שניתנה במשא ומתן מול שותפה חרדית. באוגוסט 2023, בעקבות מקרי הדרת נשים בתחבורה הציבורית, אמר ראש הרשימה בנימין נתניהו: “מדינת ישראל היא מדינה חופשית, שבה אף אחד לא יגביל מי יעלה לתחבורה הציבורית ולא יכתיב איפה היא או הוא ישבו”; זו התנגדות להפרדה כפויה בשירות ציבורי, ולא עמדה על לימודים או אירועים בהפרדה. ב-16.7.2026 תמכו 24 חברי סיעת הליכוד שהשתתפו בהצבעה בחוק שהרחיב את האפשרות לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה באקדמיה, ואף אחד מהם לא התנגד; ההצבעה נרשמת בנפרד כמעשה. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2), נכון ל-16.7.2026ב-16.7.2026 הרחיבה הכנסת בחקיקה את האפשרות לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה בין נשים לגברים באקדמיה גם לתואר שני ושלישי. כל 24 חברי סיעת הליכוד שהשתתפו בהצבעה תמכו בחוק, ואף אחד מהם לא התנגד; שמונה חברי הסיעה, ובהם ראש הממשלה נתניהו, לא הצביעו. תמיכה בחוק שמרחיב את ההפרדה היא העמדה ההפוכה מהמשפט שבשאלה, שקורא לאסור אותה - ולכן הערך המרבי בכיוון השלילי. [1]