יהדות התורה והשבת אגודת ישראל

איפה הם עומדים: 23 שאלות השאלון

לחצו על שאלה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה, עם המקורות.

• מערכת המשפט ויחסי הרשויות
• פסקת התגברות

  נגדבעד

  יש לאפשר לכנסת להשאיר בתוקף חוק שבית המשפט העליון ביטל, אם רוב חברי הכנסת מצביעים על כך שוב ("פסקת התגברות").

  מוצהר (+2)ב-9.2.2023 אמר יעקב אשר, היום ראש הרשימה: "אמרנו וחתמנו שתהיה פסקת התגברות, בוודאי שלא יהיו פשרות", והסביר שזה כלי עבודה נגד התערבות בית המשפט בנושאי דת ומדינה. באותה שנה העבירה הסיעה מסר "או חוק יסוד לימוד תורה או פסקת התגברות". תמיכה מפורשת של ראש הרשימה, ולכן 2. הביטחון נמוך: הדברים מ-2023, ולא נמצאה אמירה מאוחרת יותר. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (+2)בהצבעה טרומית ב-22.2.2023 על "הצעת חוק-יסוד: ההתגברות" תמכו כל 7 חברי הסיעה (אף אחד לא נעדר או הצביע נגד); הסיעה הייתה אז חברה בקואליציה. לא אותרה הצבעה מאוחרת יותר על פסקת התגברות באופן ספציפי - להבדיל מביטול עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. [1] [2] [3] [4]
• רוב לנבחרים בוועדה לבחירת שופטים

  נגדבעד

  יש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלנבחרי הציבור יהיה בה רוב. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר ב-67 תומכים בהצבעת הקואליציה בלבד (26.3.2025) בעת שהסיעה הייתה חברה בקואליציה; הצבעה שמית לא אותרה, גפני נעדר. התא נשען עכשיו על 2 הצבעות מתועדות של הסיעה עצמה, שכולן עקביות עם הערך. ב-8.1.2025 הצביעה הסיעה בעד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים (התקבלה 56 מול 48). משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]

  בפועל (+2)החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר ב-67 תומכים בהצבעת הקואליציה בלבד (26.3.2025) בעת שהסיעה הייתה חברה בקואליציה; הצבעה שמית לא אותרה, גפני נעדר. התא נשען עכשיו על 2 הצבעות מתועדות של הסיעה עצמה, שכולן עקביות עם הערך. ב-8.1.2025 הצביעה הסיעה בעד הצעה לסדר היום בנושא סמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים (התקבלה 56 מול 48). [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8]
• גיוס ושוויון בנטל
• סנקציות על מי שלא מתגייס

  נגדבעד

  מי שאינו מתייצב לגיוס ללא פטור חוקי צריך להיות חשוף לסנקציות אישיות, כלכליות או אחרות.

  מוצהר (-2), נכון ל-14.10.2026ראש הרשימה יעקב אשר אמר ב-11.10.2026: "מי שיושב ולומד לא אמור לקבל סנקציות, זו העמדה שלנו!", וב-14.10.2026 תקף את הסנקציות על אברכים ועל משפחותיהם: "מכים ללא רחם באישה ובילדים של אברך שכל חטאו הוא שהוא יושב ולומד תורה מבוקר עד ערב". ב-28.9.2026 אמר שיהדות התורה "על כל מרכיביה לא תתמוך ולא תיכנס לאף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של לומדי התורה", ובאותו יום הודיעה אגודת ישראל, אחת המפלגות המרכיבות את הרשימה, שלא תתמוך בשום ממשלה ולא תסייע לה מבחוץ ללא "חקיקת חוק גיוס ללא סנקציות וללא יעדים". מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שמצע הרשימה מעמיד מעליה, החליטה בינואר 2026 להסדיר את מעמד לומדי התורה "בלי סנקציות אישיות ומסודיות ובלי מעצרים". הרשימה מציבה חוק גיוס בלי סנקציות כתנאי לתמיכה בכל ממשלה, ולכן 2-. אשר אמר ביולי 2026 שלגבי מי שאינו לומד "לא מנענו שום סנקציה"; זו הסתייגות לגבי מי שאינו לומד בישיבה, והיא אינה משנה את עיקר העמדה. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9]

  בפועל (-2)ב-14.7.2026 הצביעו ראש הרשימה יעקב אשר וחברי הסיעה בעד הוראת השעה (תיקון 28 לחוק שירות ביטחון) שמקפיאה מעצרים, חקירות ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לצווי גיוס, וב-11.6.2024 בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מ-2022. ביולי 2025 פרשה הסיעה מהקואליציה בשל אי-קידום חוק פטור מגיוס. הצבעה בעד הקפאת האכיפה היא מעשה נגד סנקציות, ולכן 2-. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11]
• שירות אזרחי לצעירים ערבים

  לא ידוע

  נגדבעד

  צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי, בתנאים שיוסכמו עם החברה הערבית.

  מוצהרבתשובת הרשימה לאותה סקירה (16.9.2026) התייחסה יהדות התורה אך ורק לגיוס תלמידי ישיבות, בלי אזכור שירות אזרחי לצעירים ערבים. בכנס ישראל היום (5.7.2026) השווה יעקב אשר, ראש הרשימה, בין ההכלה המבוקשת לציבור החרדי לבין האופן שבו ערביי ישראל מוכלים כאזרחים שווי זכויות, אך לא התייחס לשאלה אם צעירים ערבים צריכים לעשות שירות אזרחי. לא אותרה עמדה ישירה שלו בנושא.

  בפועל: לא ניתן למקם על הסולםבכנסת ה-25 עלתה שלוש פעמים לקריאה טרומית הצעת חוק שירות חובה לכל של אביגדור ליברמן (17.5.2023, 6.3.2024, 26.6.2024), שמחייבת כל צעיר, "יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ'רקסי", בשירות צבאי או אזרחי, עם סנקציות על מי שלא ישרת. חברי סיעת יהדות התורה שהשתתפו בהצבעות הצביעו נגד. הצבעה נגד אינה נקראת בשאלה הזו: ההצעה כפתה שירות בסנקציות ועיקרה היה גיוס חרדים, ולכן הצביעו נגדה גם מי שתומכים בשירות בתנאים מוסכמים, גם המפלגות החרדיות וגם קואליציה שדחתה הצעה של האופוזיציה. לכן אין כאן ערך, ולא נמצא מעשה אחר של הרשימה בשאלה. [1] [2]
• דת ומדינה
• תחבורה ציבורית בשבת

  נגדבעד

  יש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת ברשויות מקומיות שמעוניינות בכך.

  מוצהר (-2), נכון ל-5.10.2026באוקטובר 2026, בריאיון שבו הציג את עמדת יהדות התורה לקראת הממשלה הבאה, מנה מאיר פרוש, העומד בראש אחת המסגרות שמרכיבות את הרשימה, את "להפעיל תחבורה ציבורית בשבת" בין האג'נדות של מפלגות איזנקוט, גולן ובנט "לפגוע בקודשי ישראל". בינואר 2023 דרש יצחק גולדקנופף, אז יו"ר הרשימה ושר, במכתב לשרת התחבורה, לראש הממשלה ולראשי הקואליציה, לעצור עבודות רכבת בשבת: "לא נוכל להשלים עם מצב זה". בהסכם הקואליציוני (דצמבר 2022) התחייבה הרשימה לשמר את הסטטוס קוו בענייני דת ולתקן שינויים שפגעו בו. ברקע: ב-2019 כתב יעקב אשר, היום ראש הרשימה, לשר הפנים שלא לאשר העלאת ארנונה ברשויות שמממנות תחבורה ציבורית בשבת, שאותה כינה "מהלכים פופוליסטים לצרכי יחסי ציבור". כל הקולות מתנגדים, ולכן 2-. הביטחון בינוני: פרוש לא דיבר על השאלה עצמה אלא מנה אותה בין מה שהוא דוחה, ומכתב גולדקנופף עוסק בעבודות רכבת בשבת ולא בהפעלת תחבורה ציבורית. [1] [2] [3] [4] [5]

  בפועל (-2), נכון ל-24.12.2025הסיעה הצביעה נגד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 19.11.2025. עדות חלשה [1] [2] [3] [4]
• נישואין אזרחיים

  נגדבעד

  יש להנהיג נישואין אזרחיים בישראל.

  מוצהר (-2), נכון ל-21.10.2026ב-24.12.2025, בתגובה להצבעת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בעד הצעת חוק נישואים אזרחיים בקריאה טרומית, אמר יצחק גולדקנופף כי הצבעתו "רמיסה בוטה של תורתנו הקדושה"; דגל התורה תקפה זאת כמנוגד "לסיכום שבין הליכוד ליהדות התורה - לשמור על הסטטוס קוו". ב-21.10.2026 אמר יו"ר הרשימה יעקב אשר: "בלמנו למעלה מארבעים חוקים של נישואים אזרחיים וחוק חזיר". [1] [2] [3]

  בפועל (-2)בהצבעה השמית ב-24.12.2025 על הצעת חוק נישואים אזרחיים (קריאה טרומית) הצביעו 4 מ-7 חברי הסיעה נגד ואף אחד לא בעד (3 נעדרו); ההצעה נדחתה במליאה 47–36. [1]
• ביטול סעיף הנכד

  נגדבעד

  יש לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, כך שנכדים של יהודים, שאינם יהודים בעצמם, לא יהיו זכאים לעלות מכוחו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-21.12.2022בהסכם הקואליציוני שחתמה יהדות התורה עם הליכוד (21.12.2022) נקבע במפורש: לאור הקשיים והפרצות ש'סעיף הנכד' בחוק השבות יוצר - ובהם החשש להתבוללות ולשימוש לרעה בזכויות עולים שחוזרים למדינת מוצאם זמן קצר לאחר עלייתם - יבוצעו עד תקציב המדינה לשנת 2023 תיקוני חקיקה נדרשים, שנוסחם ייקבע בתוך 60 יום בוועדה עם נציגי כל מפלגות הקואליציה. הערך אינו 2 משום שההתחייבות היא לתיקון ולא לביטול מלא כניסוח השאלה, ולא אותרה אמירה אישית נפרדת של ראש הרשימה יעקב אשר בנושא. [1]

  בפועל (+2), נכון ל-9.7.2025בהצבעה במליאה ב-9.7.2025 על קידום הצעת חוק לביטול סעיף הנכד הצביע ראש הרשימה יעקב אשר בעצמו בעד, יחד עם חמישה מחברי הסיעה; אף אחד לא הצביע נגד. [1]
• ביטחון, שטחים והסדר מדיני
• הסדר קבע עם מדינה פלסטינית

  נגדבעד

  ישראל צריכה לפעול להסדר קבע שבסופו תקום מדינה פלסטינית. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש; משתמע מהצבעה. בהצבעה ב-18.7.2024 על הצעת סיכום דיון הקובעת שהכנסת מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן תמכו 4 מ-7 חברי הסיעה (3 נעדרו, אף אחד לא נגד); הצעה הצהרתית ולא חקיקה מחייבת. ב-30.10.2024 הצביעה הסיעה נגד הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית (נדחתה 9 מול 47). משתמע מהצבעה עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2)בהצבעה ב-18.7.2024 על הצעת סיכום דיון הקובעת שהכנסת מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן תמכו 4 מ-7 חברי הסיעה (3 נעדרו, אף אחד לא נגד); הצעה הצהרתית ולא חקיקה מחייבת. ב-30.10.2024 הצביעה הסיעה נגד הצעת חוק-יסוד: הכרה במדינה פלסטינית (נדחתה 9 מול 47). ב-23.7.2025 הצביעו יצחק גולדקנופף, מאיר פרוש ויעקב טסלר בעד הצעת הסיכום להחלת ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, שקבעה גם ש"הקמת מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל". עדות חלשה [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7]
• ריבונות ביהודה ושומרון

  נגדבעד

  יש להחיל ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון בקדנציה הקרובה. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+2), נכון ל-31.7.2026בתשובה בכתב לסקר של ynet ו"ידיעות אחרונות" (31.7.2026) כתב יצחק גולדקנופף, שעמד אז בראש יהדות התורה: "עלינו לחזק את ביטחונה של מדינת ישראל, את ההתיישבות בחבלי מולדת, ויש להחיל ריבונות בכל חלקי ארצנו". הביטחון נמוך, כי מי שאמר את הדברים כבר אינו מוביל את הרשימה. יעקב אשר, העומד היום בראשה, לא אמר דבר בנושא, אבל ב-22.10.2025 הצביע נגד הצעת החוק להחלת ריבונות בכל יהודה ושומרון בקריאה טרומית, לפני שעמד בראש הרשימה. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (-1)ראש הרשימה יעקב אשר הצביע ב-22.10.2025 נגד הצעת החוק להחלת ריבונות בכל יהודה ושומרון בקריאה טרומית (עברה 25 מול 24, בלי הצבעה גושית של הקואליציה). הצבעת ראש הרשימה קובעת, ולכן 1-. שאר חברי הרשימה הנוכחית שכיהנו אז הצביעו אחרת: יצחק גולדקנופף, מאיר פרוש ויעקב טסלר הצביעו בעד אותה הצעה; בהצעה על מעלה אדומים (22.10.2025) הצביעו גולדקנופף וטסלר בעד ופרוש נגד; ובהצעה על ביתר עילית (31.12.2025) הצביעו גולדקנופף ופרוש נגד. ב-23.7.2025 תמכו 4 מ-7 חברי הסיעה בהצעת סיכום דיון הצהרתית להחלת ריבונות, בלי תוקף מחייב ובלי לוח זמנים. הביטחון נמוך כי הרשימה חלוקה, והערך נשען על הצבעה אחת של ראש הרשימה, לפני שעמד בראשה. עדות חלשה [1] [2] [3]
• התיישבות ברצועת עזה

  נגדבעד

  יש לחדש התיישבות יהודית ברצועת עזה.

  מוצהר (+2)יצחק גולדקנופף, שעמד אז בראש יהדות התורה, אמר בסיור בציר נצרים ב-28.11.2024: "ההתיישבות היהודית כאן היא התשובה לטבח הנורא". קודם לכן, ב-28.1.2024, השתתף, כשר הבינוי והשיכון, בכנס שקרא לחדש את ההתיישבות ברצועה. יעקב אשר, העומד היום בראש הרשימה, לא אמר אחרת בנושא. הביטחון נמוך, כי מי שאמר את הדברים כבר אינו מוביל את הרשימה. הרשימה חלוקה בנושא: משה גפני, אז יו"ר "דגל התורה", אחת משתי המפלגות שמרכיבות את הרשימה, אמר בטקס בכרמיאל (8.2.2024) שאינו תומך בהתיישבות בעזה ומעדיף התיישבות בגליל ובכרמיאל. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועללא נמצא מעשה של הרשימה בשאלה: הצבעה, הצעת חוק, או החלטה של שר מטעמה על חידוש ההתיישבות בעזה. השתתפותו של שר הבינוי והשיכון מטעם הסיעה, יצחק גולדקנופף, בכנס שקרא לחדש את ההתיישבות ברצועה (28.1.2024) אינה נספרת כמעשה, והיא מוזכרת בעמדה המוצהרת.
• הלחימה בעזה ובלבנון
• חידוש הלחימה בעזה

  לא ידוע

  נגדבעד

  אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ישראל צריכה לחדש את הלחימה ברצועת עזה, גם בניגוד לעמדת ארצות הברית ומועצת השלום.

  מוצהרלא נמצאה אמירה של יעקב אשר או של יהדות התורה על חידוש הלחימה בעזה או על פירוק חמאס מנשקו.

  בפועל: לא היה מקרהשרי יהדות התורה פרשו מהממשלה ביוני-יולי 2025, לפני הפסקת האש בעזה מ-10.10.2025, ולכן לא היו חברי קבינט בעת ההחלטות שנבדקו. ההחלטות התקבלו במסלול ממשלתי ולא הובאו להצבעה שמית במליאת הכנסת.
• רצועת הביטחון בלבנון

  לא ידוע

  נגדבעד

  צה"ל צריך להישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון עד שחיזבאללה יפורק מנשקו, גם אם זה ימנע הסכם עם ממשלת לבנון.

  מוצהרלא נמצאה אמירה של יעקב אשר או של יהדות התורה על השארות צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון.

  בפועל: לא היה מקרהשרי יהדות התורה פרשו מהממשלה ביוני-יולי 2025, לפני חידוש הלחימה בלבנון ב-2.3.2026, ולכן לא היו חברי קבינט בעת ההחלטות שנבדקו. לא אותרה הצבעה שמית במליאת הכנסת בנושא.
• אחריותיות וחקירת 7.10
• ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר

  נגדבעד

  יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-1), נכון ל-30.1.2026יצחק גולדקנופף, שעמד אז בראש הרשימה, הציע בינואר 2026 מנגנון חלופי לוועדת חקירה ממלכתית: "שיישבו סנהדרין, דיינים ורבנים, וידונו מי האשם ב־7 באוקטובר", והוסיף "אני לא יודע מה גדולי ישראל יחליטו". זו הצעה לגוף שאינו ועדה ממלכתית ושחבריו אינם ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, ולכן 1-. קודם לכן, ביוני 2024, אמר "אחרי המלחמה נראה"; האמירה המאוחרת קובעת. הביטחון נמוך: גולדקנופף כבר אינו עומד בראש הרשימה, ולא נמצאה אמירה של יעקב אשר, העומד בראשה היום, בשאלה. מאיר פרוש אמר ב-2024 שהסיעה תתמוך במתווה שיזכה לקונצנזוס; הוא דיבר כשר מחוץ לתחום משרדו, ולכן דבריו אינם עמדת הרשימה. עדות חלשה [1] [2]

  בפועל (-2)ב-1.7.2026 הצביעו 6 מ-7 חברי הסיעה נגד הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית קונקרטית לאירועי 7 באוקטובר בקריאה טרומית (נדחתה 47–53), ואף אחד לא תמך (אחד נעדר). ב-24.12.2025 תמכו לעומת זאת 3 מחברי הסיעה בנוסח הקואליציוני החלופי לוועדה "ממלכתית-לאומית" במבנה שונה (אחד נמנע) - ולכן אינה נחשבת כאן תמיכה בוועדה הממלכתית שבשאלה. ב-16.7.2025 הצביעה הסיעה נגד הצעה לסדר היום בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר (נדחתה 14 מול 17). [1] [2] [3]
• כלכלה ויוקר המחיה
• פיקוח על מחירי מוצרי יסוד

  נגדבעד

  המדינה צריכה להרחיב את הפיקוח הממשלתי על מחירי מוצרי יסוד, גם אם הדבר יפגע ברווחיות הקמעונאים והיבואנים. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (+1), נכון ל-9.1.2023לא נאמר במפורש; משתמע מהצעת החוק של הרשימה עצמה. יעקב אשר, העומד היום בראש הרשימה, חתום יחד עם משה גפני על הצעת חוק מינואר 2023 שמחייבת קמעונאים להעביר לצרכן את ההנחות שהם מקבלים מהיצרן על מוצרים בפיקוח מחירים, כלומר להדק את הפיקוח על חשבון הרווח של הקמעונאי. זה הכיוון של "בעד" בשאלה, אבל הצעת חוק היא מעשה ולא אמירה, ולא נמצאה אמירה של אשר בנושא, ולכן 1+ בביטחון נמוך. משתמע עדות חלשה [1]

  בפועל (+2)בינואר 2023 הניחו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר (יהדות התורה) הצעת חוק שקובעת כי כאשר נקבע בצו מחיר מרבי למצרך בפיקוח - גם למכירה לקמעונאי וגם למכירה לצרכן - ייחשב ההפרש ביניהם לרווח המרבי המותר לקמעונאי; כך שהנחות שמקבל הקמעונאי מהיצרן על מוצרים בפיקוח יגולגלו אל הצרכן, ולא יישארו אצלו כרווח נוסף. ההצעה לא הגיעה להצבעה. יעקב אשר, העומד היום בראש הרשימה, היה אחד משני היוזמים; גפני, היוזם האחר, כבר אינו ברשימה. הביטחון נמוך כי הראיה היא הצעת חוק שלא הגיעה להצבעה. עדות חלשה [1]
• פתיחת שוק המזון ליבוא

  נגדבעד

  המדינה צריכה לפתוח את שוק המזון ליבוא - להוריד מכסים ומכסות יבוא ולהסיר חסמי תקינה - גם אם הדבר יפגע בחקלאים וביצרנים המקומיים.

  מוצהר (-1), נכון ל-24.11.2025בנובמבר 2025 הודיעה סיעת יהדות התורה שהיא מתנגדת לרפורמה בענף החלב שבחוק ההסדרים, ו"דורשת להסיר אותה מהחוק באופן מיידי", בגלל "חששות כבדים מפגיעה חמורה בפרנסת הרפתנים והחקלאים". לדברי חברי הסיעה, הרפורמה, "המבוססת על פתיחת השוק ליבוא נרחב", תחליש את הייצור המקומי ותעמיד את ישראל בתלות במקורות חלב מחוץ לארץ. זו התנגדות לפתיחה ליבוא בענף אחד, בגלל הפגיעה ביצרנים, ולא לפתיחת שוק המזון ליבוא בכלל, ולכן 1- ולא 2-. הביטחון בינוני כי ההודעה פורסמה בשם הסיעה. [1]

  בפועללא נמצאו הצבעה, הצעת חוק או פעולה של הרשימה שפותחים את שוק המזון ליבוא או מגבילים אותו. לרשימה לא היה שר בתחום המזון או החקלאות.
• חינוך
• תקצוב מותנה בלימודי ליבה

  נגדבעד

  תקצוב ממלכתי של מוסד חינוך צריך להיות מותנה בלימוד תוכנית ליבה מלאה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים).

  מוצהר (-2)יצחק גולדקנופף, שעמד אז בראש הרשימה, הגן בדצמבר 2025 על תקצוב מוסדות הפטור, שאינם מלמדים ליבה מלאה, כתיקון "אפליה היסטורית". יעקב אשר, העומד היום בראש הרשימה, אמר בספטמבר 2022 שתקצוב יחסי לפי היקף הליבה ("מוסד שלומד 75% ליבה מקבל 75% תקציב") הוא "הוגן". האמירה המאוחרת קובעת, ולכן 2-. הביטחון נמוך: גולדקנופף כבר אינו עומד בראש הרשימה, ודבריו מתאימים גם לקריאה מתונה יותר, שכן מוסדות הפטור מקבלים תקצוב חלקי; ודברי אשר מ-2022 מצביעים על 1-. משה גפני, אז יו"ר דגל התורה, שלל באוגוסט 2026 את עצם ההתניה ("מי שלא ילמד את כל אלה, לא יקבל תקצוב"); הוא דיבר בשם מפלגת הרכיב, ואינו עוד ברשימה. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-2)כל 4 חברי סיעת יהדות התורה שהצביעו בהצבעה מ-31.5.2023 התנגדו להצעת חוק לחובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור. [1]
• עם מי הם ישבו
• לסרב לממשלה בראשות נתניהו

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (0)ראש הרשימה אשר: "אנחנו לא אוטומטית עם אף אחד" ו"בעיית אמון קשה" עם נתניהו, אך לא פסל ישיבה איתו. נגזר מעמדת הקווים האדומים הקואליציוניים שכבר תועדה. [1] [2] [3]

  בפועל (-2), נכון ל-1.7.2025יהדות התורה הייתה חברה בממשלה ה-37 בראשות נתניהו; יצחק גולדקנופף כיהן כשר מ-29.12.2022 עד 15.6.2025. הפרישה ביולי 2025 הייתה על רקע חוק הגיוס. -2. [1] [2] [3] [4]
• לצרף את רע"ם במקום בחירות

  לא ידוע

  נגדבעד

  אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות.

  מוצהרנמצאו דברים מהותיים של ראש הרשימה יעקב אשר ונרשמו כטענות: הוא אינו פוסל ישיבה עם גדי איזנקוט ("לא אמרתי שיש בעיה", 2.9.2026), ואמר שכל מי שירצה ממשלה יציבה ירצה את יהדות התורה. באותו ריאיון התייחס לרע"ם באמירה חריפה על אי-שירות בצבא. אף אחת מהאמירות אינה נוגעת לשאלה הנשאלת כאן — העדפה בין ממשלה בשיתוף המפלגות הערביות לבין בחירות נוספות — ולכן לא נרשמה כאן עמדה. [1] [2] [3] [4]

  בפועללא אותרה רשומה מתועדת של משא ומתן קואליציוני מול מפלגה ערבית או של סירוב מתועד לכזה בכנסת ה-24 או ה-25.
• תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

  נגדבעד

  ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

  מוצהר (+1), נכון ל-4.4.2021באפריל 2021 תקף משה גפני, שעמד אז בראש יהדות התורה, את סירובו של בצלאל סמוטריץ' לקואליציה שנתמכת בידי רע"ם, ואמר שהסירוב יוביל ל"ממשלה שרובה אנטי-דתית או לבחירות חמישיות". הוא לא אמר במפורש שיתמוך בממשלה הנשענת על רע"ם, אבל התנגד לנעילת האפשרות מראש, ולכן 1+. הביטחון נמוך, כי מי שאמר את הדברים כבר אינו מוביל את הרשימה ואינו ברשימה, ויעקב אשר, העומד היום בראשה, לא אמר דבר בנושא. הרשימה הייתה חלוקה כבר אז: יו"ר הסיעה יצחק פינדרוס, היום מקום 3 ברשימה, אמר ש"זה בבירור לא מצב אידאלי ונורמלי להישען על מפלגה שתומכת בטרור". באוקטובר 2022 אמר גפני, אז כיו"ר דגל התורה, שסמוטריץ' טעה כשסירב לתמיכה מבחוץ. עדות חלשה לפני הכנסת ה-25 [1] [2] [3]

  בפועלבחלון הזמן של השאלה, מאז הבחירות של מרץ 2020, עמדה ממשלה שנשענת מבחוץ על מפלגות ערביות למבחן פעמיים: תוכנית ממשלת המיעוט של בני גנץ במרץ 2020, והניסיון של בנימין נתניהו להקים ממשלה בתמיכת רע"ם באפריל-מאי 2021. לא נמצא מעשה של יהדות התורה באף אחד מהם. חברי הסיעה נחלקו אז בדבריהם, והמחלוקת מתועדת בעמדה המוצהרת.
• לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

  נגדבעד

  המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

  מוצהר (-2)יהדות התורה היא אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ויו"ר הסיעה אשר אמר (ספטמבר 2026) שמי שירצה להרכיב ממשלה ירצה אותה בה. מינוס 2. [1]

  בפועל (-2)יהדות התורה היא עצמה אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ולכן מטבע הדברים לא סירבה מעולם לשבת עם עצמה או עם ש"ס. היא הייתה חברה בממשלת נתניהו לצד ש"ס מדצמבר 2022; באמצע 2025, על רקע משבר חוק הגיוס, התפטרו שריה ויושבי-ראש הוועדות מטעמה, וחברי המפלגה פרשו מהממשלה. אין לה רקורד של ישיבה בממשלה כלשהי בלי ש"ס מאז 2020. [1] [2]
• זכויות ושוויון
• שוויון זכויות ללהט"ב

  נגדבעד

  המדינה צריכה להעניק לזוגות חד-מיניים ולאנשים להט"בים את אותן זכויות ואותו מעמד משפטי כמו לכל אזרח. פער בין מוצהר לבפועל

  מוצהר (-2), נכון ל-21.6.2023יצחק פינדרוס, שהיה אז יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת והיום מספר 3 ברשימה, אמר ביוני 2023 ש"הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאעש, חיזבאללה וחמאס - זה הפריצות בעריות", ושיש למנוע "לא רק את מצעד הגאווה" אלא "בכלל את התנועה הזאת". בהסכם הקואליציוני של הרשימה (דצמבר 2022) נכלל סעיף שיאפשר לבית עסק פרטי לסרב לתת שירות מטעמי אמונה דתית, והחוק הקיים אוסר אפליה בשירות בין היתר בשל נטייה מינית. ב-2020 הודיעה המפלגה שהחוק לאיסור טיפולי המרה "פוגע בקדושת המשפחה". הקולות שנמצאו עקביים בכיוון ובעוצמת ההתנגדות, ולכן 2-. הביטחון נמוך: אמירה מפורשת של ראש הרשימה יעקב אשר בנושא לא נמצאה, ודברי פינדרוס נאמרו ב-2023. עדות חלשה [1] [2] [3]

  בפועל (-1)בכל תשע ההצבעות הטרומיות המרכזיות בנושא הצביעו כל חברי סיעת יהדות התורה שנרשמה להם הצבעה - נגד; לא נרשמה אף הצבעת בעד או נמנע. סעיף תיקון חוק איסור הפליה שבהסכם הקואליציוני שלה לא הובא לחקיקה בכנסת ה-25. [1] [2] [3] [4] [5] [6] [7] [8] [9] [10] [11] [12] [13] [14] [15] [16] [17] [18] [19]
• ייצוג נשים בחוק

  נגדבעד

  המדינה צריכה לחייב בחוק ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת וברשויות המקומיות.

  מוצהר (-1)לא נאמר במפורש אם החוק צריך לחייב ייצוג לנשים; משתמע מדברי יעקב אשר, העומד היום בראש הרשימה. בריאיון ב-13.1.2023, לפני שעמד בראשה, השיב לשאלה למה אין נשים במפלגה: זירת הכנסת "לא מתאימה לנשים חרדיות", ואף אם המפלגה הייתה מחליטה אחרת, "הנשים הטובות, החרדיות האמיתיות" לא היו רוצות מקום שם. מי שאומר זאת אינו תומך בחובת ייצוג, אבל הדברים עוסקים במפלגה שלו ולא בחובה בחוק, ולכן 1- בביטחון נמוך. משתמע עדות חלשה [1]

  בפועל (-1)יהדות התורה הצביעה נגד כל עשר ההצבעות הטרומיות שנבדקו: פעמיים נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת, נגד ייצוג נשים ברשות המקומית, נגד ייצוג הולם במוסדות התכנון, נגד שלוש גרסאות של איסור השחתת מודעות על רקע מגדר, נגד שתי גרסאות של הגדרת אלימות במשפחה, ונגד תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה במילואים - ללא אף הצבעה בעד. כל ההצעות נדחו. [1] [2]
• איסור הפרדה מגדרית במימון המדינה

  נגדבעד

  אין לאפשר הפרדה בין נשים לגברים בלימודים, באירועים ובשירותים שהמדינה מממנת, גם כשהיא מוצגת כהתנדבותית.

  מוצהר (-2), נכון ל-25.12.2022בהסכם הקואליציוני שחתמה יהדות התורה עם הליכוד (דצמבר 2022) נקבע שיתוקן חוק איסור ההפליה כדי ש"תעוגן" האפשרות לקיים אירועי תרבות ולימודים לחרדים ולדתיים בהפרדה מגדרית, ו"לתקן את העיוות בסטטוס-קוו שנעשה לאחרונה". זו דרישה כתובה של הרשימה עצמה לאפשר הפרדה באירועים ובלימודים, הפוכה להיגד, ולכן 2-. ההסכם ידוע מהדיווח עליו ולא מנוסחו המלא, ולכן הביטחון בינוני. מה שהסיעה עשתה בהצבעות על הרחבת ההפרדה באקדמיה מוצג בממד "בפועל". [1]

  בפועל (-2), נכון ל-19.5.2025בשתי ההצבעות המוקדמות על הרחבת ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים - קריאה טרומית (4.12.2024) וקריאה ראשונה (19.5.2025) - הצביעו כל חברי סיעת יהדות התורה שהשתתפו בעד ההרחבה, פה אחד בשתיהן. בהצבעה הסופית (16.7.2026) נעדרה הסיעה כולה בהוראת הרבנים; אך לפי דיווח שפורסם למחרת, סיבת ההיעדרות הייתה התנגדות עקרונית ללימודים אקדמיים בכלל ולא לסעיף ההפרדה עצמו, כך שאינה משנה את הקו העקבי שהראתה הסיעה בשתי ההצבעות שקדמו לה. [1] [2]