המנדטים לקוחים מסקרים שפורסמו עד 23.10.2026. הם אינם עדכניים, ואין ללמוד מהם על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור היום.
סטטוס משפטי
הליכים משפטיים מתועדים. זו קטגוריה עובדתית ולא שיפוט: מה נפתח, מה נפסק ומתי.
ב-4.2.2025 פורסם כי דורפמן נחקר 11 שעות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בחשד שניסה להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית (טרור יהודי) וביקש מידע משטרתי ומודיעיני שלא הוסמך לקבלו. במקורות שנקראו במלואם לא נמצא עדכון מאוחר יותר על סגירת התיק או על כתב אישום. [1]
מה עשה/תה בפועל
הרקורד המתועד: תפקידים, הצבעות, חקיקה והחלטות. 9 טענות, כל אחת עם מקור.
- 2022–2026ראש המטה של השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי [1] [2]
- 2025–היוםראש המטה של השר חיים כץ (ממלא מקומו של בן גביר), המשרד לביטחון לאומי [1]
- 2026–היוםמועמד (מקום 7), עוצמה יהודית [1]
עורך דין. ראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאז כניסת בן גביר למשרד (השר החל לכהן ב-29.12.2022 לפי רישומי הכנסת) ועד התפטרותו ב-15.7.2026 לקראת התמודדותו לכנסת, שנדרשה מפני שעל עובדי מדינה חל איסור להתמודד. בעברו יוצג על ידי בן גביר, כעורך דין, בהיותו נער גבעות ויעד מודיעין של השב"כ; ניהל מטעם בן גביר את המשא ומתן הקואליציוני. בינואר 2025, לאחר פרישת המפלגה מהממשלה, מונה מחדש לראש המטה של השר חיים כץ, שמילא את מקומו של בן גביר. ב-4.2.2025 פורסם כי נחקר 11 שעות במח"ש בחשד שניסה להשפיע על תיקי טרור יהודי וביקש מידע משטרתי שלא הוסמך לקבלו. לא כיהן בכנסת ולכן אין לו עמוד Open Knesset.
3 הליכים ביוזמתו/ה · 2 תפקידים · 1 הליך נגדו/ה · 1 דוח ביקורת · 1 משפטי
- 15.7.2026 תפקיד חנמאל דורפמן מילא את תפקיד ראש המטה של השר לביטחון לאומי מאז כניסתו של איתמר בן גביר למשרד, והתפטר ממנו ב-15.7.2026 לקראת התמודדותו ברשימת עוצמה יהודית, מפני שעל עובדי מדינה חל איסור להתמודד לכנסת. בהודעה על שיבוצו במקום השביעי נמסר כי בתפקידו פעל למימוש מדיניות השר מול המשטרה, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה ומול משרדי ממשלה, וכי היה מעורב בתקציבי הארגונים, בשדרוג מבניהם, בהקמת כיתות הכוננות וברפורמת הנשק. [1]
- ספטמבר 2025 הליך ביוזמתו/ה לפי דיווח של ג'וש בריינר בהארץ (13.9.2025), חדשות 13 וחדשות 12 הגיעו להסדרים חשאיים עם דורפמן: בתוך ימים תוסר מחדשות 13 הכתבה מ-2022 שלפיה דורפמן פעל כיועץ בעמותת "שלום אסירייך", ובתמורה ימשוך דורפמן את תביעתו נגד שני הערוצים וכתביהם (אלי ומוסקו). לפי דיווח ICE על אותו גילוי, ההסדר נחתם בניגוד לעמדתו הנחרצת של אלי, שהתנגד לפשרה וביקש להמשיך במשפט. חדשות 13 מסרה בתגובה לבריינר: "תביעת דיבה על סך מיליון שקלים - מתוכם 600 אלף שקלים כנגד חדשות 13 - נדחתה בהסכמת התובע, ללא חזרה של חדשות 13 מהדברים שפורסמו, וללא כל תיקון, הבהרה או התנצלות"; חדשות 12 לא מסרה תגובה. דורפמן בחר שלא למשוך את התביעה נגד עמותת "מחזקים" ונגד שלושת האזרחים הפרטיים, שהמשיכו להיות נתבעים. בדיון שהתקיים סביב אותו מועד בבית משפט השלום בירושלים בהליך שנגד הנתבעים הנותרים, העיר השופט חיים פס כי מי שבוחר לפעול בזירה הציבורית חייב לדעת לספוג ביקורת, והביע ספק בטענת דורפמן שמעורבותו בהקמת העמותה הייתה טכנית בלבד. [1]
- 4.2.2025 הליך נגדו/ה ב-4.2.2025 פורסם כי חנמאל דורפמן, ראש המטה של השר בן גביר, נחקר 11 שעות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בחשד שניסה להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית (טרור יהודי) וביקש מידע משטרתי שלא היה מוסמך לקבלו. [1]
- 26.1.2025 תפקיד ב-26.1.2025, לאחר פרישת עוצמה יהודית מהממשלה, דווח כי חנמאל דורפמן ימונה מחדש לראש המטה של מחליפו של בן גביר בתפקיד, השר חיים כץ, וכי הוא אחד מכמה נושאי משרות אמון של בן גביר שיישארו בתפקידם במשרד לביטחון לאומי. [1]
- ספטמבר 2023 הליך ביוזמתו/ה בכתבי ההגנה שהגישו (עד ספטמבר 2023) טענו רוב הנתבעים בתביעת דורפמן כי מדובר בתביעת השתקה (SLAPP): עורכי דינם של אלי, רשת וחדשות 13 טענו שהתביעה היא ניסיון להשתיקם וכי פרסומיהם היו אמיתיים ופורסמו בתום לב; עורכי דינה של עמותת "מחזקים" טענו לשימוש לרעה בהליכי משפט; עורכי דינה של האזרחית סיגל עזריהו טענו שהתביעה נגדה היא תביעת השתקה; עורך דינה של האזרחית אור נחום כתב בכתב ההגנה: "תביעה זו היא תביעה בררנית קלאסית, אשר מדיף ממנה ריח רע של שימוש לרעה בהליכי משפט... כל מבוקשו הוא להטיל אימה עליה ועל שכמותה שלא להדהד מידע תקשורתי ביקורתי כלפיו". [1]
- 28.6.2023 דוח ביקורת נציבות שירות המדינה הבהירה ב-28.6.2023 כי עובדים במשרת אמון במשרד לביטחון לאומי, ובכללם חנמאל דורפמן - ראש המטה של השר איתמר בן גביר - אינם רשאים להעביר הוראות והנחיות לגורמים המקצועיים במשרד, לרבות מפכ"ל המשטרה וניצבים. הבירור בא בעקבות דיווחים כי דורפמן העביר הנחיות למפכ"ל קובי שבתאי ולבכירים נוספים במשטרה. [1]
- דצמבר 2022 הליך ביוזמתו/ה חנמאל דורפמן הגיש תביעת לשון הרע בסך כמיליון שקלים (תיק 53718-12-22) נגד עיתונאי חדשות 13 יוסי אלי (300 אלף ש"ח מאלי אישית ועוד 300 אלף ש"ח מרשת/חדשות 13), עיתונאי חדשות 12 יגאל מוסקו (50 אלף ש"ח), עמותת "מחזקים למען השלום והדמוקרטיה" (200 אלף ש"ח) ושלושה אזרחים פרטיים שהדהדו את הפרסומים ברשתות החברתיות - סיגל עזריהו, אמנון גרוף ואור נחום (50 אלף ש"ח מכל אחד). התביעה עוסקת בפרסומים על מעורבותו בעמותת "שלום אסירייך". דורפמן טען בתביעתו כי אינו משמש כיועץ המשפטי של העמותה, אינו קשור לגיוס התרומות שלה, וכי חדשות 13 יצרו רושם שגוי כאילו הודה שמחבלים יהודים נמנים עם לקוחותיו, בעוד שלטענתו אמר רק שאינו זוכר אם הם בין לקוחותיו. [1]
- 14.11.2022 משפטי ב-14.11.2022 דיווח ערוץ 13 (העיתונאי יוסי אלי) כי עו"ד חנמאל דורפמן, אז מנהל המשא ומתן הקואליציוני של עוצמה יהודית, מייעץ לעמותת "שלום אסירייך" שהפקידה כספים בחשבונם של אסירים ביטחוניים יהודים. בתגובה לדיווח מסרה מפלגת עוצמה יהודית: "עו"ד חנמאל דורפמן הינו פרקליט מוכשר ומבוקש, המייצג מגוון רב של ארגונים, כמו גם לקוחות המחזרים לפתחו. אנו גאים להיעזר בשירותו." [1]
איפה הוא או היא עומדים
מה הוא או היא עצמם אמרו ועשו בכל אחת משאלות השאלון, בנפרד מהרשימה. מכאן נבנית הקריאה "לפי הרקורד של האנשים" בשאלון. כשאין כאן כלום, זה אומר שלא נמצא תיעוד אישי - לא שהעמדה זהה לרשימה.
לא אותרה עמדה אישית מתועדת. עמדות הרשימה
התנהלות
לא תועדו אירועי התנהלות. זה אומר רק שלא נמצאו במסגרת הניטור שבוצע, לא שאין.
ממצאי ביקורת על ניהול תפקיד ציבורי
מה שגוף ביקורת מוסמך – מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, בית משפט – קבע בפועל על אופן ניהול תפקיד. ממצא שנסגר או בוטל מופיע כאן באותה מידה כמו ממצא מרשיע.
אלה לא נספרים בניטור ההתנהלות: הניטור הוא מדגם שווה לכל הרשימות, והממצאים האלה תלויים במי שנבדק ומתי. היעדר ממצא אינו עדות לכלום. אין כאן ציון "מקצועיות" ואין השוואה בין מועמדים – רק מה שתועד.
-
28.6.2023מוקדם יותרממצא ביקורת על ניהול תפקיד
נציבות שירות המדינה קבעה ב-28.6.2023, בעקבות דיווחים על כך שראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, חנמאל דורפמן, העביר הנחיות למפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ולבכירים נוספים במשטרה, כי עובד במשרת אמון כמותו אינו רשאי להעביר הוראות והנחיות לגורמים המקצועיים במשרד לביטחון לאומי, לרבות מפכ"ל המשטרה וניצבים.
תגובת הנושא: לא אותרה תגובה שפורסמה בשם דורפמן או בן גביר לקביעת הנציבות; הטיפול הבא הופקד בידי הממונה על תלונות הציבור במשרד, שהתבקש לבחון את התנהלות דורפמן בתקופה שקדמה להסדרת מעמדו כעובד מדינה.
לפי הרובריקה: ממצא של גוף ביקורת מוסמך (נציבות שירות המדינה) על אופן ניהול תפקיד ציבורי. ממצאים כאלה אינם נספרים במניין ההתנהלות - זהו מדגם שווה שתלוי במי נבדק ומתי - ומוצגים בנפרד כרקורד בתפקיד ציבורי.
המקורות
9 טענות על חנמאל דרופמן, עם הציטוט והמקור לכל אחת
מאומתדצמבר 2022מדרגה 3
חנמאל דורפמן הגיש תביעת לשון הרע בסך כמיליון שקלים (תיק 53718-12-22) נגד עיתונאי חדשות 13 יוסי אלי (300 אלף ש"ח מאלי אישית ועוד 300 אלף ש"ח מרשת/חדשות 13), עיתונאי חדשות 12 יגאל מוסקו (50 אלף ש"ח), עמותת "מחזקים למען השלום והדמוקרטיה" (200 אלף ש"ח) ושלושה אזרחים פרטיים שהדהדו את הפרסומים ברשתות החברתיות - סיגל עזריהו, אמנון גרוף ואור נחום (50 אלף ש"ח מכל אחד). התביעה עוסקת בפרסומים על מעורבותו בעמותת "שלום אסירייך". דורפמן טען בתביעתו כי אינו משמש כיועץ המשפטי של העמותה, אינו קשור לגיוס התרומות שלה, וכי חדשות 13 יצרו רושם שגוי כאילו הודה שמחבלים יהודים נמנים עם לקוחותיו, בעוד שלטענתו אמר רק שאינו זוכר אם הם בין לקוחותיו.
תגובת הנושא: בכתב התביעה עצמו (המקור לתביעה) טען דורפמן כי אינו יועץ משפטי של עמותת "שלום אסירייך", אינו קשור לגיוס התרומות שלה, וכי הכתבה יצרה רושם שגוי לגבי דבריו על לקוחותיו (ראו הציטוט בעדות לעיל).
מספר התיק (53718-12-22) עולה בקנה אחד עם פורמט תיקים אזרחיים בישראל (מספר-חודש-שנה); זה גם עקבי עם לשון הכתבה (27.9.2023) שמתארת את הפרסומים המדוברים כ"ששודרו בחודש נובמבר האחרון" - נובמבר 2022.
-
„חנמאל דורפמן, מקורבו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ומי שמשמש בימים אלה כראש המטה של השר, הגיש תביעה בסך מיליון שקלים נגד שורת גורמים, בהם אזרחים פרטיים שהדהדו ממצאים עיתונאיים וטוענים כי התביעה נגדם היא תביעת השתקה.“
תומך, פתיחת הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„דרש דורפמן פיצוי בסך 300 אלף שקלים מאלי אישית ועוד 300 אלף שקלים מחברות רשת וחדשות 10.“
תומך, פסקה שנייה בגוף הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„בשל כך הוגשה התביעה גם נגד העמותה, בדרישה לפיצוי בסך 200 אלף שקלים... בשל כך הוגשה התביעה גם נגדו [מוסקו] בדרישה לפיצוי בסך 50 אלף שקלים... כל אחד מהאזרחים נדרש לפצות את דורפמן ב-50 אלף שקלים.“
תומך, פסקאות 4-6 בגוף הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„53718-12-22“
תומך, מספר התיק, בתחתית הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„דורפמן טוען בתביעתו כי אינו משמש כיועץ המשפטי של העמותה, לא קשור לתרומות שהיא מגייסת ואין לו כל קשר אליה. דורפמן טוען בכתב התביעה כי בחדשות 13 יצרו את הרושם שהוא מודה שבין לקוחותיו מחבלים יהודים בעוד שבפועל אמר כי אינו זוכר אם הם בין לקוחותיו.“
תומך, פסקה שלישית בגוף הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי
מאומת14.11.2022מדרגה 3
ב-14.11.2022 דיווח ערוץ 13 (העיתונאי יוסי אלי) כי עו"ד חנמאל דורפמן, אז מנהל המשא ומתן הקואליציוני של עוצמה יהודית, מייעץ לעמותת "שלום אסירייך" שהפקידה כספים בחשבונם של אסירים ביטחוניים יהודים. בתגובה לדיווח מסרה מפלגת עוצמה יהודית: "עו"ד חנמאל דורפמן הינו פרקליט מוכשר ומבוקש, המייצג מגוון רב של ארגונים, כמו גם לקוחות המחזרים לפתחו. אנו גאים להיעזר בשירותו."
תגובת הנושא: תגובת מפלגת עוצמה יהודית (לא דורפמן אישית) מובאת בציטוט לעיל: הגנה על כשירותו המקצועית כעורך דין, בלי התייחסות ישירה לשאלת הקשר לעמותה.
זהו הדיווח המקורי (נובמבר 2022) שעליו נסבה תביעת הדיבה שהגיש דורפמן, ושעל הסרתו הוסכם בהסדר הפשרה מספטמבר 2025. כתבת ערוץ 13 המקורית עצמה חסומה לשליפה ישירה; הציטוט כאן מדיווח מעריב מאותו ערב, המייחס את הממצא לערוץ 13 במפורש.
-
„ערוץ 13 דיווח כי עו"ד חנמאל דורפמן, מנהל המשא ומתן הקואליציוני של מפלגת עוצמה יהודית, מייעץ לעמותת "שלום אסירייך" שהפקידה כספים בחשבונם של אסירים ביטחוניים יהודים“
תומך, פתיחת הכתבה. דיווח: בכיר בעוצמה יהודית מייעץ לעמותה שמעבירה כספים למחבלים יהודים בכלא, מעריב אונליין, 14.11.2022 דיווח מקורי -
„ממפלגת עוצמה יהודית נמסר בתגובה: "עו"ד חנמאל דורפמן הינו פרליקט מוכשר ומבוקש, המייצג מגוון רב של ארגונים, כמו גם לקוחות המשחרים לפתחו. אנו גאים להיעזר בשירותו. חבל שלא ביררתם עם מי היועצים של רם בן ברק עבדו לפני שהפך ליו"ר ועדת חוץ וביטחון.“
תומך, פסקת התגובה בתחתית הכתבה. דיווח: בכיר בעוצמה יהודית מייעץ לעמותה שמעבירה כספים למחבלים יהודים בכלא, מעריב אונליין, 14.11.2022 דיווח מקורי
מאומתספטמבר 2023מדרגה 3
בכתבי ההגנה שהגישו (עד ספטמבר 2023) טענו רוב הנתבעים בתביעת דורפמן כי מדובר בתביעת השתקה (SLAPP): עורכי דינם של אלי, רשת וחדשות 13 טענו שהתביעה היא ניסיון להשתיקם וכי פרסומיהם היו אמיתיים ופורסמו בתום לב; עורכי דינה של עמותת "מחזקים" טענו לשימוש לרעה בהליכי משפט; עורכי דינה של האזרחית סיגל עזריהו טענו שהתביעה נגדה היא תביעת השתקה; עורך דינה של האזרחית אור נחום כתב בכתב ההגנה: "תביעה זו היא תביעה בררנית קלאסית, אשר מדיף ממנה ריח רע של שימוש לרעה בהליכי משפט... כל מבוקשו הוא להטיל אימה עליה ועל שכמותה שלא להדהד מידע תקשורתי ביקורתי כלפיו".
אלה טענות הנתבעים בהליך אזרחי תלוי ועומד (נכון למועד הכתבה), לא קביעה של בית משפט. מובאות בציטוט וביחוס כנדרש.
-
„אלי, רשת וחדשות 13 טוענים, באמצעות עורכי-הדין דור ליאונד ורם פרייס-סיטון, כי התביעה אינה אלא ניסיון להשתיקם וכי ממילא הפרסומים שלהם לא כללו לשון הרע, היו אמיתיים ופורסמו בתום לב.“
תומך, תחת הכותרת "תביעה בררנית קלאסית". כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„עמותת מחזקים טוענת, באמצעות עורכי-הדין שלומי זכריה וליאור צור, כי התביעה היא בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט וכי העמותה בסך הכל חזרה על דברים אשר פורסמו בכתבה ואשר לא הוכחשו על ידי דורפמן, והיו בעלי עניין מובהק לציבור.“
תומך, אותו מדור. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי -
„"תביעה זו היא תביעה בררנית קלאסית, אשר מדיף ממנה ריח רע של שימוש לרעה בהליכי משפט", נטען בכתב ההגנה של נחום. "דומה כי התובע עצמו ער לכך שהוא לא יזכה לסעד מן הנתבעת, וכל מבוקשו הוא להטיל אימה עליה ועל שכמותה שלא להדהד מידע תקשורתי ביקורתי כלפיו, להיזהר מהבעת ביקורת עליו ולהימנע מהדהוד מסריה של הנתבעת 4 [מחזקים]"“
תומך, סוף הכתבה. כתבי הגנה בתביעת המיליון של חנמאל דורפמן: שימוש לרעה בהליכי משפט, העין השביעית, 27.9.2023 דיווח מקורי
מאומתספטמבר 2025מדרגה 3
לפי דיווח של ג'וש בריינר בהארץ (13.9.2025), חדשות 13 וחדשות 12 הגיעו להסדרים חשאיים עם דורפמן: בתוך ימים תוסר מחדשות 13 הכתבה מ-2022 שלפיה דורפמן פעל כיועץ בעמותת "שלום אסירייך", ובתמורה ימשוך דורפמן את תביעתו נגד שני הערוצים וכתביהם (אלי ומוסקו). לפי דיווח ICE על אותו גילוי, ההסדר נחתם בניגוד לעמדתו הנחרצת של אלי, שהתנגד לפשרה וביקש להמשיך במשפט. חדשות 13 מסרה בתגובה לבריינר: "תביעת דיבה על סך מיליון שקלים - מתוכם 600 אלף שקלים כנגד חדשות 13 - נדחתה בהסכמת התובע, ללא חזרה של חדשות 13 מהדברים שפורסמו, וללא כל תיקון, הבהרה או התנצלות"; חדשות 12 לא מסרה תגובה. דורפמן בחר שלא למשוך את התביעה נגד עמותת "מחזקים" ונגד שלושת האזרחים הפרטיים, שהמשיכו להיות נתבעים. בדיון שהתקיים סביב אותו מועד בבית משפט השלום בירושלים בהליך שנגד הנתבעים הנותרים, העיר השופט חיים פס כי מי שבוחר לפעול בזירה הציבורית חייב לדעת לספוג ביקורת, והביע ספק בטענת דורפמן שמעורבותו בהקמת העמותה הייתה טכנית בלבד.
תגובת הנושא: לא אותרה תגובה פומבית של דורפמן עצמו (בשמו) להסדר; הפרסומים מביאים רק את תגובת חדשות 13 (מסרה תגובה) ואת שתיקת חדשות 12.
"בימים הקרובים"/"לאחרונה" בדיווחים אינו מאפשר לקבוע תאריך חתימה מדויק של ההסדר עצמו, ולכן התאריך שנרשם הוא חודש הפרסום (ספטמבר 2025) ולא תאריך מדויק.
-
„13 בספטמבר 2025 חדשות 13 ו–12 הגיעו להסדרים סודיים עם חנמאל דורפמן, ראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במסגרתם יוסרו פרסומים שעסקו בו — והוא בתמורה ימשוך את תביעתו נגד הערוצים וכתביהם. לפי כמה מקורות, בין הצדדים סוכם כי בימים הקרובים יסירו בחדשות 13 חשיפה מ–2022 לפיה חנמאל דורפמן פעל כיועץ בעמותת "שלום אסירייך", אשר סייעה לאסירים ביטחוניים יהודים ותמכה כלכלית במחבלים יהודים.“
תומך, פתיחת הכתבה (הפסקה החופשית). חדשות 13 ו-12 הגיעו להסדר חשאי עם חנמאל דורפמן במסגרתו יוסרו פרסומים עליו, הארץ, 13.9.2025 דיווח מקורי -
„על פי הפרסום של ג'וש בריינר ב'הארץ' ההסדרים, שנחתמו בניגוד לעמדתו הנחרצת של הכתב יוסי אלי שהתנגד לפשרה וביקש להמשיך במשפט, כוללים הסרת החשיפה מ-2022 לפיה דורפמן פעל כיועץ משפטי בעמותה שגייסה לכאורה כספים עבור רוצחי הנער מוחמד אבו חדיר והמחבל ג'ק טייטל.“
תומך, פסקה שנייה. חדשות 13 מגיבה: מדוע היא לא מרגישה שהסכם הפשרה רע, אייס (ICE), 14.9.2025 דיווח נגזר -
„בחדשות 13 מסרו בתגובה לבריינר כי מבחינתם נמחקה תביעת דיבה על סך מיליון שקלים בהסכמת דורפמן ומבלי חזרה של חדשות 13 מהדברים ובלי להתנצל. בחדשות 12 סירבו להתייחס.“
תומך, סוף הכתבה. חדשות 13 מגיבה: מדוע היא לא מרגישה שהסכם הפשרה רע, אייס (ICE), 14.9.2025 דיווח נגזר -
„מחדשות 13 מסרו בתגובה לעיתון הארץ: "תביעת דיבה על סך מיליון שקלים - מתוכם 600 אלף שקלים כנגד חדשות 13 - נדחתה בהסכמת התובע, ללא חזרה של חדשות 13 מהדברים שפורסמו, וללא כל תיקון, הבהרה או התנצלות".“
תומך, פסקה חמישית. חדשות 12 ו-13 נכנעו? ההבנות הסודיות עם מקורבו של בן גביר נחשפות, אייס (ICE), 14.9.2025 דיווח נגזר -
„דורפמן עצמו בחר שלא לוותר על התביעה נגד "מחזקים" ונגד גולשים פרטיים ששיתפו את הפרסומים. בדיון שנערך השבוע בבית משפט השלום בירושלים, העיר השופט חיים פס כי מי שבוחר לפעול בזירה הציבורית חייב לדעת לספוג ביקורת. הוא גם הביע ספק בטענה כי מעורבותו של דורפמן בהקמת העמותה הייתה טכנית בלבד.“
תומך, פסקה שישית. חדשות 12 ו-13 נכנעו? ההבנות הסודיות עם מקורבו של בן גביר נחשפות, אייס (ICE), 14.9.2025 דיווח נגזר
מאומת28.6.2023מדרגה 2
נציבות שירות המדינה הבהירה ב-28.6.2023 כי עובדים במשרת אמון במשרד לביטחון לאומי, ובכללם חנמאל דורפמן - ראש המטה של השר איתמר בן גביר - אינם רשאים להעביר הוראות והנחיות לגורמים המקצועיים במשרד, לרבות מפכ"ל המשטרה וניצבים. הבירור בא בעקבות דיווחים כי דורפמן העביר הנחיות למפכ"ל קובי שבתאי ולבכירים נוספים במשטרה.
תגובת הנושא: לא אותרה תגובה שפורסמה בשם דורפמן או בן גביר לקביעת הנציבות; הטיפול הבא הופקד בידי הממונה על תלונות הציבור במשרד, שהתבקש לבחון את התנהלות דורפמן בתקופה שקדמה להסדרת מעמדו כעובד מדינה.
-
„אסור לדורפמן להעביר הוראות לגורמים מקצועיים במשרד לביטחון לאומי - מאחר שהוא נושא במשרת אמון“
תומך. נציבות שירות המדינה: ראש המטה של בן גביר לא רשאי לתת הוראות למפכ"ל ולניצבים, הארץ, 28.6.2023 דיווח מקורי -
„הנציבות הבהירה כי עובדים במשרת אמון אינם רשאים להעביר הוראות והנחיות לגורמים המקצועיים במשרד לביטחון לאומי“
תומך. נציבות שירות המדינה: ראש המטה של בן גביר לא רשאי לתת הוראות למפכ"ל ולניצבים, הארץ, 28.6.2023 דיווח מקורי
מאומתמדרגה 1
חנמאל דורפמן הוא ראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפני כן ייצג אותו בן גביר, כעורך דין, בהיותו נער גבעות ויעד מודיעין של השב"כ; דורפמן ניהל מטעם בן גביר את המשא ומתן הקואליציוני.
-
„עורך הדין של נערי הגבעות איתמר בן גביר“
תומך, רקע משפטי. האיש החזק לצידו של איתמר בן גביר: "השב"כ רוצה ברעתי", N12 דיווח מקורי -
„הוא היה אז נער גבעות קיצוני וגם יעד מודיעין של השב"כ“
תומך, רקע. האיש החזק לצידו של איתמר בן גביר: "השב"כ רוצה ברעתי", N12 דיווח מקורי -
„האיש שניהל מטעמו את המשא ומתן הקואליציוני“
תומך, תפקיד. האיש החזק לצידו של איתמר בן גביר: "השב"כ רוצה ברעתי", N12 דיווח מקורי
מאומת4.2.2025מדרגה 3
ב-4.2.2025 פורסם כי חנמאל דורפמן, ראש המטה של השר בן גביר, נחקר 11 שעות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בחשד שניסה להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית (טרור יהודי) וביקש מידע משטרתי שלא היה מוסמך לקבלו.
לא אותר עדכון מאוחר יותר (סגירת תיק / כתב אישום) במקור שנקרא ישירות; המידע הנלווה על חילוט טלפון והמשך חקירה מבוסס על כותרות בלבד, ללא אימות מתוך הכתבות המלאות.
-
„ניסה להשפיע על תיקים בתחום הפשיעה הלאומנית, ושביקש מידע משטרתי ומידע על תיקים שנחקרים בשב"כ“
תומך, חשד המיוחס לדורפמן. חנמאל דורפמן נחקר 11 שעות במח"ש, חשד: ביקש גם לברר מניעות לקבלת נשק, ynet, 4.2.2025 דיווח מקורי -
„נחקר אתמול (שלישי) במשך 11 שעות“
תומך, פרטי החקירה. חנמאל דורפמן נחקר 11 שעות במח"ש, חשד: ביקש גם לברר מניעות לקבלת נשק, ynet, 4.2.2025 דיווח מקורי
מאומת15.7.2026מדרגה 1
חנמאל דורפמן מילא את תפקיד ראש המטה של השר לביטחון לאומי מאז כניסתו של איתמר בן גביר למשרד, והתפטר ממנו ב-15.7.2026 לקראת התמודדותו ברשימת עוצמה יהודית, מפני שעל עובדי מדינה חל איסור להתמודד לכנסת. בהודעה על שיבוצו במקום השביעי נמסר כי בתפקידו פעל למימוש מדיניות השר מול המשטרה, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה ומול משרדי ממשלה, וכי היה מעורב בתקציבי הארגונים, בשדרוג מבניהם, בהקמת כיתות הכוננות וברפורמת הנשק.
רשימת התחומים לקוחה מהודעת השיבוץ מטעם המפלגה, בניסוח משבח ("שורת הישגים משמעותיים") שאינו מאומץ כאן; לא נבדק מה היה חלקו בפועל בכל אחד מהם ולא אותר מסמך ראשוני המתעד זאת. מועד תחילת התפקיד אינו מצוין במפורש במקורות; הוא נגזר מהמשפט "שמילא מאז כניסתו של בן גביר למשרד" בצירוף מועד תחילת כהונת בן גביר כשר (29.12.2022) לפי רישומי הכנסת.
-
„חנמאל דורפמן, ראש המטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, התפטר היום (רביעי) מתפקידו לקראת התמודדותו ברשימת עוצמה יהודית לכנסת. דורפמן נאלץ לעזוב את התפקיד, שמילא מאז כניסתו של בן גביר למשרד, מפני שעל עובדי מדינה חל איסור להתמודד לכנסת.“
תומך, פסקת הפתיחה. חנמאל דורפמן התפטר מהמשרד לביטחון לאומי לקראת התמודדותו ברשימת עוצמה יהודית, הארץ, 15.7.2026 דיווח מקורי -
„במהלך הקדנציה, שימש דורפמן כראש המטה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ופעל למימוש מדיניות השר מול גופי המשרד - המשטרה, שירות בתי הסוהר, ומערך הכבאות וההצלה, וכן מול המשרדים הממשלתיים השונים.“
תומך, גוף הכתבה. קורץ לחרדים? בן גביר שריין את העסקן רגע לפני סגירת הרשימות, ישראל היום, 7.9.2026 דיווח מקורי -
„במסגרת עשייתו, היה מעורב דורפמן בשורת הישגים משמעותיים: גידול משמעותי בתקציבי המשטרה, שב"ס וכב"ה, שדרוג בניין הכוח של הארגונים, פרויקט הקמת כיתות הכוננות, רפורמת הנשק, ועוד.“
תומך, גוף הכתבה. קורץ לחרדים? בן גביר שריין את העסקן רגע לפני סגירת הרשימות, ישראל היום, 7.9.2026 דיווח מקורי
מאומת26.1.2025מדרגה 2
ב-26.1.2025, לאחר פרישת עוצמה יהודית מהממשלה, דווח כי חנמאל דורפמן ימונה מחדש לראש המטה של מחליפו של בן גביר בתפקיד, השר חיים כץ, וכי הוא אחד מכמה נושאי משרות אמון של בן גביר שיישארו בתפקידם במשרד לביטחון לאומי.
עובדה רלוונטית לתיעוד הפרישה מהקואליציה (ינואר 2025): שרי המפלגה סיימו כהונה ב-21.1.2025, ואילו נושאי משרות האמון שלהם במשרד לביטחון לאומי נותרו בתפקידם. הכתבה מוסיפה הערכה ("מה שצפוי לאפשר לבן גביר את המשך השליטה") שאינה מאומצת כאן כעובדה.
-
„חנמאל דורפמן, מקורבו של בן גביר ששימש ראש המטה שלו במשרד לביטחון לאומי, ימונה מחדש לראש המטה של מחליפו של בן גביר בתפקיד, השר חיים כץ.“
תומך, פסקת הפתיחה. חנמאל דורפמן ואנשיו של בן גביר במשרד לביטחון לאומי יישארו בתפקידם, לבקשת ממלא המקום כץ, הארץ, 26.1.2025 דיווח מקורי -
„דורפמן הוא רק אחד מכמה נושאי משרות אמון של בן גביר, ובהם יועצים ועובדי לשכה, שיישארו בתפקידם במשרד לביטחון לאומי“
תומך, פסקת הפתיחה. חנמאל דורפמן ואנשיו של בן גביר במשרד לביטחון לאומי יישארו בתפקידם, לבקשת ממלא המקום כץ, הארץ, 26.1.2025 דיווח מקורי