דילוג לתוכן העמוד
בחירות לכנסת 2026עובדות עם מקורות, בלי ציון אחד

הנושאים

עם מי הם ישבו

ממשלה צריכה רוב בכנסת כדי להחזיק מעמד - בפועל 61 חברי כנסת, שבלעדיהם אפשר להפילה בהצבעת אי-אמון או להכשיל לה את התקציב. לכן ההצהרות של רשימות על מי שהן מוכנות או מסרבות לשבת איתו קובעות, הלכה למעשה, אילו ממשלות אפשריות אחרי הבחירות. הצהרות כאלה אינן מחייבות בחוק, וחלקן הופרו בעבר. לכן מוצג כאן מה נאמר, ולצידו מה נעשה בפועל.

המקורות לתיאור המצב (2) · נבדק מול המצב העדכני ב-24.9.2026

4 שאלות בשאלון בנושא הזה. לכל אחת: מה אומרות הרשימות הגדולות, וכל הרשימות על ציר אחד. המקור לכל עמדה נמצא בדף הרשימה.

מה שהוצהר מה שנעשה בפועל פער בין השניים הכיתוב משני צידי כל סולם אומר מה כל קצה מייצג

לסרב לממשלה בראשות נתניהו

המפלגה שאבחר צריכה לסרב להיכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו.

מה המצב היום, ומה הטענות לכל צד

מה קורה היום: נתניהו מכהן כראש ממשלה ועומד לדין בשלושה תיקים פליליים (1000, 2000 ו-4000) בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. המשפט נפתח ב-2020 ועדיין לא הסתיים.

על מה השאלה: חלק מהרשימות המתמודדות הצהירו שלא יצטרפו לממשלה בראשות נתניהו, וחלקן הצהירו שיצטרפו רק לממשלה בראשותו. השאלה היא אם אתם רוצים שהרשימה שתבחרו תסרב מראש להצטרף לממשלה בראשותו.

דוגמה: ב-3.7.2026 אמר נפתלי בנט, ראש רשימת "ביחד": "אני עם לפיד עד הסוף, לא אשב עם נתניהו". בתחילת ספטמבר 2026 אמר עופר וינטר, ראש רשימת "עמך ישראל": "אנחנו במחנה הימין ומנהיג מחנה הימין הוא נתניהו. רק עליו נמליץ".

בעד: אחרי 7 באוקטובר, ובזמן שהוא עומד לדין, נתניהו לא צריך לעמוד בראש הממשלה, ורשימה שחושבת כך צריכה לומר מראש שלא תצטרף אליו.

נגד: את ראש הממשלה צריכים לקבוע הבוחרים, ולא התחייבויות מראש; פסילה של המועמד שמוביל את המחנה הגדול מצמצמת את האפשרויות להרכיב ממשלה.

"תומך/ת" פירושו: לתמוך בכך שהרשימה שתבחרו תסרב מראש להצטרף לממשלה בראשות נתניהו.

מה אומרות הרשימות הגדולות

כל הרשימות על ציר אחד

מסודרות לפי מה שעשו, וכשאין כזה לפי מה שאמרו. עיגול ריק = מה שהוצהר, מלא = מה שנעשה.

מתנגד/ת מאודתומך/ת מאוד
  • ישר!גדי איזנקוט נכנס לממשלת החירום בראשות נתניהו באוקטובר 2023 וכיהן בקבינט המלחמה, והתפטר ממנה ב-9.6.2024 במחאה על אי-קבלת החלטות. כלומר הוא לא סירב להיכנס — הוא נכנס ואחר כך יצא. -2 באותה קריאה שבה דורגה כחול לבן על כניסת גנץ לאותה ממשלה, וביטחון בינוני ולא גבוה: "ישר!" נוסדה ב-2025 ולא הייתה סיעה באותה עת, וזהו הרקורד האישי של ראש הרשימה.
  • הליכודהליכוד הוא שהקים את הממשלה ה-37 בראשות נתניהו ועמד בראשה לאורך הכנסת ה-25. -2.
  • עוצמה יהודיתעוצמה יהודית חתמה ב-25.11.2022 על הסכם קואליציוני עם הליכוד ונכנסה לממשלה ה-37 בראשות נתניהו; איתמר בן גביר כיהן בה כשר לביטחון לאומי. הסיעה פרשה ב-16.1.2025 בשל עסקת החטופים ושבה לממשלה ב-18.3.2025 — פרישה בשל מדיניות מלחמה, לא סירוב לשבת בראשות נתניהו. -2 ("מתנגד/ת מאוד" לסירוב): הרשימה לא רק שלא סירבה, היא ישבה בממשלתו ונאבקה לחזור אליה.
  • ש"סש"ס הייתה חברה בממשלה ה-37 בראשות נתניהו משנת 2022, ושריה כיהנו בה. פרישתה ביולי 2025 הייתה על רקע חוק הגיוס ולא סירוב לשבת בראשות נתניהו. -2.
  • יהדות התורהיהדות התורה הייתה חברה בממשלה ה-37 בראשות נתניהו; יצחק גולדקנופף כיהן כשר מ-29.12.2022 עד 15.6.2025. הפרישה ביולי 2025 הייתה על רקע חוק הגיוס. -2.
  • הציונות הדתיתהציונות הדתית ישבה בממשלה ה-37 בראשות נתניהו; בצלאל סמוטריץ' כיהן בה כשר האוצר ופעל בקבינט עוד בפברואר 2026. -2.
  • עמך ישראלוינטר הצהיר שימליץ על נתניהו בלבד לראשות הממשלה. נגזר מעמדת הקווים האדומים הקואליציוניים שכבר תועדה. ב-3.10.2026, כשנשאל על כך שהוא ממליץ על נתניהו אחרי שביקר אותו, ענה וינטר: "אני צריך לבחור צד, אני בימין". ב-21.10.2026 אמר וינטר שיש לו מחשבות שניות על ההצהרה המוקדמת שימליץ רק על נתניהו, אבל "אני לא אומר עכשיו אני אעבור לצד השני", ו"אנחנו במחנה הימין", "אבל לא יהיה פה צ'ק פתוח". הוא לא חזר בו מההמלצה, ולכן הערך לא השתנה.
  • נעם לישראלאבי מעוז כיהן כסגן שר בממשלת נתניהו לאורך רוב הכנסת ה-25 (3.1.2023-1.3.2023 ו-5.6.2023-26.3.2025), ולפי הארץ נותר חבר קואליציה גם לאחר שהתפטר מהתפקיד עצמו ב-24.3.2025 - כלומר בפועל הצטרף לממשלת נתניהו והמשיך להיות חלק מהקואליציה שלה, ההפך מסירוב.
  • המשותפתבהיבחרו ליו"ר חד"ש (16.5.2026) אמר יוסף ג'בארין, ראש הרשימה: "נעשה הכול כדי למנוע מממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' להמשיך לקדנציה נוספת". אחמד טיבי, מקום שני ברשימה, אמר בריאיון נפרד: "עם 15 מנדטים של המשותפת, נתניהו לא יהיה אפילו ראש ממשלת מעבר". שתי האמירות הן התנגדות ברורה להמשך ממשלת נתניהו, אבל אף אחת מהן אינה אומרת במפורש שהרשימה תסרב לשבת בממשלה בראשותו אם תוצע לה, ולכן 1+ ולא 2+. אמירתו של טיבי מ-2020 על ממשלת אחדות עסקה בכחול לבן ולא בהצטרפות הרשימה לממשלה. מה שהרשימה ומרכיביה עשו בעבר נמדד בנפרד, תחת "מה עשו". ב-4.10.2026 חזר ג'בארין: "בראש סולם העדיפויות שלנו רוצים שהממשלה הזו לא תמשיך לעוד קדנציה". ב-20.10.2026, במסיבת עיתונאים בחיפה, אמר ג'בארין שהעלאת שיעור ההצבעה בחברה הערבית תבטיח את הפלת ממשלת נתניהו.
  • רע"םאחרי הבחירות של מרץ 2021 ניהלה רע"ם, לפי מנסור עבאס עצמו, מגעים של כחודשיים עם נתניהו והליכוד, ובהם שלוש פגישות במעון ראש הממשלה. ביוני 2021 חתמה בסוף על ההסכמים להקמת ממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו, והייתה המפלגה הערבית הראשונה שישבה בקואליציה ישראלית. 1+ ולא 2+, ובביטחון נמוך: הרשימה לא סירבה לנתניהו, היא בחרה בחלופה אחרי מגעים עם שני הצדדים.
  • המילואימניקים והכלכליתהרשימה עצמה לא כיהנה בכנסת או בממשלה, ולכן התא נקרא ממה שעשה ראש הרשימה בתפקידיו הקודמים. יועז הנדל נכנס לממשלת נתניהו-גנץ במאי 2020 וכיהן בה כשר התקשורת מטעם דרך ארץ, עד שפרש ממנה בדצמבר 2020 והצטרף לתקווה חדשה. מיוני 2021 עד נובמבר 2022 כיהן כשר התקשורת בממשלת בנט-לפיד, שהוקמה במקום ממשלה בראשות נתניהו. המעשה המאוחר הוא ישיבה בממשלה שהחליפה את נתניהו, ולכן הכיוון הוא סירוב; הכניסה לממשלת נתניהו ב-2020 מונעת 2+, ולכן 1+.
  • ביחדב-27.3.2020 פרש יאיר לפיד, יחד עם משה יעלון, מכחול לבן כדי לא להצטרף לממשלת האחדות שגנץ הקים עם נתניהו, ואמר: "מה שמוקם היום אינה ממשלת אחדות ולא ממשלת חירום - זו עוד ממשלה של נתניהו". נפתלי בנט כיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו עד מאי 2020, מינוי מלפני הבחירות של אותה שנה; ביוני 2021 עמד בראש ממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו. באוקטובר 2023 התנה לפיד את הצטרפותו לממשלת החירום בהוצאת בן גביר וסמוטריץ' מהתיקים הביטחוניים, ונשאר בחוץ. הביטחון בינוני כי בנט, העומד היום בראש הרשימה, לא סירב במפורש אלא החליף את נתניהו.
  • הדמוקרטיםיאיר גולן, העומד היום בראש הרשימה, היה במרצ כשזו סירבה ב-2020 להצטרף לממשלת נתניהו-גנץ ונשארה באופוזיציה. ב-2021 הצטרפה מרצ, ושותפתה היום מפלגת העבודה, לממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו, וגולן כיהן בה כסגן שר. בכנסת ה-25 שתי המפלגות היו באופוזיציה. מפלגת העבודה עצמה הצטרפה ב-2020 לממשלת נתניהו-גנץ, בהנהגת עמיר פרץ ואיציק שמולי, אבל איש מהם אינו ברשימה הנוכחית, ולכן המעשה הזה אינו נקרא כאן כמעשה של הרשימה. לכן 2+, כמו אצל רשימות אחרות שראשיהן סירבו ב-2020 להצטרף לממשלת נתניהו.
  • ישראל ביתנוישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, נשארה מחוץ לממשלת האחדות של נתניהו וגנץ (מאי 2020) ובאופוזיציה, עד שליברמן הצטרף ביוני 2021 כשר האוצר לממשלת השינוי שהחליפה את נתניהו. באוקטובר 2023 לא הצטרפה לממשלת החירום ("אף אחד לא פנה אלינו", אמר ח"כ עודד פורר).

לצרף את רע"ם במקום בחירות

אם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות.

מה המצב היום, ומה הטענות לכל צד

מה קורה היום: רע"ם היא רשימה ערבית. ב-2021, לראשונה מאז קום המדינה ב-1948, הצטרפה רשימה ערבית באופן רשמי לממשלה בישראל - רע"ם הייתה חברה בקואליציה של ממשלת בנט-לפיד (2021-2022).

על מה השאלה: אם אחרי הבחירות אין רוב של 61 חברי כנסת בלי רע"ם, השאלה היא אם עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה - כפי שכבר קרה ב-2021 - או ללכת לבחירות נוספות.

בעד: צירוף רע"ם לקואליציה כבר קרה ב-2021 והוכיח שאפשר להרכיב ממשלה שרשימה ערבית חברה בה; בחירות נוספות עולות כסף ומאריכות את הזמן בלי ממשלה מתפקדת.

נגד: צירוף רע"ם לקואליציה מעניק לרשימה ערבית השפעה על החלטות ממשלה; מי שמתנגד לכך מעדיף בחירות נוספות על פני זה.

"תומך/ת" פירושו: לתמוך בכך שאם אין דרך אחרת להרכיב ממשלה, עדיף לצרף את רע"ם לקואליציה מאשר ללכת לבחירות נוספות.

מה אומרות הרשימות הגדולות

כל הרשימות על ציר אחד

מסודרות לפי מה שעשו, וכשאין כזה לפי מה שאמרו. עיגול ריק = מה שהוצהר, מלא = מה שנעשה.

מתנגד/ת מאוד — עדיף בחירות נוספותתומך/ת מאוד
  • עוצמה יהודיתב-9.9.2026 הגישו עוצמה יהודית ויו"ר הרשימה איתמר בן גביר לוועדת הבחירות המרכזית בקשה בת 127 עמודים לפסול את רע"ם מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. רשימה שפועלת למנוע מרע"ם להתמודד כלל פועלת גם נגד צירופה לקואליציה, ולכן 2-. הביטחון בינוני ולא גבוה כי הבקשה עוסקת בזכות של רע"ם להתמודד ולא בהרכב הקואליציה.
  • הציונות הדתיתבאפריל 2021, במגעים להרכבת ממשלה, הודיע בצלאל סמוטריץ' שהציונות הדתית לא תאפשר ממשלה שנשענת על רע"ם: "ממשלה שתשען על עבאס תהיה אסון ובכיה לדורות". הסירוב מנע את הממשלה שנתניהו ניסה להרכיב בתמיכת רע"ם, והציונות הדתית נשארה באופוזיציה. הביטחון בינוני כי המעשה מתועד כאן דרך ההודעה עליו.
  • עמך ישראלהודעת המפלגה מ-14.9.2026: "לא יכול להיות יישום מדיניות ימין עם מפלגות ערביות - ולא נהיה חלק מדבר כזה". בנוסף אמר וינטר (2.9.2026) "ברור שלא נלך עם ליברמן ובנט, שעשו ממשלה עם האחים המוסלמים". לא אותרה התייחסות של המפלגה לחלופה של בחירות נוספות.
  • נעם לישראלב-26.8.2026 הגישה נעם לישראל, בראשות אבי מעוז, בקשה רשמית לוועדת הבחירות המרכזית לפסול את רע"ם ואת יו"ר המפלגה מנסור עבאס מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. רשימה שמבקשת למנוע מרע"ם להתמודד כלל שוללת גם את צירופה לקואליציה, ולכן 2-. הביטחון נמוך כי המעשה עוסק בזכות של רע"ם להתמודד, ובשאלת הקואליציה הוא עקיף.
  • ש"סלא נאמר במפורש על צירוף רע"ם לקואליציה; משתמע מהודעות ש"ס. בפברואר 2026 כתבה ש"ס בהודעה רשמית שנפתלי בנט, כשהקים ממשלה שרע"ם הייתה חברה בה, מכר את המדינה "באופן מביש למנסור עבאס בתמורה לכיסא ראש הממשלה", וביולי 2026 תקפה את גדי איזנקוט על תלותו במפלגות הערביות להרכבת ממשלה. אלה מלמדים על נטייה לפסול את רע"ם כשותפה, לא על התחייבות, ולכן 1- בביטחון נמוך. ב-2021 היה דרעי עצמו, לפי דיווח, בכיר המתווכים מול מנסור עבאס, כשנתניהו ניסה להקים ממשלה בתמיכת רע"ם מבחוץ.
  • הליכודב-2021 ניהל בנימין נתניהו מגעים ישירים עם מנסור עבאס, ובהם פגישות במעון ראש הממשלה. לפי עבאס עצמו (ספטמבר 2022), הליכוד הציע לרע"ם הסכם קואליציוני. הליכוד הכחיש באותה תקופה שחיזר אחר תמיכתה. 1+ ולא 2+, ובביטחון נמוך: הצעה להצטרף לקואליציה מתועדת רק מפי הצד השני, והתוכנית המתועדת בדיווחים הייתה תמיכה מבחוץ.
  • המשותפתב-4.10.2026 אמר יוסף ג'בארין, ראש הרשימה: "אני מקווה שבצד של מפלגות האופוזיציה יהיה האומץ לבוא ולהגיד שהרשימה המשותפת ורע"מ יכולות להיות שותפות". זו קריאה לקבל את רע"ם כשותפה, ולכן 1. הוא לא אמר מה עדיף אם הברירה היא בחירות נוספות, ולכן לא 2.
  • ישר!הרשימה עצמה לא כיהנה, וגדי איזנקוט לא היה אז בכנסת. שלושה מעשרת הראשונים ברשימה - אורית פרקש הכהן, מתן כהנא וחילי טרופר - כיהנו כשרים בממשלת בנט-לפיד (2021-2022), הקואליציה שרע"ם הייתה חברה מלאה בה, מטעם הסיעות שבהן היו אז. זו ישיבה בפועל בממשלה שצירפה את רע"ם, כמו אצל כל שר אחר באותה ממשלה.
  • ביחדביוני 2021 הקימו בנט ולפיד את ממשלת השינוי - קואליציה רחבה שכללה מפלגות מימין, מרכז, שמאל ואת רע"ם - ובנט כיהן בראשה. זו התנהלות מתועדת ההפוכה בכיוונה מהעמדה שהצהיר בנט ב-2026, והפער בין השתיים הוא עצמו נתון.
  • הדמוקרטיםיאיר גולן כיהן כסגן שר הכלכלה והתעשייה מ-26.7.2021 עד 15.11.2022, כלומר היה חלק מממשלת השינוי - הקואליציה שכללה גם את רע"ם. זו ישיבה בפועל בממשלה שרע"ם הייתה חברה בה. הרשימה "הדמוקרטים" עצמה לא הייתה קיימת אז; הרשומה היא של ראש הרשימה.
  • ישראל ביתנוב-2.2.2021 הבהיר ליברמן שלא ייכנס לשום קואליציה עם ש"ס ויהדות התורה אך לא פסל מפלגה אחרת, לרבות הרשימה המשותפת, ובפועל כיהן כשר האוצר (13.6.2021-15.11.2022) בממשלת השינוי - הקואליציה שרע"ם הייתה חברה בה. הפער בין ההתנהלות ב-2021-2022 לבין ההצהרות ב-2026 הוא עצמו נתון.
  • רע"םביוני 2021, כשהחלופה לממשלת בנט-לפיד הייתה בחירות חמישיות, חתמה רע"ם על הסכם קואליציוני ונכנסה לממשלה, הרשימה הערבית העצמאית הראשונה שעשתה זאת. זה המעשה שהשאלה שואלת עליו, ולכן 2+.
  • המילואימניקים והכלכליתהרשימה החדשה עצמה לא כיהנה בכנסת או בממשלה. יועז הנדל, ראש הרשימה, כיהן כשר התקשורת מטעם תקווה חדשה בממשלת בנט-לפיד (13.6.2021-15.11.2022) - קואליציה רחבה שכללה, לצד מפלגות ימין מרכז ושמאל, גם את רע"ם: המפלגה הערבית הראשונה שישבה בקואליציה ישראלית. הנדל היה חלק מממשלה שצירפה את רע"ם במקום ללכת לבחירות נוספות.
  • יהדות התורה
    טרם נמצא

תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות

ממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שיהיו חברות בקואליציה.

מה המצב היום, ומה הטענות לכל צד

מה קורה היום: ממשלה זקוקה לתמיכת 61 חברי כנסת כדי לשרוד הצבעות אמון. "ממשלת מיעוט" היא ממשלה שאין לה 61 חברי קואליציה, והיא שורדת כי חברי כנסת שאינם חברים בה נמנעים או מצביעים בעדה בהצבעות מסוימות - זו "תמיכה מבחוץ", להבדיל מהצטרפות לקואליציה עצמה.

על מה השאלה: האם תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות בממשלה, בלי שתהיינה חברות בקואליציה, היא הסדר לגיטימי.

דוגמה: ב-1992-1993 הקים יצחק רבין ממשלה שנשענה חלקית על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות (אז חד"ש ומד"ע, חמישה חברי כנסת מתוך 61), אחרי שסירב לצרף אותן לקואליציה עצמה.

בעד: תמיכה מבחוץ מאפשרת להרכיב ממשלה בלי לדרוש מהמפלגות הערביות לשאת באחריות לכל החלטה של הקואליציה, ובלי לדרוש מהקואליציה לקבל אותן כחברות מלאות.

נגד: ממשלה שתלויה בתמיכת המפלגות הערביות, גם מבחוץ, אינה לגיטימית כמו ממשלה שנשענת על קואליציה של 61 חברי כנסת.

"תומך/ת" פירושו: לתמוך בכך שממשלה יכולה להישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, בלי שתהיינה חברות בקואליציה.

מה אומרות הרשימות הגדולות

כל הרשימות על ציר אחד

מסודרות לפי מה שעשו, וכשאין כזה לפי מה שאמרו. עיגול ריק = מה שהוצהר, מלא = מה שנעשה.

מתנגד/ת מאודתומך/ת מאוד
  • ביחדבכינוס פעילים ב-3.2.2026, בתגובה למתווה שלפיו אפשר להקים ממשלה באי-התנגדות של חברי הכנסת הערבים, אמר נפתלי בנט: "מאז 7 באוקטובר אין מנדט לממשלה שנתמכת במפלגות ערביות". ההקשר בדיווח הוא התמיכה מבחוץ עצמה.
  • ישראל ביתנוב-17.8.2026, בתגובה לדיווחים שגדי איזנקוט יתפשר על קואליציה בת פחות מ-60 מנדטים, כתב אביגדור ליברמן: "ישראל ביתנו לא תהיה שותפה בשום קונסטלציה לממשלת מיעוט. נקודה". ממשלת מיעוט היא המתכונת שנשענת על תמיכה מבחוץ, והשלילה כאן גורפת. ב-15.10.2026 חזר ליברמן: "לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר". ב-16.10.2026 כתב ליברמן: "מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם". ב-19.10.2026 אמר ליברמן: "אני רוצה שנקים ממשלה ציונית, אך ורק ממפלגות ציוניות. כל הדיבורים על ממשלת מיעוט היא מלכודת מסוכנת". ב-22.10.2026 אמר ליברמן: "אני חושב שהנושא של ממשלת מיעוט הוא טעות פטאלית", ועל חברי כנסת מרע"ם ומהרשימה המשותפת: "אני לא רוצה להישען על האנשים האלה".
  • הציונות הדתיתבאפריל 2021 ניסה נתניהו להרכיב ממשלה בתמיכה מבחוץ של רע"ם. בצלאל סמוטריץ' חסם את המהלך: "ממשלה שתשען על עבאס תהיה אסון ובכיה לדורות". כלומר סירוב דווקא לתמיכה מבחוץ, ולא רק לחברות בקואליציה.
  • עמך ישראלב-14.9.2026 הגיבה המפלגה להצעה שעלתה לחיבור עם ישראל ביתנו: "לא יקרה. וינטר הוא במחנה הימין... לא יכול להיות יישום מדיניות ימין עם מפלגות ערביות - ולא נהיה חלק מדבר כזה". זו הודעה רשמית בשם המפלגה, ששוללת ממשלה שמיישמת מדיניות "עם מפלגות ערביות", ולכן 2-. הביטחון בינוני: ההודעה אינה מזכירה תמיכה מבחוץ או ממשלת מיעוט, אלא שוללת באופן כללי משילות "עם מפלגות ערביות". היא תואמת את הקו שהציג ראש הרשימה מאז ההשקה: המלצה על נתניהו בלבד וסירוב לשבת עם מפלגות שישבו בממשלה עם רע"ם.
  • עוצמה יהודיתב-9.9.2026 הגישו עוצמה יהודית ויו"ר הרשימה איתמר בן גביר לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לפסול את רע"ם מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26, ובאותו חודש הגישה הרשימה גם בקשה לפסול את יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, שהוועדה קיבלה ב-23.9.2026. רשימה שפועלת להוציא מפלגות ערביות ומועמדיהן מהכנסת פועלת גם נגד ממשלה שתישען על תמיכתן. אבל אלה מעשים בהליך הבחירות, על הזכות להתמודד, ולא מעשים בהרכבת ממשלה או בתמיכה בה, ולכן 1- ולא 2-, בביטחון נמוך.
  • המילואימניקים והכלכליתהרשימה עצמה לא כיהנה בכנסת. במרץ 2020, כשהנהגת כחול לבן קידמה ממשלת מיעוט זמנית שתישען על תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, סירבו יועז הנדל, היום ראש הרשימה, וצבי האוזר, אז חברי כנסת בכחול לבן, להצביע בעדה, והיו המכשול העיקרי לתוכנית בתוך המפלגה. 1- ולא 2-: הנדל נימק את הסירוב בכך ש"אחדות זה צורך קיומי", ולא בהתנגדות לתמיכה של מפלגות ערביות, ובזמן הדיווח הסירוב עוד לא היה סופי.
  • הליכודאחרי הבחירות של מרץ 2021 דווח שמטה בנימין נתניהו בחן תוכנית להקים ממשלה בתמיכה זמנית של רע"ם מבחוץ, בהימנעות או בהיעדרות חבריה מהצבעת האמון. התוכנית לא יצאה לפועל, כי הציונות הדתית סירבה לממשלה שנשענת על רע"ם בכל צורה. במאי 2021 נפגש נתניהו עם מנסור עבאס וניסה לשכנע אותו לא לתמוך בממשלת בנט-לפיד. נבחנה אפשרות וקוימו מגעים, אבל ממשלה כזו לא הוקמה ולא הוצעה רשמית, ולכן 1+ ולא 2+. הביטחון נמוך כי התוכנית ידועה מדיווח עיתונאי. באותה תקופה הכחיש הליכוד בפומבי שחיזר אחר תמיכת רע"ם.
  • ש"סאחרי הבחירות של מרץ 2021, כשנתניהו ניסה להקים ממשלה בתמיכת רע"ם מבחוץ, היה יו"ר ש"ס אריה דרעי, לפי "גלובס", בכיר המתווכים מול מנסור עבאס, בערוץ שיחות חשאי שנועד למצוא דרך שתאפשר את תמיכת רע"ם בקואליציית ימין. נבחנה אפשרות וקוימו מגעים, אבל ממשלה כזו לא הוקמה ולא הוצעה רשמית, ולכן 1+ ולא 2+, כמו אצל הליכוד באותם שבועות. הביטחון נמוך, כי המגעים מתועדים בדיווח עיתונאי שנשען בחלקו על דיווח קודם, ולא בדברי דרעי או עבאס.
  • יהדות התורהבאפריל 2021 תקף משה גפני, שעמד אז בראש יהדות התורה, את סירובו של בצלאל סמוטריץ' לקואליציה שנתמכת בידי רע"ם, ואמר שהסירוב יוביל ל"ממשלה שרובה אנטי-דתית או לבחירות חמישיות". הוא לא אמר במפורש שיתמוך בממשלה הנשענת על רע"ם, אבל התנגד לנעילת האפשרות מראש, ולכן 1+. הביטחון נמוך, כי מי שאמר את הדברים כבר אינו מוביל את הרשימה ואינו ברשימה, ויעקב אשר, העומד היום בראשה, לא אמר דבר בנושא. הרשימה הייתה חלוקה כבר אז: יו"ר הסיעה יצחק פינדרוס, היום מקום 3 ברשימה, אמר ש"זה בבירור לא מצב אידאלי ונורמלי להישען על מפלגה שתומכת בטרור". באוקטובר 2022 אמר גפני, אז כיו"ר דגל התורה, שסמוטריץ' טעה כשסירב לתמיכה מבחוץ.
  • המשותפתראש הרשימה יוסף ג'בארין הודיע ב-10.10.2026: "נעניק רשת ביטחון לכל ממשלה שתחליף את ממשלת נתניהו, מוכנים לנהל על זה מו"מ", וב-13.10.2026 חזר: "נהיה מוכנים לתת רשת ביטחון לאלטרנטיבה אמיתית מהותית". זו הסכמה מלאה לתמיכה בממשלה מבחוץ, שעליה השאלה שואלת, ולכן 2+. הביטחון בינוני, כי התנאים לתמיכה לא פורטו. ברקע: אחמד טיבי סיפר ב-2023 שביוני 2022 הציע לבנט וללפיד שהרשימה תיתן לממשלתם ארכה עד פגרת הכנסת. באפריל 2022 העמדה הייתה אחרת: איימן עודה שלל אז מתן "חמצן" לקואליציה, ותע"ל העדיפה שיתוף פעולה נקודתי.
  • הדמוקרטיםבריאיון ל-ynet שפורסם ב-1.1.2026 נשאל יאיר גולן למה מתכוון אחמד טיבי, וענה: "טיבי מתכוון למה שהוא כבר עשה בעבר - לתמוך בממשלה דמוקרטית ליברלית מבחוץ. הוא לא חייב להיות בתוך הקואליציה". המשפט השני הוא קביעה של גולן עצמו: תמיכה מבחוץ, בלי חברות בקואליציה, מוצגת אצלו כדרך מקובלת ולא כקו אדום, ולכן 2. באותו ריאיון הוא מבחין בין טיבי, שאותו אינו רואה כשותף לקואליציה, לבין מנסור עבאס, שאותו הוא מכנה "שותף אמיתי". הביטחון בינוני, כי חלק מהדברים מתארים את כוונת טיבי ולא מדיניות שגולן ניסח בשם הרשימה.
  • רע"םמנסור עבאס, ראש הרשימה, אמר ביוני 2026 שלצד נכונותה של רע"ם להצטרף לקואליציה של ממשלת שינוי, הוא היה "מעוניין לראות את המפלגות תע"ל וחד"ש משמשות רשת ביטחון עבור הממשלה הבאה". זו תמיכה מפורשת בממשלה שנשענת על מפלגות ערביות מבחוץ, ולכן 2+. ביטחון נמוך: הדברים ידועים רק מתרגום לעברית של ריאיון שנתן בערבית, והריאיון המקורי לא נמצא.
  • ישר!
    טרם נמצא
  • נעם לישראל
    טרם נמצא

לסרב לשבת עם ש"ס ויהדות התורה

המפלגה שאבחר צריכה לסרב לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

מה המצב היום, ומה הטענות לכל צד

מה קורה היום: ש"ס ויהדות התורה היו חברות בממשלת נתניהו שהוקמה בדצמבר 2022. ביולי 2025, במחאה על כך שחוק הפטור מגיוס לא נחקק, יהדות התורה פרשה מהממשלה ומהקואליציה, וש"ס פרשה מהממשלה ונשארה בקואליציה.

על מה השאלה: אם הרשימה שתבחרו צריכה להתחייב מראש שלא תשב בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

דוגמה: בספטמבר 2026 התחייבה ישראל ביתנו לממשלה "ללא נתניהו, המפלגות הערביות והחרדיות". ביוני 2026, כשנשאל בנימין נתניהו אם מקומן של המפלגות החרדיות בממשלה הבאה מובטח, השיב: "כמובן, זו לא שאלה בכלל". ביניהם יש רשימות שמתנות ישיבה איתן בחוק גיוס.

בעד: בלי ש"ס ויהדות התורה אפשר לחוקק חוק גיוס לכולם ולשנות את חלוקת התקציבים; כל עוד הן בקואליציה, הן יכולות לעכב זאת.

נגד: ש"ס ויהדות התורה מייצגות ציבור גדול; פסילה מראש מצמצמת את האפשרויות להרכיב ממשלה ומוציאה את הציבור הזה מההשפעה. אפשר להתנות ישיבה איתן בחוק גיוס במקום לפסול אותן.

"תומך/ת" פירושו: לתמוך בכך שהרשימה שתבחרו תסרב מראש לשבת בממשלה עם ש"ס ויהדות התורה.

מה אומרות הרשימות הגדולות

כל הרשימות על ציר אחד

מסודרות לפי מה שעשו, וכשאין כזה לפי מה שאמרו. עיגול ריק = מה שהוצהר, מלא = מה שנעשה.

מתנגד/ת מאודתומך/ת מאוד
  • ישר!ישר! היא רשימה חדשה, ולכן נבדק מה עשה ראש הרשימה גדי איזנקוט בתפקיד קודם. איזנקוט כיהן כשר בלי תיק בממשלת החירום/המלחמה שהוקמה אחרי 7 באוקטובר 2023 (מ-12.10.2023 עד התפטרותו ב-9.6.2024) - ממשלה שכללה את ש"ס ואת יהדות התורה לכל אורך התקופה. זו הכהונה הממשלתית היחידה שלו מאז 2020, ואין לו רקורד של ישיבה בממשלה בלעדיהן. הביטחון נמוך: זו נקודת נתונים אחת, וממשלת חירום בזמן מלחמה אינה בחירה רגילה של שותפים.
  • הליכודמאז 2020 עמד הליכוד, בראשות נתניהו, בראש כל ממשלה שכללה את ש"ס ואת יהדות התורה: ממשלת האחדות שהושבעה במאי 2020, וממשלת נתניהו הנוכחית מדצמבר 2022, הנשענת על הסכמים קואליציוניים חתומים עם שתי המפלגות. בתקופה היחידה שבה קמה ממשלה בלי המפלגות החרדיות (ממשלת השינוי, 2021-2022) היה הליכוד באופוזיציה ולא היה שותף בה כלל. אין לו אפוא רקורד של הנהגת ממשלה או השתתפות בה בלעדיהן.
  • עוצמה יהודיתעוצמה יהודית נכנסה לכנסת לראשונה בנובמבר 2022 וחתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד עוד באותו חודש; איתמר בן גביר מכהן כשר מדצמבר 2022 (עם הפסקה קצרה בתחילת 2025) - ברציפות בממשלת נתניהו, לצד ש"ס ויהדות התורה. אין לרשימה רקורד של ישיבה בממשלה כלשהי בלעדיהן.
  • ש"סש"ס היא עצמה אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ולכן מטבע הדברים לא סירבה מעולם לשבת עם עצמה או עם יהדות התורה. היא חברה בממשלת נתניהו ברציפות מדצמבר 2022, לצד יהדות התורה; באמצע 2025 פרשו שריה מהממשלה על רקע משבר חוק הגיוס, אך המפלגה נותרה חלק מהקואליציה.
  • יהדות התורהיהדות התורה היא עצמה אחת משתי המפלגות שהשאלה עוסקת בהן, ולכן מטבע הדברים לא סירבה מעולם לשבת עם עצמה או עם ש"ס. היא הייתה חברה בממשלת נתניהו לצד ש"ס מדצמבר 2022; באמצע 2025, על רקע משבר חוק הגיוס, התפטרו שריה ויושבי-ראש הוועדות מטעמה, וחברי המפלגה פרשו מהממשלה. אין לה רקורד של ישיבה בממשלה כלשהי בלי ש"ס מאז 2020.
  • הציונות הדתיתסמוטריץ' כיהן כשר עד 17.5.2020 בממשלה הקודמת לממשלת האחדות, ולא היה שר בשום ממשלה בין מאי 2020 לדצמבר 2022 - כלומר לא היה חבר בממשלת האחדות (2020) ולא בממשלת השינוי בלעדי המפלגות החרדיות (2021-2022). מדצמבר 2022 הוא שר האוצר בממשלת נתניהו, ברציפות לצד ש"ס ויהדות התורה. לרשימה אין רקורד של ישיבה בממשלה כלשהי בלעדיהן מאז 2020.
  • נעם לישראללנעם אין נציגות עצמאית בכנסת לפני נובמבר 2022, אז פרש אבי מעוז מסיעת הציונות הדתית המשותפת לסיעת יחיד. באותו חודש נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד לנעם, ומדצמבר 2022 כיהן מעוז כסגן שר בממשלת נתניהו - לצד ש"ס ויהדות התורה, שנשארו בקואליציה לאורך כל התקופה שבה נעם הייתה חברה בה. אין לרשימה רקורד של ישיבה בממשלה כלשהי בלעדיהן.
  • עמך ישראלראש הרשימה עופר וינטר אמר ב-3.10.2026: "אני לא פוסל את החרדים". ב"פגוש את העיתונות" (10.10.2026), כשנשאל אם יאמר שלא ישב עם החרדים, השיב: "לא אמרתי שאני לא אשב", ועל יצחק גולדקנופף: "זה לא יקרה ולא ניתן יד לזה". ב-15.10.2026 חזר: "אסור להביא לגולדקנופף להיות האצבע ה-61 בקואליציה הבאה". הוא פתוח לשבת עם ש"ס ועם יהדות התורה, ושולל רק ממשלה שתלויה בגולדקנופף, ולכן 0. גם הרשימה התנתה ב-15.9.2026 כניסה לכל ממשלה בחקיקת חוק המשרתים לפני השבעתה ("תנאי סף עבור כניסתנו לכל ממשלה"), והוסיפה "לא נהיה שכפ"ץ של גולדקנופף"; ש"ס ויהדות התורה מתנגדות לחוק כזה, אבל זה תנאי על חוק ולא סירוב לשבת איתן.
  • המילואימניקים והכלכליתהמילואימניקים היא רשימה חדשה, ולכן נבדק מה עשה ראש הרשימה יועז הנדל בתפקידים קודמים. הנדל כיהן כשר התקשורת בשתי תקופות נפרדות: מ-17.5.2020 עד 16.12.2020, בתוך ממשלת האחדות של נתניהו-גנץ - יחד עם ש"ס ויהדות התורה - ושוב מ-13.6.2021, בממשלת השינוי, שלא כללה את שתי המפלגות. הרקורד שלו כולל אפוא גם ישיבה איתן וגם בלעדיהן, ולכן 0, בניגוד לקו האדום שהכריז עליו לקראת 2026 (ממשלה בלי המפלגות החרדיות והערביות). הביטחון בינוני, כי הרשימה עצמה לא כיהנה, והערך נקרא מתפקידיו הקודמים של ראש הרשימה.
  • ביחדנפתלי בנט, שעומד בראש הרשימה, לא היה חלק מממשלת האחדות של נתניהו-גנץ שהושבעה במאי 2020 (עם ש"ס ויהדות התורה) - נשאר חבר כנסת מן השורה באופוזיציה עד יוני 2021 - ואז עמד בראש ממשלת השינוי (יוני 2021-יוני 2022), קואליציה שלא כללה את שתי המפלגות החרדיות. שותפו לרשימה יאיר לפיד פרש מכחול לבן במרץ 2020 במחאה על הצטרפות בני גנץ לאותה ממשלת אחדות, ולאחר מכן כיהן כשר החוץ וראש ממשלה חלופי/ראש ממשלה באותה ממשלת שינוי, גם היא בלי ש"ס ויהדות התורה. מאז 2020 איש מהשניים לא ישב בממשלה שכללה את שתי המפלגות. לא אותרה הצהרה מפורשת של בנט שבה הוא מסרב להצעה קונקרטית לשבת עם ש"ס ויהדות התורה באותה תקופה (פרישת לפיד ב-2020 מנומקת בהתנגדות לנתניהו באופן כללי, לא למפלגות החרדיות בפרט) - ולכן הערך המוצע הוא ישיבה בלעדיה בלי סירוב מתועד, לא הציון הגבוה ביותר.
  • רע"םאחרי בחירות מרץ 2021 ניהל יו"ר רע"ם מנסור עבאס מגעים מקבילים מול שני הגושים, כולל פגישות ישירות עם נתניהו במעון ראש הממשלה, לפני שחתם ב-2.6.2021 על הסכמים במסגרת ממשלת השינוי - הממשלה הראשונה בתולדות ישראל שמפלגה ערבית הייתה שותפה בה, ושלא כללה את ש"ס ואת יהדות התורה. מאז לא ישבה רע"ם בממשלה עם המפלגות החרדיות (היא לא הוזמנה לקואליציה שהוקמה בדצמבר 2022). מכיוון שהמו"מ המקביל עם נתניהו לא הבשיל להסכם ואין הצהרה של עבאס השוללת מראש ישיבה עם ש"ס ויהדות התורה, זו נרשמת כישיבה בלעדיהן בלי סירוב עקרוני מתועד, לא כציון הגבוה ביותר.
  • הדמוקרטיםבמאי 2026 אמר גולן שאינו פוסל את המפלגה החרדית, ולמחרת חזר בו: "החרדים יהיו בחוץ. זו הבטחה". ההתחייבות המאוחרת היא בלי תנאי, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי העמדה התהפכה בתוך יום. בהקלטה מישיבת הסיעה ששודרה ב-22.10.2026 אמר גולן: "חייבים, פשוט חייבים להקים בלי המשתמטים".
  • ישראל ביתנוב-2.2.2021 הצהיר אביגדור ליברמן במפורש שלא ייכנס לשום קואליציה עם ש"ס ויהדות התורה. בפועל נשארה ישראל ביתנו מחוץ לממשלת האחדות של נתניהו-גנץ (2020-2021, עם המפלגות החרדיות), ומיוני 2021 כיהן ליברמן כשר האוצר בממשלת השינוי - שלא כללה אותן. לקראת הקמת ממשלת החירום באוקטובר 2023 לא פנו אליה לצרף אותה, והיא לא הצטרפה. הרשימה לא ישבה עם ש"ס ויהדות התורה מאז 2020, וההתנהלות תואמת סירוב שתועד במילים מראש, ולכן 2. הביטחון בינוני, כי הסירוב עצמו מתועד באמירה ולא במעשה של דחיית הצעה, ובאוקטובר 2023 לא הוצעה לה כניסה.
  • המשותפת
    טרם נמצא

לשאלון