גיוס חרדים

מימין: המשך פטור מלא ללומדי תורהמשמאל: גיוס לכולם וסנקציה על מי שלא משרת (אישית, כלכלית או דרך מימון מוסדות), ופטור רק כחריג יחידני צר

• הליכוד
  ביולי 2026 הצביעו 26 חברי סיעת הליכוד (2 נגד) בעד הוראת שעה המקפיאה מעצר, חקירה ואכיפה נגד בני ישיבות שלא התייצבו (בוטלה בבג"ץ 9.2026); הקואליציה קידמה סעיף למניעת מעצר עריקים ולא השלימה חוק גיוס עם סנקציות.
• המשותפת
  בתשובה לפניית ynet שביקשה מכל המפלגות את תוכניתן בסוגיית הגיוס (16.9.2026), נמסר בשם הרשימה המשותפת: "אין להטיל סנקציות על אדם שבוחר שלא להתגייס. במקום להעניש אזרחים, צריך לפעול לסיום הכיבוש והמלחמות ולבניית מציאות שבה אין צורך לגייס עוד ועוד אנשים לצבא" - התנגדות מפורשת וגורפת לסנקציות אישיות למשתמטים, לא רק לגיוס חרדים אלא לחובת גיוס בכלל. זו תשובה רשמית של הרשימה לסקירה עיתונאית, לא ציטוט אישי של ג'בארין או טיבי, אך עומדת בדרישת לעמדה שנמסרה בשם הרשימה.
• עוצמה יהודית
  כל חברי הסיעה הצביעו בעד החלת דין רציפות על חוק הפטור מגיוס (11.6.2024, 6 בעד) ובעד חוק שירות ביטחון תיקון 28 שהקפיא מעצר, חקירה ואכיפה נגד בני ישיבות שלא התייצבו (14.7.2026, 6 בעד); ב-16.7.2026 הצביעו 5 מחברי הסיעה בעד תיקון 29 להוראת השעה. תיקון 28 בוטל בבג"ץ ב-3.9.2026, כשכל תשעת השופטים מצאו פגם בהליך החקיקה — אבל ההצבעה עצמה היא הרקורד של הסיעה.
• ש"ס
  ב-14.7.2026 הצביעו ראש הרשימה אריה דרעי וחברי הסיעה בעד חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28, הוראת שעה) בקריאה שלישית. לפי התקציר הרשמי של הכנסת, החוק מקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות בגין היעדרות מהשירות, ומפסיק הליכים נגד מי שכבר הועמד לדין. הצבעה בעד הקפאת האכיפה היא מעשה נגד סנקציות, ולכן 2-. ב-11.6.2024 הצביעו דרעי וחברי הסיעה בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מ-2022 (שילוב תלמידי ישיבות). הביטחון גבוה כי אלה הצבעות של ראש הרשימה עצמו. ברקע: שרי ש"ס פרשו מהממשלה (7.2025) ומהתפקידים הקואליציוניים (10.2025) בשל העיכוב בחוק הפטור מגיוס.
• יהדות התורה
  ב-14.7.2026 הצביעו ראש הרשימה יעקב אשר וחברי הסיעה בעד הוראת השעה (תיקון 28 לחוק שירות ביטחון) שמקפיאה מעצרים, חקירות ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לצווי גיוס, וב-11.6.2024 בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מ-2022. ביולי 2025 פרשה הסיעה מהקואליציה בשל אי-קידום חוק פטור מגיוס. הצבעה בעד הקפאת האכיפה היא מעשה נגד סנקציות, ולכן 2-.
• הציונות הדתית
  הסיעה תמכה בכל שלושת המהלכים שהמשיכו את הסדר אי-הגיוס: החלת דין רציפות על חוק הפטור (11.6.2024, 7 בעד), תיקון 28 (14.7.2026, 4 בעד, אחד נגד) ותיקון 29 (16.7.2026, 7 בעד).
• נעם לישראל
  ראש הרשימה אבי מעוז הצביע ב-14.7.2026 בעד הוראת השעה (תיקון 28 לחוק שירות ביטחון), שמקפיאה מעצרים, חקירות ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות, וב-11.6.2024 בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מ-2022, שהמשיכה את מסלול הפטור. הצבעה בעד הקפאת האכיפה היא מעשה נגד סנקציות, ולכן 2-.
• ישר!
  עדות עקיפה בלבד: מועמדי הרשימה, אז מטעם סיעות אחרות, הצביעו נגד החלת רציפות על חוק הפטור ונגד העלאת גיל הפטור (6.2024), ונגד חוק הגיוס של הקואליציה (14.7.2026). לא נמצאה הצבעה על הסנקציות עצמן. הקריאה של איזנקוט להטיל סנקציות היא אמירה, ונספרת במה שאמר.
• הדמוקרטים
  הסיעה הצביעה נגד בכל ההצבעות המתועדות בנושא: 11.6.2024, 14.7.2026, 16.7.2026.
• ביחד
  הסיעה הצביעה נגד בכל ההצבעות המתועדות בנושא (11.6.2024, 14.7.2026, 16.7.2026), ויאיר לפיד, מספר 2 ברשימה ואז יו"ר האופוזיציה, עתר לבג"ץ נגד תיקון 28, החוק שהקפיא את המעצר, החקירה והאכיפה נגד מי שלא התייצב לגיוס. החוק בוטל ב-3.9.2026. העתירה היא מעשה בכיוון הפעלת האמצעים שהשאלה עוסקת בהם, ולא רק התנגדות לפטור, ולכן 2. ראש הרשימה נפתלי בנט הגיש ב-2022, בכנסת הקודמת, הצעת חוק עם מכסות גיוס וסנקציה שמותנית בעמידה ביעדים; היא מוקדמת יותר ונסוגה מפני המעשים בכנסת הנוכחית באותה שאלה.
• ישראל ביתנו
  הסיעה הצביעה פה אחד נגד שלושת המהלכים שקידמו את מתווה הפטור (דין רציפות 11.6.2024, תיקון 28 ב-14.7.2026, תיקון 29 ב-16.7.2026), ועתרה לבג"ץ נגד תיקון 28 — החוק שהקפיא את המעצר, החקירה והאכיפה נגד מי שלא התייצב לגיוס. החוק בוטל ב-3.9.2026. העתירה היא מעשה בכיוון הפעלת האמצעים שהשאלה עוסקת בהם, ולא רק התנגדות לפטור, ולכן 2.
• עמך ישראל
  וינטר, ראש הרשימה, הציב ב-2.9.2026 תנאי לכניסה לממשלה: חוק שמחייב את כולם להתייצב, ואמר "אין מגזר מעל החוק". בריאיון ב-10.9.2026 הוסיף סנקציה במילים שלו: "מי שלא יסדיר את המעמד שלו לא יקבל שירותים ממדינת ישראל". גיוס לכולם יחד עם שלילת שירותי המדינה ממי שלא מתייצב הוא הקצה של הסולם, ולכן 2 ולא 1. ב-28.9.2026 הודיעה המפלגה שתקדם חוק שלפיו "מי שמשרת מקבל ומי שלא, לא מקבל". ב-3.10.2026 אמר וינטר על מי שאינו מוסדר: "הוא לא יכול לטוס, מופעלים עליו לחצים. יש עליו סנקציות". ב-4.10.2026 מסרה הרשימה: "מי שלא משרת לא יקבל. לא יהיה פטור גורף, ומי שלא לומד תורה יצטרך לשרת את המדינה". הביטחון גבוה: הסנקציה נאמרה שוב ושוב בידי ראש הרשימה ובשתי הודעות רשמיות של הרשימה.
• המילואימניקים והכלכלית
  בהשקת הקמפיין (19.11.2025) אמר הנדל "מי שבוחר שלא לשרת – בוחר להיות אזרח סוג ב'", ולפי הדיווח טען שמי שאינו משרת לא יוכל להיבחר לכנסת ולא יהיה זכאי להטבות מדינה – סנקציה אישית חריפה מעבר לסנקציות כלכליות בלבד. מתווה הגיוס הרשמי (ספטמבר 2026) מדבר באופן כללי יותר על "סנקציות למשתמטים" לצד "הטבות למשרתים". עמוד 'ביטחון' של המפלגה הכלכלית (שהתמזגה לרשימה) מפרט עוד: פטור מוגבל ל"עד 2,000 בני ישיבות לכל היותר", ללא קצבאות, תמיכה או הטבות "לעריקים", ו"לכל מי שלא יתגייס תהיה ענישה פרסונאלית" - תואם ומחזק את הכיוון החריף. ב-19.10.2026 אמר הנדל: "צריך לגדוע את חבל הטבור בין התקציבים שהממשלה מעבירה לבין משתמטים והמוסדות שלהם".
• רע"ם
  טרם נמצא